ק.ט.מ 990 RC R בהשקה עולמית

כתב:  'Adam Child ‘Chad

• יתרונות: מנוע חזק, גמיש, זריז ודינמי, התנהגות מעולה, מכלולי קצה, מערכת בלמים אימתנית, אלקטרוניקה מתקדמת, עיצוב MotoGP, קלות רכיבה בכל מקום
• חסרונות: מראות לפח, היעדר בקרת בלימת מנוע, תחושה מהחלק הקדמי ברכיבת קצה על המסלול
• שורה תחתונה: ק.ט.מ נמצאים בפינה ונדרשים לספק אופנוע שיחזיר את האמון של כולם; ה־RC R הוא בדיוק זה עם יכולות גבוהות גם על כביש ציבורי וגם על מסלול המרוצים, בלי להתפשר על אף אחד מהתחומים
• מחיר: כ־130 אלף ש"ח (הערכה)
• מתחרים: דוקאטי פניגאלה V2, ימאהה R9, הונדה CBR600RR,
• נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 947 סמ"ק, 128 כ"ס ב־9,500 סל"ד, 10.5 קג"מ ב־6,750 סל"ד, יחס דחיסה 13.5:1, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, קירור נוזל, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת פלדת כרומולי עם מנוע גורם נושא עומס, מזלג טלסקופי הפוך WP APEX בקוטר 48 מ"מ כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, מהלך 147 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד WP APEX עם כיוונים מלאים, מהלך 134 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ברמבו HyPure, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS להטיה בוש M9.1, בסיס גלגלים 1,481 מ"מ, גובה מושב 845 מ"מ, מיכל דלק 15.7 ל', משקל מלא 195 ק"ג (184 ק"ג ללא דלק), צמיגים מישלין פאוור קאפ 2 במידות 180/55ZR17, 120/70ZR17
• אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה (מסלול, ספורט, כביש, גשם פלוס 3 אופציונליים), חיישן מדידת אינרציה IMU ב־6 צירים, בקרת אחיזה MTC להטיה, מערכת ABS להטיה, כלול במחיר: בקרת החלקה MSR, קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת ווילי, מסך TFT צבעוני בגודל 8.8″, פנסי LED היקפיים, בקרת שיוט

ה־990 RC R הוא אופנוע הספורט החדש של ק.ט.מ, שהוצג למרות כל הבלגן הפנימי בחברה, והוא מיועד לכביש ולמסלול. ממש בימים האלה הוא הגיע לישראל, ועד שנתארגן על מבחן מקומי היה לנו חשוב מה חברנו 'Adam Child ‘Chad חושב עליו, אחרי שבחן אותו על הכבישים והמסלולים של דרום ספרד. 

בק.ט.מ תמיד דיברו, חשבו ורצו לקחת את ה־RC 8C – אופנוע המרוץ המיועד למסלול בלבד, אינו מגיע עם תקינת כביש, ומיוצר במהדורה מוגבלת בכל שנה – ולהרכיב עליו מראות ופנסים. אז מה שיש לנו כאן היום לא לא בא בהפתעה, ואף הוצג כאבטיפוס אפוי לגמרי בשנת 2024 עם יעד לשנה הקודמת. המצב הכלכלי הקשה בחברה האוסטרית דחה את ההצגה בשנה, כשהתנאים בק.ט.מ הבשילו לחשיפת אופנוע ספורט חדש, שמתמקם בקצה הימני של חבורה הכוללת את הימאהה R9, את הדוקאטי פניגאלה V2, ואפילו במידה מסוימת את ההונדה CBR600RR.

בק.ט.מ נדרשו להרשים את כולם, להחזיר את אמון הלקוחות ולהצליח על ההתחלה, ולפי דף הנתונים – הם שם. הפלטפורמה היא מנוע הטווין המקבילי בנפח 947 סמ"ק של ה־990 דיוק, שמפיק כאן 128 כ"ס ב־9,500 סל"ד – 5 כ"ס יותר מאשר בגרסת הנייקד המקורית. המומנט המקסימלי עומד על 10.5 קג"מ ב־6,750 סל"ד. מבין כל החבורה המוזכרת למעלה, זהו האופנוע החזק ביותר, אבל עם משקל ללא דלק של 184 ק"ג הוא כבד יותר מהדוקאטי לדוגמה.

גם השלדה מבוססת על זו של הדיוק, אולם כאן בוצעו שינויים רבים כך בשביל להתאים לקונספט של אופנוע מסלול. דוגמה אחת לכך היא הטענה שחלוקת המשקל היא כזו שתשים משקל רב יותר על הפרונט לטובת מהירות פנייה – עם העדפה של 52.5% מהמשקל מלפנים ו־47.5% לאחור. עוד דוגמה לכך היא גיאומטריית היגוי שונה ובסיס גלגלים ארוך ב־5 מ"מ. הבולמים כמובן של חברת הבית WP – מזלג הפוך עבה יותר בקוטר 48 מ"מ מתכוונן באופן מלא. הבלמים ושאר המכלולים המכאניים מוכווני ביצועים עם בלמי ברמבו – כאן עם קליפרים איכותיים של HyPure ודיסקים בקוטר 320 מ"מ מלפנים, חישוקי 17″ מאלומיניום, וצמיגי מישלין פאוור קאפ 2 במידות 120/70 מלפנים ו־180/55 מאחור – כמו בדיוק.

כאופנוע המיועד למסלול בק.ט.מ שמו דגש על הארגונומיה ועל חיבור הרוכב למכונה ב־6 נקודות, ומאפשרים למקם את הרגליות במספר מצבים וכמובן את הידיות. בנוסף, ה־990 RC R מיועד להיות אווירודינמי במיוחד, ותכנון מעטפת הפיירינג בוצע במנהרת רוח כדי להוריד מקדם גרר, כשיש כמובן גם כנפונים אופנתיים שבולטים למרחוק.

כל הגדג'טים האלקטרוניים נוכחים כאן עם מסך TFT טאץ' אופקי בגודל "8.8, כולל שקע טעינה USC-C, עם התצוגה החדשה והמודרנית יותר ועם בית מתגים חדש. יש 4 מצבי רכיבה –  ספורט, כביש, גשם ואישי, כשלושה נוספים מתווספים כאופציה בתשלום (מסלול ועוד שני אישיים; לארץ מגיעים כלולים במחיר) – בהם ניתן לכוון את התערבות בקרת האחיזה, בקרת הווילי, בקרת הבלימה ובקרת הזינוק. פרט לכך יש קוויקשיפטר ופנסי LED היקפיים.

אני מאוד אוהב את המראה של הנשק החדש, כשבק.ט.מ מאוד רצו להדמות ל־RC16 מעולמות ה־MotoGP. הכנפונים נועדו לשואו, אבל גם לספק עוד 13 ק"ג של כוח הצמדה על הגלגל הקדמי במהירות של 239 קמ"ש. הכתומים העמיסו עליו את כל הטופ שהיו יכולים, עם המסך המיוחד, מערכת הבלמים המתקדמת ומערכת בולמים איכותית. בואו נראה איך הוא מתמודד עם כבישי דרום ספרד המפותלים, בשביל להבין קודם כל אם אפשר לרכוב עליו לעבודה.

קודם כל צריך לעלות עליו ולהניף את הרגל מעל למושב המורכב התיאורטי והאמיץ. כשמצליחים בתרגיל הגמישות הזה מגלים מושב יחסית רחב ונוח. הכידון רחב והמשקף גבוה יחסית. הרגליות המתכווננות הותאמו כמובן לעבודת כביש, שפחות מקפלת את הרוכב, במצבם הקדמי והנמוך ביותר. המסך החדש קריא לגמרי ומגניב מאוד. קצת קשה לתפעול עם כפפות עבות, אבל לא צריך כשיש את הג'ויסטיק לתפעול, החדש גם הוא, בצד השמאלי של הכידון. זה משתלט גם על כל מצבי הרכיבה השונים, כשבק.ט.מ אפשרו לשמור את כל השגעונות של הרוכב גם לאחר כיבוי הסוויץ'. זאת אומרת שאם ניתקתם את בקרת הווילי ובקרת האחיזה במוטורסיטי, תקבלו בדיוק את אותו הסט־אפ ברכיבה לעבודה ביום שלמחרת.

הרושם מהמנוע ביציאה מהמסלול בסביליה לכיוון ההרים המקיפים היא שהמנוע מאוד חלק ומתורבת, עם קוויקשיפטר מדויק. הבולמים גם סיפקו כיוונון רך יחסית ונוח לאופנוע ספורט עם צליל נחמד מהאגזוז. זווית ההיגוי כצפוי קצת מאתגרת, אבל בסך הכל קל להתנייד איתו במהירויות עיר. כיאה להשקת אופנוע ספורט, יצאנו מהר מאוד אל ההרים הפנויים. תנוחת הרכיבה נוחה מאוד – בטח יחסית לאופנועי ה־600 סמ"ק היפניים – וגם במצב זקוף מיגון הרוח עושה את העבודה. כמו כל אופנוע ספורטיבי – אפשר לזרוק את המראות לפח.

בכביש

למנוע יש הרבה כוח, אבל בהרים אפשר לרכוב על המומנט הרחב שמגיע בסל"ד נמוך יחסית, וזו הגדולה שלו על הכביש הציבורי. הבולמים לא רכים, אבל כשהקצב מתחיל להתחמם הם מגיבים בדיוק כמו שציפינו ושידרו את כל נפלאות הכביש היישר אל הרוכב. יש המון מידע שמתקבל מהם, וכל זה על כביש ציבורי ולא מסלול איכותי. זה מחדד את יכולות היום־יום של הק.ט.מ ומעט מרגיע את התחושה הראשונית – שמדובר על אופנוע למסלול בלבד. יש המון ביטחון בלזרוק את האופנוע מפנייה לפנייה ולגרור את הברך על הכביש הציבורי. ההיגוי מאוד מדויק ובכלל לא עצבני או חד מדי. הבלמים מכוילים מושלם לכביש, ולא אגרסיביים מדי.

ככל שהקילומטרים עברו למדתי את הכיול המועדף עלי מבחינת האלקטרוניקה, כזה שנותן יותר ווילי ויותר החלקה בגלגל האחורי, אבל עדיין שומר עליי במקרה הצורך. ה־RC R לא עליז על הכביש כמו ה־990 דיוק לדוגמה, בטח בגלל המשקל הנוסף ובסיס הגלגלים המעט ארוך יותר. גם קטע ארוך על כביש גלי ושבור לא הסתיימו באסון, למרות הקצב. בשלב הזה התחלתי לחשוב שלאור כל הרשמים ביום הזה, אולי הפשרה תהיה דווקא במסלול ולא הפוך כמו שחשבנו מלכתחילה.

במסלול

יום המסלול כלל 6 סשנים של 30 דקות, ולצורך כך קיבלנו את ה־RC R בלי מראות, בלי מחרשה ועם צמיגי סליקס, ששרדו יום שלם. הזמן הארוך על המסלול אפשר להתחיל בנחת עם סט־אפ כבישי יחסית במנוע ובבולמים, כשהמסקנה נשארה זהה – קל מאוד לשלוט עליו ולרכוב מהר. מנוע הטווין הזה מופלא ומאשר גם על המסלול לרכוב בהילוך גבוה יותר ממה שתכננת ולהשתמש בכל אחד מהקג"מ. נכון שאין פה את הבאז, הרעש, הדרמה וההתרגשות כמו ממנוע ארבעה צילינדרים רוחבי של 600 יפני קרבי, אבל יש פה יותר מהירות בשורה התחתונה.

בכל סשן שיניתי את הסט־אפ של הבולמים לאגרסיבי יותר והפחתתי את ההתערבות של הבקרות השונות. כן השארתי את הרגליות במצב הכביש שלהם, שהתברר כנוח ביותר עבורי ולא גירד ולו פעם אחת את האספלט. כל שינוי שכזה חידד עוד יותר את ההתנהגות של ה־RC R וסיפק הרבה הנאה. הוא לא חד כמו הפניגאלה V2 S, שהושק באותו מסלול בדיוק, ובהתאם לכך הוא יכול להיות כלי מסלול נפלא לרוכבים חדשים יחסית.

הבלמים האלו ממש מדהימים. לאורך כל היום הם לא התעייפו אף לא פעם אחת, ולמרות שהיו יכולים להיות אולי טיפה יותר אגרסיביים, הם סיפקו את כל מה שרציתי מהם. ה־ABS היה במצב סופרמוטו +, מה שביטל את ההתערבות שלו במצב הטיה, אבל למען האמת לא הרגשנו את ההתערבות שלהם לאורך היום, עדות לבשלות של המערכת. אם נהיה ביקורתיים רגע, אז נשמח לבקרת בלימת מנוע, שכן בקטעים מסוימים היינו שמחים להשתמש במנוע ולא בבלמים. לרגעים זה הרגיש כמו מנוע שתי פעימות. בכביש זה פחות הציק, אבל על המסלול זה יכול להיות שימושי. אגב, עם מערכת פליטה מלאה למסלול (ראו בקטלוג האופציות) כן ניתן לשלוט בזה.

כשהקצב ממש עלה אז גם צצו הפשרות שבק.ט.מ עשו לטובת הכביש. כי ב־100% רכיבה הבולמים התחילו להרגיש מעט לא במקום והתחושה מהחלק הקדמי גרמה להוריד במעט את הקצב, בטח לעומת התחושה מהבולם והצמיג האחורי. אבל פה מדובר על קצב פסיכי לחלוטין, שפחות נועד לאופנוע עם רישוי כביש. הייתי שמח להרגיש אותו עם הצמיגים המקוריים, אבל בטח רוב מי שיעלה איתו על המסלול וירכב בקצב הזה יחליף לצמיגים מתאימים.

סיכום

בק.ט.מ היו צריכים להציג משהו באמת מיוחד בשביל להחזיר את אמון ואהבת קהל הרוכבים, בטח אחרי התקופה הקשה במפעל. לבנות אופנוע שיכול להיות מעולה גם בכביש וגם על מסלול זה תהליך מורכב ולא מובן מאליו, ופה נראה שהאוסטרים הצליחו בדיוק בזה.

הוא נראה דרמטי ומעולה, עם מראה היישר מצמרת עולם המרוצים. ולמרות זאת הוא מאוד פרקטי, שימושי ואפילו נוח על כבישי היום־יום. הצג מעולה והממשק עם שאר המערכות מאוד אינטואיטיבי ונוח. המנוע והמכלולים מספקים חיים קלים על הכביש ויכולים לרגש בהינף מצערת. כבר קיטרנו על המראות ועל היעדר בלימת המנוע, אבל זה זניח לעומת מה שכן מקבלים.

על המסלול הוא מרשים באותה המידה. נוח וקל מאוד לרכיבה מהירה, כשכל המערכות מספקות בדיוק את מה שהן נדרשות. הבלמים מעולים, לא פחות. יש הרבה פידבק מהשלדה, ובצד הביקורת נעיר שוב על היעדר השימוש בבלימת מנוע, ועל החלק הקדמי שטוב מאוד, אבל לא מעולה. גם מנוע הטווין המקבילי – מעולה ככל שיהיה – לא מרגש כמו V2 או ארבע בשורה. בק.ט.מ לא התפשרו על היכולות בכביש בשביל המסלול, ולא על יכולות המסלול בשביל הכביש. הם יצרו כלי מאוזן שיודע להיות מעולה בשתי השדות. עבודה בהחלט יפה של האוסטרים.

המחיר בישראל צפוי להיות סביב 130 אלף ש"ח, שזה באזור של הדוקאטי V2 (גרסת ה־S יקרה יותר), וכמובן שיקר יותר מהימאהה R9 וההונדה CBR600RR. האחריות צפויה להיות על 4 שנים עם טיפולים כל 7,500 ק"מ. נחכה לרכוב עליו על הכבישים והמסלולים שלנו בכדי להבין ממה צ'אד התלהב כל כך.