צילום: אלכס גילמן
זו השנה הרביעית ברציפות שבערב פסח, אחרי סעודת החג, אופנועני ישראל נוסעים לראות את הזריחה בהר בנטל שברמת הגולן, בסמוך לקיבוץ מרום גולן. בשנה הראשונה, ביוזמה של זוהר בן דרור – גולש פול גז ותיק ומי שהקים את 'מועדון הרגועים', השתתפו כ-120 איש, ומאז בכל שנה מספר הרוכבים מכפיל את עצמו. בשנה שעברה השתתפו כ-500 רוכבים, והשנה ההערכות נעות על סביב 800 איש. קשה באמת לעקוב. בכל מקרה, ליותר ויותר רוכבים פעם אחת בשנה מצדה בראש השנה זה לא מספיק.
ב-01:30 בלילה החלו להתאסף רוכבים בתחנת הדלק בגלילות, וב-02:00 קבוצות-קבוצות כבר החלו לצאת. חלקן בטיסה נמוכה וחלקן – על אופנועים וקטנועים קטנים – ברכיבה רגועה של ערב חג. המסלול עבר על כביש 2, מחלף זכרון, ואדי מילק דרך יוקנעם עד לעצירה הראשונה בצומת אלונים, משם דרך מחלף גולני וצומת קדרים עד לעצירה השנייה בצומת מחניים, ואז הדובדבן שברכיבה – הטיפוס לרמת הגולן מגשר בנות יעקב ועד להר הבנטל המתנשא לרום של 1,165 מ'. שעון הקיץ הביא את הזריחה ב-06:25 ונתן שעה נוספת לרכיבה, כך שממד הלחץ להספיק להגיע בזמן לא היה קיים הפעם.
הלילה היה אמנם מעט פחות קר משנה שעברה בזמן הרכיבה, אבל בסוף הטיפוס לגולן כבר היה ערפל, ועל ההר התיישב ענן כבד שמנע את האפשרות לראות את הזריחה וגם הביא איתו כמה טיפות של גשם. המקומיים אגב, אומרים שהענן הזה הוא תושב קבוע על ההר – לכן קוראים לבית הקפה שעל הפסגה 'קופי ענן'. אז את הזריחה לא ראינו, אבל כמות החיוכים ומצב הרוח לא השאירו מקום לספק בקשר עוצמת החוויה של המשתתפים.
על ההר עצמו הרוכבים התיישבו בקבוצות, מכינים קפה כדי להפשיר, לבושים בכל פיסת בד שהביאו איתם, ובתוך בית הקפה לא היה מקום לזוז מרוב האנשים שהצטופפו. בעלי בית הקפה התארגנו מראש ותגברו את צוות העובדים כך שיספיקו להכין משקאות חמים ומאפים לרוכבים הרבים שגדשו את המקום.
והייתה גם הפתעה מרגשת. אוהד רוזנטל שרוכב על ורסיס שלף טבעת מיד אחרי הזריחה, בערפל הכבד, והציע נישואים לזוגתו, אסתי קובי. האירוע המרגש עבר בשלום – היא אמרה כן. ברכות ממערכת פול גז!
את המסע הזה עשינו הפעם על אופנוע מיוחד – ב.מ.וו R1200R החדש מקורר הנוזל, שהגיע לאחרונה ארצה. הוא היה פרטנר משובח למסע שכזה בזכות היכולות הגבוהות והקלות שבה הכל מתבצע עליו, אבל אנחנו התמכרנו לחימום הידיות – המקבילה הדו-גלגלית למזגן ברכב. את הרשמים המלאים על האופנוע נביא כאן בקרוב.
פרט לכך נספר שהרכיבה עברה בשלום, והמוני הרוכבים הצליחו להגיע לגולן ובחזרה הביתה ברכיבה אחראית בריאים ושלמים.
נתראה בשנה הבאה.