דף הבית / אנשים / יומן מסע: אחינועם והחול העמוק של בוצואנה
image003

יומן מסע: אחינועם והחול העמוק של בוצואנה

אחינועם רוכבת בערבות בוצואנה, ונתקלת בשבילי חול עמוק בדרך לאגמי המלח; על הדרך היא ממשיכה לצבור חוויות בלתי נשכחות באפריקה

אחינועם הראל יוצאת למסע רכיבה באפריקה שבמהלכו היא מתוכננת לעבור ב-13 מדינות במשך חצי שנה. השותף שלה למסע הוא ב.מ.וו F700GS שנרכש בדרום אפריקה והוכן ביסודיות לטיול שכזה. אנחנו בפול גז נעקוב אחריה באופן שוטף ונעדכן בחוויותיה. בהצלחה אחינועם!

  • לקריאה על החלק הראשון במסע – ההכנות ליציאה – לחצו כאן.
  • לקריאת הפרק על דרום אפריקה – לחצו כאן.
  • לקריאת הפרק השלישי על נמיביה – לחצו כאן.

*     *     *     *     *

בוצואנה ידועה בכך שיש בה יותר חמורים מבני אדם. ואכן, יש בה הרבה חמורים. בכלל, נראה כאילו כולם, כולל כל הכבשים, העזים, הפרות והסוסים של בוצואנה, עומדים כל הזמן ממש באמצע הכביש, בדרך כלל בוהים בך בכעס אם אתה מנסה לעבור, חוצפן שכמוך.

קמפסייט מזדמן בבוצואנה
קמפסייט מזדמן בבוצואנה

בעיירה בשם נאטה במזרח בוצוואני פגשתי שני חבר'ה שהיו בטיול אופנועים מניירובי לקייפטאון – ג'ון מבריטניה והאמיש מאוסטרליה. האופנוע של האמיש הפסיק לפעול לפתע באמצע הכביש והוא הגיע לאכסניה על גבי טנדר גרר. בילינו לילה של צחוקים והחלפת טיפים, ולמחרת רכבנו לטיול של יום אחד לתוך מדבריות המלח. זה היה כל מה שיכולתי לקוות, ויותר! חול עמוק, בוץ סמיך ונוף מרהיב עשו לנו אחלה יום של רכיבת שטח. אבל עדיין לא הייתי מרוצה. לא הצלחנו להגיע למשטחים הלבנים הבוהקים המפורסמים של מישורי המלח מאקאגדיגאדי. אז למחרת ג'ון ואני הצטיידנו בדלק נוסף, מים ומזון, ויצאנו נחושים לתוך ליבן של מדבריות המלח, עד קובו איילנד. בחלק הראשון של היום היה חול עמוק, אחר כך נסענו דרך שבילים צרים עם עשב גבוה משני הצדדים ובמרכז הנתיב. אחת הנפילות הכואבות הייתה כשהרגל שלי נתקעה בתוך העשבים הזקופים. הוטחתי והתגלגלתי אל הקרקע. בהזדמנות אחרת, כמה פרות שהתרשמו מאוד מרעש האגזוז הרועם של ג'ון, היו אדישות לחלוטין לשלי וחצו לתוך הנתיב שלי, מה שגרם לי לסטות וליפול שוב.

כן, לפעמים גם נופלים; עם
כן, לפעמים גם נופלים; עם ג'ון והאמיש

יש אלף דעות שונות כיצד לרכב בחול. יש אנשים שאומרים לרכב עם לחץ אוויר גבוה בצמיגים ויש שאומרים נמוך. יש אנשים שאומרים לרכב לאט ולשמוט את הרגליים למטה, ויש כאלו שאומרים לרכב מהר ככל האפשר. העצה הזאת היא טובה אם אתה רוכב על אופנוע קטן, קל, שאתה יכול להרים אותו אם הוא נופל, כשאתה קרוב לבית, זה לא יהיה סוף העולם אם משהו יישבר וכנראה לא תמצא חיות-בר באמצע הנתיב שלך. אבל האופנוע שלי כבד מאוד, קשה להרים אותו, אני באמצע אפריקה ולא קרוב לבית, ואם הוא נופל ונשבר – זה עלול להוביל לסיום הטיול שלי. אז אני בחרתי בסיסמה 'לאט ובזהירות'. אני מודה שאני לא הרוכבת הכי טובה ושיש לי עוד הרבה מה ללמוד, אבל זה לא מביך אותי להודות שאני נופלת שוב ושוב. אני מעדיפה לתאר את המסע כפי שהוא ולא לכסות על הקטעים הקשים או המגרעות שלי.

שבילי הקוליסים העמוקים
שבילי הקוליסים העמוקים

זו הייתה נסיעה קשה, אבל בכל פעם שעצרנו אי אפשר היה שלא להתפעל מהנוף סביבנו. עשב גבוה התנופף ברוח, עצי שיטה ניקדו את המישור, ומפעם לפעם נראו כמה בנות-יענה בר במרחקים. יכולנו לראות עננים לבנים שעלו ממדבריות המלח שדחפו אותנו להמשיך ברכיבה. אבל אז…

האופנוע שלי לא הצליח לצבור מהירות, כאילו שהמצמד מחובר כל הזמן ושום כוח לא הגיע אל הגלגלים. קרטעתי ב -10 קמ"ש בקושי לאורך 40 קילומטרים עד לקובו איילנד. בצד החיובי, לפחות הייתה לי הזדמנות מעולה לתרגל יציבות על האופנוע. קובו איילנד היא גבעה קטנה הבנויה מאבנים גדולות ועצי באובב ענקיים, ממש על קצה מישורי המלח. זהו מקום מיסטי, וצפייה בשמש השוקעת מעל הנוף הזה הייתה שווה את כל היזע והדמעות של היום.

עצי באובב - נוף אופייני לבוצואנה
עצי באובב – נוף אופייני לבוצואנה

בבוקר שלמחרת ואסקו, מנהל הקמפינג במקום, ארגן טנדר שייקח אותי ואת האופנוע לתוך העיירה לטלאקנה. הטנדר עצמו, בסגנון אפריקאי טיפוסי, היה נראה יותר שבור מהאופנוע. דלת אחת נפתחה עם מברג, השנייה לא נפתחה כלל. לא היו חלונות מלבד חתיכת פלסטיק קטנה תלויה עם בורג מסכן. בשביל לראות את המחוגים היה צריך להסיר שכבה עבה של אבק. איכשהו זה עבד והגענו לעיירה בשלום. בלטלאקנה אין מוסך, אז הבאנו את האופנוע לחברה שמתמחה בתיקון מקררים. באפריקה מסתדרים עם מה שיש. המכונאי במקום, מיילס, פירק את האופנוע וגילה שהמצמד נשרף ויצטרך להיות מוחלף. מיד מתחילות לרוץ המחשבות בראש – איזה בזבוז זמן! איזה בזבוז כסף! אוף! אבל במובן מסוים, זהו המקום הטוב ביותר בו יכולתי להיתקע, משום שלכל מקום צפונה מכאן משלוח של חלקים יימשך הרבה יותר זמן והחלקים יהיו יקרים יותר. זה גם חלק מהחוויה, חלק מההרפתקה. מנוחה בכפייה עד הפרק הבא.

טנדר אפריקאי לא יוצא דופן...
טנדר אפריקאי לא יוצא דופן…
הזדמנות להרים את העיניים וליהנות מהנוף
הזדמנות להרים את העיניים וליהנות מהנוף
מפת המסלול שלי עד עכשיו
מפת המסלול שלי עד עכשיו

אודות כתב אורח

Avatar

עשוי לעניין אותך

Ducati 851 Strada 89 1

נוסטלגיה: דוקאטי 851 ו-888

ה-851 היה אופנוע הקצה של דוקאטי בשנות ה-80, והוא הוחלף בהצלחה על ידי ה-888; מנוע וי-טווין מתקדם, הרבה אדום, והצלחה גדולה במסלולים

תגובה אחת

  1. Avatar

    איזו אלופה!
    חוויה מדהימה

Single Sign On provided by vBSSO
דילוג לתוכן