בית המשפט העליון: מוטוקרוס אינו רכב מנועי

תביעה שהוגשה לאחר שאופנוע מוטוקרוס פגע בתושב כפר אכסאל והותיר אותו מחוסר הכרה הגיעה עד בית המשפט העליון, שקבע הלכה: אופנוע מוטוקרוס אינו 'רכב מנועי' לפי חוק הפלת"ד. לכן קרנית, הקרן שמפצה נפגעים כשאין ביטוח חובה, אינה משלמת – והרוכב האשם עלול לשלם מכיסו.

ב־31 במרץ 2018 תושב כפר אכסאל איבד את הכרתו ונחבל לאחר שאופנוע מוטוקרוס מסוג קוואסאקי KX450F התנגש בו סמוך לביתו. בעקבות האירוע הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בנוף הגליל־נצרת (ת"ד 2957-04-19), וב־14 בספטמבר 2022 הורשע רוכב האופנוע, על פי הודאתו במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה במהירות בלתי סבירה.

לאור העובדה כי הרוכב נסע על אופנוע ברישוי ספורט מוטורי ולא הייתה לו פוליסת ביטוח חובה, הגיש הנפגע תביעה כנגד 'קרנית' – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, הפועלת מכוח חוק הפיצויים. הקרן מפצה נפגעים כאשר אין ביטוח חובה בתוקף, כשהרכב הפוגע אינו ידוע, או במקרים חריגים נוספים שנקבעו בחוק. מימון הקרן מגיע מחברות הביטוח ומרכיבים ייעודיים בפרמיות ובאגרות.

קרנית טענה מנגד שהחוק אינו חל: סעיף 15ב' מחריג 'כלים תחרותיים' שניתן להם רישיון בעבר, ובנוסף אופנוע מוטוקרוס אינו 'רכב מנועי' משום שעיקר ייעודו אינו תחבורה יבשתית. בית משפט השלום דחה את התביעה נגד קרנית לאחר שפסק כי לאופנוע אין ייעוד תחבורתי, והמחוזי אישר את התוצאה אך נימק אחרת. לאור כך, התיק התגלגל לבית המשפט העליון, בהרכב השופטים יצחק עמית, יעל וילנר וגילה כנפי־שטייניץ, שהכריע באופן סופי בשתי סוגיות מהותיות ועקרוניות.

ראשית נקבע כי החריג בחוק הפיצויים, שמוציא מתחולתו שימוש בכלי תחרותי, אינו חל רק משום שבעבר הונפק לכלי רישיון תחרותי. לפי השופט יצחק עמית, כדי שהחריג יופעל נדרש שהרישיון יהיה בתוקף במועד התאונה. ההסבר שניתן הוא שהמחוקק יצר מסלול נפרד לכלים תחרותיים, הכולל גם ביטוח ייעודי לנהיגה ספורטיבית, והחרגת חוק הפיצויים נשענת על קיומו של אותו מסלול חלופי. כאשר הרישיון פקע, המסלול הייעודי אינו מתקיים בפועל, ולכן אין הצדקה לשלול מהנפגע את תחולת החוק על בסיס 'רישיון היסטורי'.

הסיבה לדחייה הייתה הקביעה השנייה והעיקרית: אופנוע המוטוקרוס עצמו לא נכנס להגדרת 'רכב מנועי' בחוק הפיצויים. לפי השופט יצחק עמית, כדי שחוק הפיצויים יחול צריך שמדובר בכלי שעיקר ייעודו תחבורה יבשתית. מהראיות שהוצגו, ובהן מפרט היצרן, עדות היבואן ועמדת הרשות לנהיגה ספורטיבית, עלה שה־KX450F נבנה בראש ובראשונה למרוצים ולפעילות ספורט מוטורי במסלולים סגורים, ולא להובלה ממקום למקום. גם מסמכי הרכישה כללו הצהרה שהכלי מיועד לנהיגה ספורטיבית בלבד. לכן נקבע שהתאונה אינה 'תאונת דרכים' לפי החוק.

עו"ד אסף ורשה, מומחה בייצוג נפגעי תאונת דרכים, שלא ייצג בתיק, מסביר כי המסלול שנותר פתוח עבור הנפגע הוא הגשת תביעה אזרחית רגילה נגד הנהג לפי דיני הנזיקין. במסגרת תביעה כזו ניתן לדרוש פיצוי על מלוא נזקי הגוף: כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ושיקום, עזרה וסיעוד וכדומה. אלא שבניגוד לחוק הפיצויים, כאן צריך להוכיח אחריות ורשלנות מצד הנהג, ובית המשפט רשאי להפחית מהפיצוי אם יקבע שלנפגע היה אשם תורם. במקרה זה, הרשעת הנהג בבית המשפט לתעבורה בעבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה במהירות בלתי סבירה עשויה לסייע מבחינה ראייתית בהוכחת האחריות בתביעה האזרחית.

למעשה, מבהיר ורשה, כי אין זו הפעם הראשונה בה בתי המשפט נדרשים להתמודד עם הסוגייה. כך למשל, בשנת 2019 נדון מקרה של צעירה שהורכבה על אופנוע מוטוקרוס ונפצעה בקרסול, נותחה ואושפזה. בתחילה הוגשה תביעה גם נגד קרנית לפי חוק הפיצויים, אך בית המשפט פטר אותה מאחריותה וההליך המשיך כתביעה נזיקית נגד הנהג. נקבע כי הנהג התרשל כשאפשר הרכבת נוסעת על כלי תחרותי שאינו מיועד לכך וללא מיגון מתאים, אך ייחס לתובעת אשם תורם של 30%. בסוף נפסק לה פיצוי של כ־166 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות.

• פסק הדין המלא – בקישור המצורף.