נוסטלגיה: ימאהה BT1100 בולדוג

בימאהה נתנו לסדנת עיצוב איטלקית לעצב את מה שרצו לראות בתור 'אופנוע שרירים' ייחודי. עד היום לא ברור למה נתנו לו רק 65 כוחות סוס.

הימאהה BT1100 – בולדוג לחברים – הוצג לקראת שנת 2002. בימאהה נתנו לשלוחת איטליה, בלגרדה, לעצב אותו. אם השם נשמע מוכר, זה כי ה־TT600 של 1995 עוצב שם גם. ההגדרה של האופנוע לא הייתה ברורה – קאסטום, קרוזר, נייקד, היפר־נייקד, סופרספורט (כך לפי אתר ימאהה) או אופנוע שרירים. מה שבסוף יצא זה נייקד שנראה טוב. בגדול, או לא, הוא היה גרסת הנייקד של הויראגו המוצלח.

המנוע היה וי־טווין מקורר אוויר עם זווית של 75° בין הצילינדרים, ובנפח של 1,063 סמ"ק עם גל־זיזים עילי יחיד. בימאהה מסבירים שהוא נולד כתגובה לגל ההתחמשות של כל היצרנים שדגלו ביותר נפח ויותר כוח. כנראה זה ההסבר להספק הצנוע (מאוד) של 65 כוחות סוס ב־5,500 סל"ד ומומנט של 9 קג"מ ב־4,500 סל"ד. הכוח עבר אל הגלגל האחורי דרך גל־הינע, וסיפק מהירות מרבית של 175 קמ"ש בקצה ההילוך החמישי.

השלדה הייתה מצינורות פלדה עם בולמים פשוטים (מזלג רגיל ולא הפוך) ולא מתכווננים. מערכת הבלימה הגיעה היישר מה־R1 הספורטיבי עם צמד דיסקים גדולים בקוטר 298 מ"מ ועוד יחיד מאחור בקוטר 267 מ"מ. אל תחפשו ABS, מוקדם מדי. החישוקים היו בקוטר 17″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו־170/55 מאחור. מיכל הדלק הכיל 20 ליטרים, שהעלו את המשקל ל־250 ק"ג. צמד המפלטים השמנמנים (למרות שליד תקנות הזיהום של היום הם נראים פצפונים) נטו לשפשף את האספלט בכל הטיה קלה.

לקראת שנת 2005 הבולדוג קיבל מספר עדכונים קלים ולא משמעותיים, והוא סיים את את הקדנציה שלו בשנת 2007 בלי יותר מדי הצלחה עולמית. הימאהה בולדוג הגיע לישראל ותומחר ב־69 אלף ש"ח, שהיה מחיר מעולה לנייקד־ליטר מרשים עיצובית. למרות כל זאת, גם בישראל הוא לא זכה להצלחה גדולה.