בתקופה האחרונה, כמות הכתבות בפול גז על אופנועים חשמליים עלתה בצורה משמעותית (לחצו על תגית 'אופנוע חשמלי' בתחתית הכתבה ותראו). בתעשיית האופנועים הגלובלית מתכוננים לכך בשנים האחרונות על-מנת להגיע ראשונים לקו הזינוק ביום שמנועי הבעירה הפנימית יוקצו מחמת זיהום, וכשזה יתפוס בשאר העולם המערבי – היו בטוחים שבישראל נתחיל לראות אופנועים חשמליים במיינסטרים. לא מאמינים? הציצו רגע לתעשיית הרכב החשמלי / היברידי בישראל. לפני חמש שנים לא האמינו שגם זה יחזיק מים.
ידיעה מאוסטרליה הרחוקה תפסה את עינינו. המדינה שם הקציבה עשרות מליוני דולרים לטיפול במה שהם קוראים 'חרדת מרחק'. האופנועים החשמליים החדשים אמנם מתגאים בנתוני הטענה 'על הנייר' מרשימים יחסית, אך הלכה למעשה – וקחו לדוגמה את ההארלי דיווידסון LiveWire החדש – טווח הנסיעה הריאלי בשימוש בינעירוני הוא כ-150 ק"מ. באוסטרליה הגדירו יעד לתחנת תדלוק מהירה – קרי, 100 ק"מ של מיץ חשמל ב-15 דקות טעינה – בכל 100 ק"מ של כביש בינעירוני.
אז מה בישראל?
משרד האנרגיה הציב יעד לגמילת מדינת ישראל מאנרגיה מזהמת עד שנת 2030. בתחילת השנה פורסם 'קול קורא' לפריסת תחנות טעינה מהירות לרכבים חשמליים, ולאחרונה פורסמו התוצאות (מתוך דוברות משרד האנרגיה):
33 רשויות מקומיות, מדרום הארץ ועד צפונה, הגישו בקשה וזכו במכרז התמיכה להקמת עמדות טעינה רגילות (AC) במרחב המוניציפלי-ציבורי לרשויות מקומיות (עמדות שיוצבו במדרכות, חניונים עירוניים וכו'). מדובר בסך הכל ב-731 שקעי טעינה, בתמיכת המשרד ובסך מענקים כולל של 7 מיליון ש"ח. כך לדוגמה:
- ירושלים היא העיר שתזכה לתמיכה הגדולה ביותר, כשקיבלה מענק של מיליון ש"ח עבור הקמה של 100 שקעי טעינה.
- חולון תקבל מענק של 570 אלף ש"ח עבור הקמה של 60 שקעי טעינה.
- מודיעין עילית תזכה לקבל ממשרד האנרגיה 367 אלף ש"ח עבור הקמה של 36 שקעי טעינה.
- חיפה תקבל 234 אלף ש"ח עבור הקמה של 24 שקעי טעינה.
תמיכת משרד האנרגיה עומדת על סבסוד של 75-65% מעלות ההקמה של השקעים, תלוי במצב הסוציו-אקונומי של הרשות המקומית. בשלב הבא צפויות הרשויות לפרסם מכרזים לחברות שיקימו את העמדות בשטחן, והן צפויות לקום עד סוף 2020.
במכרז לתמיכה בהקמת עמדות טעינה רגילות (AC) במרחב הציבורי למחצה (חניוני קניונים, מרכזי קניות ובילויים וכו') זכו 9 חברות שונות, אשר יקימו 812 שקעי טעינה ב-148 אתרים שונים, ויקבלו מהמשרד מענקים בסכום כולל של 3.2 מיליון ש"ח. בין האתרים האלה ניתן למצוא, בין השאר, את רשת קניוני עזריאלי, מרכזי BIG ברחבי הארץ, סניפי איקאה השונים, מרכז שרונה, בילו סנטר ומתחמי הגרנד-קניון והסינמה סיטי. הצפי להקמת עמדות אלה הוא עד אמצע 2020.
במכרז לתמיכה בהקמת עמדות טעינה רגילות (AC) למעסיקים זכו 9 חברות שונות, ביניהן גם רשויות מקומיות, חברות ויבואניות רכב. מדובר בסך הכל ב-940 שקעי טעינה, עבורן יעביר המשרד מענקים בסכום כולל של שני מיליון ש"ח. במכרז זה, מעניק המשרד סבסוד של עד 50 אחוזים מעלות ההקמה של השקעים, כאשר המענק עצמו מותנה בכך שהמעסיקים עצמם ירכשו כלי-רכב חשמלי . אלה שייעשו כן, יוכלו לפנות לאחת החברות הזוכות בבקשה להתקנת שקע טעינה במחיר מסובסד. הצפי להקמת שקעים אלה הוא עד סוף 2020.
ומה לגבי תחנות טעינה מהירות?
בשלב האחרון זכו מרבית חברות האנרגיה והדלק החזקות בישראל, שהתחייבו להקים 110 תחנות טעינה מהירה בתוך שנה. על-פי נתוני משרד האנרגיה, חלק מהעמדות תהיינה מהירות וחלקן מהירות מאוד (אולטרה־מהירות): העמדות המהירות יעבדו בהספק של 50 קילו־וואט ויאפשרו טווח נסיעה של כ-100 ק”מ בתום טעינה שתימשך 20 דקות. העמדות האולטרה־מהירות יעבדו בהספק של 150 קילו־וואט, על-מנת לאפשר טווח נסיעה של כ-100 ק"מ ב-7 דקות טעינה. זמן ההקמה של העמדות נקבע לשנה ויקבל סבסוד של 15 מיליון ש"ח מכספי המדינה.
פריסת התחנות המדויקת, שחלקן תהיינה בתחנות הדלק וחלקן במרכזי קניות, תתאפשר באפליקציה מיוחדת ותהיה זמינה לכולם. אז הנה, אם דאגתם שלא תצליחו לרכב את האיירון-באט הישראלי עם האופנוע החשמלי שלכם, אז מדינת ישראל התקדמה בעוד צעד על-מנת לאפשר זאת.
שאלה של הדיוט מושלם: טעינה מהירה לא עושה נזק לסוללות?
אכן, מקצרת זמן חיים.
תלוי איזה סוללות. בגדול הטעינה המהירה לא נועדה ליום יום אלא לנסיעות מאוד ארוכות. ביום יום מטעינים בבית בזיל הזול.
חחח……