רכיבה ראשונה: הונדה רבל 500 Rebel

צילום: אסף רחמים

• יתרונות: עיצוב, מחיר, קונספט
• חסרונות: נוחות, מיכל דלק
• שורה תחתונה: אופנוע מתחילים בטעם של פעם
• מחיר: 45,900 ש"ח
• מתחרים: דוקאטי סקרמבלר 400, ימאהה XSR700, סוזוקי SV650, יוסאנג GV650
• נתונים טכניים: מנוע 2 צילינדרים במקביל, 471 סמ"ק, 46 כ"ס, 4.4 קג"מ, הזרקת דלק, גופי מצערת בקוטר 34 מ"מ, 6 הילוכים, שלדת צינורות פלדה, מזלג 41 מ"מ, צמד בולמים אחוריים, דיסק קדמי 296 מ"מ, אחורי 240 מ"מ, ABS, אורך 2,190 מ"מ, בסיס גלגלים 1,488 מ"מ, משקל 190 ק"ג, מיכל דלק 11.2 ל', צמיגים 130/90-16, 150/80-R16

מה זה?

בהונדה לקחו את המנוע של סדרת ה-500 שלהם ובנו סביבו אופנוע חדש עם מראה וסגנון של אופנוע 'קאסטום', בין אם בשביל להרחיב את היצע הדגמים שלהם ולפנות לרוכבים שזה המראה שמדבר אליהם, ובין אם בשביל לצאת מהקו שבו הולכות רוב החברות בשנים האחרונות כשזה מגיע לאופנועים בנפחים קטנים עד בינוניים – בזמן שהמתחרות הלכו לכיוון של בייבי-אדוונצ'רים, הונדה פנו לנישה אחרת והציגו את ה'רבל' בגרסאות 500 ו-300 (האחרון לא מיובא לארץ).

המנוע כאמור נלקח ממדף המנועים שכבר בשימוש החברה עם ההתאמה הדרושה לאופנוע בעל אופי 'קאסטומי' ולא ספורטיבי, כך שהוא מייצר יותר מומנט בסל"ד נמוך ומאפשר רכיבה נינוחה ורגועה מבלי לגרום למנוע לטפס לגבהים צווחניים.

האופנוע עצמו בעל מראה קלאסי ומינימליסטי למדי: שלדת צינורות פלדה שמשודכת למיכל דלק צר, מושב 'אוכף' לרוכב, לוח שעונים עגול במרכז – שעל אף היותו דיגיטלי מציג מידע בסיסי בלבד (בהונדה ויתרו אפילו על מד סל"ד), ופנס עגול בודד מלפנים ועוד אחד מלבני מאחור. להשלמת המראה נבחרו צמיגים בעלי פרופיל גבוה בקוטר "16 מלפנים ומאחור. מעבר לזה אין עוד הרבה, גם לא מקום אחסון מתחת למושב. הכל פשוט ובסיסי.

ביצועים

ההונדה רבל הוא לא האופנוע לדון בו על ביצועים שומטי לסת, משום שזה לחלוטין לא הסגמנט הרלוונטי לשם כך. אין לו היגוי מהיר או בלמים נושכים שיגרמו לו לעלות לסטופי. הוא לא מאיץ מאפס ל-100 ב-4 שניות, וגם לא עולה לפאוואר ווילי בשלישי. זה לא הקטע שלו.

ההיגוי שלו מעט כבד ומגושם במהירויות נמוכות, אך כשהמהירות עולה מעט הוא עובד טוב יותר ומרגיש יציב בפניות. הוא מאיץ לו בקצב משלו, בשלווה, אלא אם כן תחליטו לנסות לדחוק בו שלא לצורך, אבל בברירת המחדל שלו מה שמרגיש לו יותר טבעי זה העברת הילוכים בסל"ד נמוך, בלי להאיץ בפראות אל עבר ההילוך הבא. בירידה חדה וארוכה עם רוח גבית אפשר לראות על הצג גם 160 מאומצים ומאולצים בצורה מוגזמת, אבל מהירות השיוט האמיתית שלו נמצאת באזור 120-130 קמ"ש, וגם זה רק כשממהרים.

הגיר שלו חמאתי וקל לתפעול, בדיוק מה שרוכבים בתחילת דרכם צריכים, בלי בעיטות מיותרות ברגלית ההילוכים או נקישה חזקה בכל העברה של הילוך. הבלם הקדמי עושה עבודה טובה למדי, ואילו האחורי מרגיש רק כבלם עזר בכדי להוריד קצת עומס מהקדמי, ובמקרה של האופנוע הזה ספציפית זה מרגיש בסדר גמור במהירויות ובעומסים (הנמוכים) שבהם הוא עובד.

איך זה מרגיש?

לפני הכל – פשוט ולא מאיים. הישיבה על הרבל מאפשרת לכל רוכב, בכל גובה, להניח שתי כפות רגליים על הקרקע ובכך שליטה מוחלטת על יציבות הכלי בעמידה. אין פה ערימות של מידע על הצג שצריך להתחיל להבין מה כל דבר אומר, ואיך שולטים בכל אחת מהפונקציות במחשב ניהול המנוע – משום שאין כאלו.

לאלו מאיתנו שהתברכו בתוספת של כמה סנטימטרים (לגובה) הישיבה על הרבל תרגיש מעט משונה, שכן הרגליים לא נשלחות קדימה אלא כלפי מטה, ובשילוב עם גובה המושב הנמוך מתקבלת ישיבה שבה הברכיים עולות קצת גבוה מהרגיל כשהרגל מקופלת קרוב לגוף. אחרי חצי שעה של רכיבה זה מתחיל להציק, ואחרי שעה זה כבר מחייב עצירה לחילוץ העצמות. מילולית. בשלב הזה גם מגלים שהתחושה בישבן אבדה איפשהו בדרך וכעת מתחילה לחזור, ומשיחה עם המורכבת מגלים שהישיבה מאחורי הרוכב עוד יותר מאתגרת, כך מסתבר.

בין 0 קמ"ש לבין המהירות המקסימלית של ההונדה רבל ניתן למצוא 3 אופנועים קצת שונים:
הראשון מביניהם חי מההתחלה ועד 90 קמ"ש בערך, הוא מתנהג כמו אופנוע קאסטום בעל מנוע מוקטן אך גרגרני ועם רוב המומנט שיש לו להציע זמין לשימוש, והוא דורש מהרוכב שורט-שיפטינג כדי לא לגרור אותו לתחום הסל"ד הגבוה שממנו הוא סולד.

השני חי בערך מ-90 ועד 130 קמ"ש, הוא גורם לרוכב לשכוח שהוא על אופנוע קאסטום-סטייל ומעביר אותו למצב רכיבה אחר שבו הוא למעשה רוכב על נייקד בינוני לוחמני שמזגזג בין המכוניות על הכביש המהיר ומתחמק מהן בהאצות ביניים קצרות. אבל הוא עושה את זה בקלות ובנחישות.

האחרון הוא כבר אופנוע אחר לגמרי. הוא חסר זהות מוגדרת, הוא רק יודע שלוחצים אותו יותר ויותר חזק אל עבר קצה גבול היכולת שלו. וזה לא נעים לו. הוא מקפץ בחוסר נוחות מכל מהמורה וגל באספלט, והמנוע שלו כבר צרוד מהצווחות כחלק מהניסיון שלו לאסוף עוד קמ"ש אחד על השעון.

על האחרון החלטנו שאנחנו מוותרים – צער בעלי אופנועים לפני הכל. בשאר הזמן ניסינו ליהנות מהראשון, הרגוע והמרגיע, אלא שאנחנו חיים בעולם שבו אין מספיק זמן, ולכן בכל פעם מצאנו את עצמנו עוברים מהראשון לשני – ממהרים וחומקים מבין התנועה אל עבר היעד הבא.

סיכום ועלויות

הרבל הוא אחלה רעיון של הונדה; הוא מביא סגנון אחר ממה שהיינו רגילים למצוא בשנים האחרונות באופנועים יפניים בנפח הזה, אבל לא באריזה המקובלת עם ניקלים נוצצים ומראה של צ'ופר אלא יותר בכיוון של בובר עם מנוע 500 מודרני. הוא פשוט ולא מאיים, מה שעושה אותו לנגיש מאוד עבור רוכבים מתחילים וקורץ לא פחות עבור רוכבים ותיקים שחוזרים לרכב אחרי שנים של הפסקה.

הוא נראה טוב לטעמנו, והתגובות שבהן נתקלנו ברחוב במהלך המבחן מצדדות בכך. רמת הגימור שלו ברובה טובה, אם כי מהונדה כבר ראינו כבר אופנועים יותר מוקפדים מהבחינה הזו. יחד עם זאת יש לזכור שמדובר באופנוע מתחילים, שאף בהחלט אפשר לכנות אופנוע 'תקציב'.

מחירו של ההונדה רבל בישראל נקבע על 45,900 ש"ח, לא כולל אגרות, מה שהופך אותו לאטרקטיבי מאוד לרכישה עבור מי שמעוניין להוציא אופנוע חדש מהסוכנות, והוא מצטרף לשורה של אופנועים נוספים שמוצעים לרוכב הישראלי במחירים דומים כחלק מהתחרות הגוברת בשוק הדו-גלגלי בשנה האחרונה. במחיר הזה אין ספק שמשימת הבחירה באופנוע הופכת לקשה בשביל מי שמחפש להתחדש באחד – במשמעות החיובית ביותר של הדבר.