דף הבית / מדריכים / טכני / הבולמים החדשים של ק.ט.מ – אבולוציה
image007

הבולמים החדשים של ק.ט.מ – אבולוציה

ק.ט.מ ו-WP הציגו דור חדש של בולמים בדגמי האנדורו של 2017 – סקירה טכנית

דגמי האנדורו 2017 של ק.ט.מ שהוצגו לפני כמה ימים בספרד הם דור חדש של אופנועים. בק.ט.מ בנו את הכלים מחדש, לפי הד.נ.א המוכר שלהם, ולא פסחו על שום חלק – שלדות, מתלים, מנועים – הכל חדש מהיסוד.

אותנו העסיקו במיוחד הבולמים, שכן אחרי שנים ארוכות של שיפור ושדרוג למערכת המתלים שלהם, הפעם יש קפיצת מדרגה טכנולוגית ודור חדש של בולמים שיגיע בשנים הקרובות על אופנועי האנדורו של ק.ט.מ.

אם לתת סקירה היסטורית קצרה, אז שורשי המבנה של אופנועי האנדורו של ק.ט.מ התחילו ב-1998 – אז יצא בולם ה-PDS הראשון, המשיכו ב-2000 – אז הצטרף אליו המזלג ההפוך של WP שהיה בתחילה בקוטר 43 מ"מ וגדל ב-2003 ל-48 מ"מ, ומאז ועד היום המבנה נשאר קבוע פחות או יותר, כשבכל שנה, ובמיוחד בכל דור של אופנועים, החבילה משודרגת ומציעה ביצועים טובים יותר.

בואו נבין מה בדיוק חדש ואיך זה משפיע עלינו כצרכנים ורוכבים.

מלפנים - פרונט XPlor 48; מאחור - PDS XPlor
מלפנים – פרונט XPlor 48; מאחור – PDS XPlor

פרונט – XPlor 48

כאמור, הפרונט ההפוך של WP שיושב על אופנועי האנדורו של ק.ט.מ יצא לראשונה בשנת 2000 במקביל לסדרת הרייסינג (גם הדו"פים קיבלו את אותו הפרונט). בשלוש השנים הראשונות הוא היה בקוטר 43 מ"מ, ובשנת 2003 הקוטר גדל ל-48 מ"מ. בשנת 2008, וגם קצת לפני כן בדגמי הפקטורי של אמצע 2007, הטלסקופים קיבלו פקק חדש עם כיוון עומס קפיץ חיצוני, ובכל כמה שנים הם שופרו בחלקיהם הפנימיים – למשל בושינגים (מסבי החלקה פנימיים) טובים יותר, שסתום חדש, מחזירי שמן עמידים יותר וכו'.

אף על פי שבק.ט.מ פיתחו בעשור האחרון שלושה מזלגות חדשים – קארטרידג' סגור (הופיע בדגמי המוטוקרוס וכן בדגמי הוסאברג), 4CS (סוג של קארטרידג' סגור, אבל קל לתחזוקה ביתית – הופיע בדגמי הסיקסדייז של השנים האחרונות וכן בדגמי הוסקוורנה מ-2014) ו-AER – בולמי אוויר שהגיעו לראשונה על המוטוקרוסים של 2016, ובהם מחסנית של אוויר משמשת כקפיץ, על אופנועי האנדורו הסדרתיים השאירו בק.ט.מ את בולמי הקארטרידג' הפתוח.

הפרונט החדש - XPlor 48 - מימין שיכוך החזרה, משמאל שיכוך כיווץ
הפרונט החדש – XPlor 48 – מימין שיכוך החזרה, משמאל שיכוך כיווץ

זה המקום לספר שקארטרידג' הוא מחסנית שמן פנימית, מעין צילינדר ארוך, שיושב בתוך הבולם ומחובר לחלקו התחתון. בתוך הקארטרידג' יש בוכנה עם שסתום דו-כיווני של שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה – בדומה לבולם אחורי, וזה מחובר למוט שמחובר לפקק העליון של הבולם. הקפיץ יושב מסביב למוט הזה. כשהבולם מתכווץ המוט דוחף את הבוכנה בתוך הקארטרידג', והשמן שעובר בשסתום שבבוכנה מתנגד לפעולה ובכך משכך את תנודות הקפיץ. נציין שעל הבוכנה/שסתום מותקנות דיסקיות מתכת לשיכוך איטי / בינוני / מהיר – כאמור בדיוק כמו בבולם אחורי.

הרעיון של קארטרידג' פתוח אומר שהמחסנית הזו פתוחה על ידי חרירים בקצה התחתון שלה, כך ששמן הטלסקופים יכול להתחלף, ובעצם ממלאים שמן בתוך הטלסקופ והוא כבר ייכנס לקארטרידג'. היתרון – קלות תפעול ותחזוקה. החיסרון – בתנאי קצה, למשל כשהאופנוע קופץ או מתהפך, עלול להיכנס אוויר לקארטרידג', מה שעלול לפגוע ביכולת השיכוך של הבולם.

קארטרידג' סגור, אגב, הוא מחסנית סגורה לחלוטין של שמן שאליה אוויר לא יכול להיכנס. בהרכבת הבולם ממלאים שמן בקארטרידג', מנקזים אוויר, וזהו – זה השמן נמצא בתוך הקארטרידג' האטום. מסביב לקארטרידג' יש שמן נוסף. היתרון – בתנאי קצה לא ייכנס אוויר. החיסרון – משמעותית מסובך יותר לתחזוקה ודורש כלים ייעודיים.

לנו, רוכבי ההובי, אין ספק שקארטרידג' פתוח עדיף – בעיקר בשל קלות התחזוקה.

XPlor 48 mm
XPlor 48 mm

אז כאמור, לשנת 2017 ק.ט.מ ו-WP מציגים דור חדש של בולמי קארטרידג' פתוח לאופנועי האנדורו של ק.ט.מ. מעתה הפרונט הזה נקרא XPlor 48, ולמעשה מדובר בבולמי קארטרידג' פתוח משודרגים.

השינוי הגדול ב-Xplor 48 הוא ההפרדה בין כיווני שיכוך הכיווץ ושיכוך ההחזרה. אם עד עכשיו בחלקו התחתון של הבולם היה את בורר שיכוך הכיווץ (בורג קוני שמווסת את כמות השמן שתגיע לשסתום שיכוך הכיווץ, בנוסף לזה שבבוכנה שבתוך הקארטרידג') ובחלקו העליון היה את בורר שיכוך ההחזרה (אותו הסבר, רק עם שסתום שיכוך החזרה בחלקו העליון של הבולם), הרי שמעתה כל אחד מצמד הבולמים מבצע פעולה אחת – הבולם השמאלי אחראי לשיכוך הכיווץ והימני על שיכוך ההחזרה, כששני הבוררים נמצאים על הפקק העליון של הבולם וניתנים לכיוון ביד. לא צריך להתכופף יותר אל מתחת לטלסקופים ולכוון עם מברג.

המבנה הפנימי של הבולם דומה למדי למה שהיה עד עכשיו – קארטרידג' פתוח שבתוכו נעה בוכנה האחראית לשיכוך הכיווץ וההחזרה הכלליים, כשמסביב למוט הבולם נמצא הקפיץ – בשני הבולמים.

החלקים החיצוניים של הבולם – צינור הבולם ומוט הבולם – נשארו דומים למדי עד זהים לשנים קודמות. כלומר מה שהשתנה זה הקארטרידג' עצמו, שסתומי שיכוך הכיווץ ושיכוך ההחזרה (כאמור, אחד בכל בולם במקום שניים בעבר), הפקק העליון והחלק התחתון – שכעת לא מכיל שסתום.

שיפור נוסף שמגיע השנה הוא פקק משופר (מגיע במקור על דגמי הסיקסדייז), שאיתו ניתן לכוון עומס קפיץ ב-3 רמות ללא שימוש בכלים. את הפקק הזה ניתן להתקין גם על הבולמים שמגיעים על הדגמים הרגילים.

האבולוציה הזו של הבולמים שומרת על המבנה הפשוט לתחזוקה של בולמי ה-48 מ"מ של ק.ט.מ, אבל משפרת את קלות התפעול היומיומי שלהם וכן מורידה מהמשקל הכללי 200 גרם. בנוסף, בק.ט.מ מציינים שהמבנה החדש עוזר במניעת 'בוטומינג', כלומר סגירת מהלך וטריקת מתלה. מהלך מחויב המציאות ובהחלט אבולוציה ראויה.

כך מראה כיוון השיכוכים ממבט הרוכב
כך נראה כיוון השיכוכים ממבט הרוכב

PDS – גם XPlor

מערכת ה-PDS של ק.ט.מ ו-WP (ר"ת Progressive Damping System – מערכת שיכוך פרוגרסיבית) נכנסת לשנה ה-20 שלה. הרעיון הכללי אומר שבמקום שהפרוגרסיביות תושג על ידי מערכת לינקים שמשנה את מיקום הבולם תוך כדי כיווצו, הפרוגרסיביות תושג על ידי ההידראוליקה שבתוך הבולם, כלומר ההתנגדות למעבר השמן תגדל ככל שהבולם יתכווץ. לקריאה מעמיקה יותר על ההבדלים בין PDS למערכת לינקים – לחצו כאן.

עד עכשיו השתמשו בק.ט.מ בבולם שבו מחט קונית הולכת וסוגרת את מעבר השמן הפנימי ככל שהבולם מתכווץ, וכך עולה ההתנגדות למעבר השמן ועל ידי כך מושגת הפרוגרסיביות. בשנים הראשונות של ה-PDS גם הקפיץ עצמו היה פרוגרסיבי, כלומר מגדיל את התנגדותו לכיווץ ככל שהוא מתכווץ, אולם כבר שנים שבק.ט.מ משתמשים בקפיצים ליניאריים, והפרוגרסיביות מושגת רק על ידי הבולם.

גם הבולם עצמו שופר ברבות השנים. כך למשל ב-2008 (וכן בדגמי הפקטורי של אמצע 2007) הבולם קיבל בנוסף לכיוון שיכוך כיווץ למהירות נמוכה גם שיכוך כיווץ למהירות גבוהה, וגם חלקי הבולם הפנימיים שופרו עם השנים.

ל-2017 מציגים בק.ט.מ דור חדש של בולם PDS, שבו הקפיץ חוזר להיות פרוגרסיבי, אבל חשוב יותר – המבנה הפנימי של הבולם השתנה לחלוטין. גם שם הבולם השתנה, וכעת הוא נקרא XPlor.

PDS XPlor - ניתן לראות את הבוכנה הצפה
PDS XPlor – ניתן לראות את הבוכנה הצפה בקצה המוט

בבולם החדש, במקום מחט קונית הולכת וסוגרת את מעבר השמן עם התקדמות המהלך, יש כעת בוכנה רגילה כמו בבולם קונבנציונלי – שעל ידי דיסקיות לשיכוכים איטיים, בינוניים ומהירים שולטת על מהירות מעבר השמן תוך כדי תנועת הבולם (כמו בעבר, רק שהשנה קוטר הבוכנה קטן מ-50 מ"מ ל-46 מ"מ), אבל הבוכנה הזו יושבת באמצע המוט ולא בקצהו. הסיבה – בקצה המוט ישנה בוכנה נוספת, קטנה יותר, שנקראת על ידי WP 'בוכנה צפה'. הבוכנה הזו קטנה יותר בקוטרה, ולמעשה בחצי הראשון של כיווץ הבולם היא לא משפיעה, שכן השמן עובר מסביבה ולא דרכה.

יחד עם זאת, בחצי השני של כיווץ הבולם, הבוכנה הצפה נכנסת לתוך צילינדר מיוחד שנמצא בקצה הבולם בחלקו העליון, גם הוא מלא בשמן כמובן, ומרגע זה גם היא מבצעת שיכוך, מה שאומר שיש שיכוך כפול – גם של הבוכנה הראשית וגם של הבוכנה הצפה.

היתרון הוא שטכנאי בולמים יכול להתאים את שיכוכי הבולם גם בדיסקיות (שימסים) של הבוכנה הראשית, וגם לכוון את הפרוגרסיביות על ידי החלפת דיסקיות בבוכנה הצפה, בהתאם לרמת הפרוגרסיביות הנדרשת.

יחד עם כיווני עומס קפיץ, שיכוך כיווץ איטי ומהיר שיכוך החזרה חיצוניים – מדובר בחבילה מצוינת שמאפשרת התאמה אישית ברמה הגבוהה ביותר שיש בבולמים סדרתיים.

נקודות העיגון של הבולם על השלדה ועל הזרוע האחורית השתנו
נקודות העיגון של הבולם על השלדה ועל הזרוע האחורית השתנו

פרט להסבר הטכני הזה, בק.ט.מ מציינים שאורך הבולם קטן השנה ב-2.5 מ"מ, מהלך הבולם קטן ב-4 מ"מ, ושהחיסכון במשקל בגלל הקטנת הבולם מגיע ל-600 גרם. בולם ה-PDS גם מעוגן לשלדה ולזרוע האחורית קצת שונה – על הזרוע 5 מ"מ קרוב יותר למרכז האופנוע ועל השלדה מעט אחורנית, מה שיוצר בולם פחות שוכב ויותר זקוף.

בהחלט אבולוציה מעניינת, ואולי חשוב יותר – עובדת נהדר.

אודות אביעד אברהמי

אביעד אברהמי
בן 39, רוכב על אופנועים 23 שנה ברציפות, חולה גז מאובחן, ממציא מטבע הלשון 'חזיר גז' ועורך את האתר שבו אתם גולשים כעת.

עשוי לעניין אותך

Dual Clutch Transmission

DCT – הגיר האוטומט של הונדה

כיצד עובד הגיר האוטומט של הונדה, ה-DCT? סקירה טכנית ורכיבה על האפריקה טווין DCT שבו מותקן הדור השלישי של המערכת

כתיבת תגובה

Single Sign On provided by vBSSO