אפריליה SR MAX 300 בראיון אישי

צילום: אסף רחמים

יום חמישי, אמצע אוגוסט – כתב פול גז נכנס לאולם התצוגה הממוזג של אבניר ופוגש מכר

פג"ז – מה העניינים גבר, מה הולך? יש חדש?

SR300 – מה?! מי אתה, מאיפה אתה מכיר אותי?

פג"ז – ג'ילרה נקסוס 300, לא? אתה כבר ותיק כאן. סקוטרמן בחן אותך עוד ב-2009.

SR300 – 'צטער, יש לך טעות. אני אפריליה SR MAX, משפחה ספורטיבית – אתה יודע. מקס ביאג'י, קפירוסי, לורנזו, ולנטינו רוסי ועוד אלופי עולם – כולם רכבו על אופנועי אפריליה במהלך הקריירה שלהם וגם ניצחו איתם אליפויות. ג'ילרה הוא קרוב משפחה שלי, ונכון שלשנינו יש 'שוגאר דאדי' שנקרא פיאג'ו, אבל לאפריליה יש את הכבוד והמוניטין שלה, אז עשה טובה ואל תקרא לי נקסוס. אוקי?! מכיר את ה-SRV850? סבבה, אני אחיו הקטן.

פג"ז – בסדר חביבי, רק אל תיעלב לי. מכיר את ה-SRV850, וזה לא סוד שהוא מבוסס על הג'ילרה GP800. אבל אצלו העיצוב שונה לגמרי ויש גם שיפורים, כך שאפשר להגיד שהוא קטנוע שונה ואחר. אתה – עם כל הכבוד וההערכה למותג המפואר, פשוט ג'ילרה נקסוס אחד לאחד. מדבקות שונות, טיפה הבדלים בצביעה, אבל רבאק, אתם זהים עד רמת הבורג, לא?

SR300 – טוב, נו… עלית עליי, אבל עזוב שטויות. אם אתה כבר כאן, אולי בא לך לצאת איתי לסיבוב? תראה לי קצת את הארץ היפה שלכם? קפא לי האגזוז ממיזוג האוויר ונמאס לי לעמוד באולם בלי לזוז. אני טיפוס ספורטיבי וחייב איזו ריצה ארוכה לשחרר קצת את הבוכנה והשסתומים. יש לך מה להציע לי?

פג"ז – יאללה, אם בא לך לשחות קצת במרק הסמיך הזה שנקרא אוגוסט, אז בכיף. רק קח בחשבון שמה שאנחנו רוצים לבדוק זה מה יש לך להציע לנו, לא ההפך. בכל זאת, מי שיש עליו תג מחיר של 31 אלף שקל על הכביש, עליו מוטלת חובת ההוכחה.

SR300 – סבבה. רק תסביר לי מי זה "אנחנו". אתה והתולעים שלך?

פג"ז – אני מקוה שנימוסי הכביש שלך יותר טובים. "אנחנו" זה בעיקר אני ואסף – צלם המערכת שלנו, שיצטרף בהרכבה לחלק מהמבחן. ביום הראשון נלווה מבחן דרכים של אופנוע אחר ונסתובב קצת בעיר הצפופה, ולמחרת נצא מוקדם בבוקר לפני הזריחה לרכיבה ארוכה צפונה של כמה מאות קילומטרים. חומוס אתה אוהב? יש בנצרת מקום שווה…

SR300 – בסדר, אל תדאג ואל תיעלב לי. בכביש אני מתנהג יפה מאוד, אבל עזוב אותי מחומוס. אני אשתה 95 נטול. 15 ליטר בבקשה, בלי תוספים. בצד ימין של הכידון יש מתג, תקתק איתו ותוכל לראות על הצג בכל רגע נתון כמה דלק אני שותה, ממוצע מהאיפוס האחרון ועוד כמה נתונים, כמו מהירות מרבית, רמת טעינה, כמה ק"מ עוד נשאר עד לתדלוק הבא, ואפילו מה השעה והתאריך. אני רק מקווה שאתה והצלם שלך לא אכלתם יותר מדי חומוס בזמן האחרון. אין לי בעיה לסחוב שתי בטטות שמנות, אבל זה עושה אותי צמא יותר.

יום שישי בבוקר. תל אביב, נתיבי איילון, רמת החייל. קטנוע מגודל, שני בוחנים, אחד צלם פלוס ים של ציוד צילום – מתקתקים עבודה. כמה שעות של רכיבה עירונית, חלקה בהרכבה

SR300 – נו, היה סבבה, נכון? איזה כיף לשבת גבוה, לקרוע את הפקקים של העיר, לקחת פניות עם גז פתוח והרבה בטחון ולהרגיש בכל רגע את הקשר בין הגלגלים לכביש… מה אתה אומר? קנית?

פג"ז – קנית?! צא מהסרט, גבר. באתי לבחון, לא לקנות. חוץ מזה – לא מתחתנים אחרי דייט אחד. אבל כן, באמת היה כיף. הישיבה גבוהה, שולטת ומרווחת, המתלים סופגים ותומכים ברמה מאוד גבוהה, ההיגוי נהדר, והטמפרמנט של המנוע יחד עם התמסורת החלקה והמגיבה עושים יופי של עבודה בעיר. רק חבל שהמראות כל כך קרובות וצריך ממש לסובב את הראש כדי לראות מה קורה מאחור. אפשר כבר להביט אחורה וזהו.

SR300 – יאללה, אני זורם איתך. מתי אמרת יש לנו עוד דייט, מחר בבוקר? אני כבר לא יכול לחכות…

פג"ז –  כן, אבל לפני כן יש לי קצת סידורים וקניות, ואני חושב שיש לנו בעיה קטנה כאן. אין וו תלייה לשקיות, סבל וארגז בטח לא נתקין על יפיוף כמוך, ומתחת למושב יש אולי מקום לקניות של רווק רזה. חוץ מזה את הקסדה השנייה ששמתי שם אני מרגיש טוב מאוד בתחת, כאילו המושב ממש יושב עליה – מה שנכון באמת.

SR300 – אהה… הבנתי אותך. בוא, בוא נחזור לאולם התצוגה, תשאיר אותי שם ותיקח לך ג'ידינק. קראתי בארוך טווח שלכם שהוא אחלה קטנוע. תפור עליך לקניות. רק אחר כך אל תיילל על חדוות רכיבה וסקס-אפיל שחסרים לך. אני אחכה שם בין הקימקואים עד שיבוא גבר אמיתי שיודע להעריך איכות, נוחות וספורטיביות.

פג"ז – אה, חשבתי שאתה מאיטליה, לא מפולניה. בכיין! תגיד – כמה סמ"ק אמיתיים זה ה-"300" שלך? פשוט הזכרת את קימקו בכזה זלזול, ואני בדיוק נזכרתי בדאונטאון 300. תזכיר לי כמה כוחות סוס יש לך שם במנוע…?

SR300 – יש 278 סמ"ק ו-22.5 כ"ס. בדיוק מה שאתה צריך בשביל לשמור על הרישיון שלך בדרך לצפון, ויותר ממה שתוכל לנצל בכבישים המפותלים של הגלבוע. חוץ מזה – דפדף בצג הדיגיטלי איפה שכתוב MAX SPEED, שמור שם הנתון של המהירות הגבוהה ביותר שהגעתי אליה. 156 זה מספיק טוב בשבילך?

שבת, 05:00 בבוקר. כביש 6 צפונה בדרך לעמק המעיינות לפגוש את אסף הצלם

פג"ז – שומע אותי אדון אפריליה? לא, יופי. כשמחוג הסל"ד על הספרה 9 באמת קשה לשמוע את המחשבות שלי, אז אני אחשוב אותן בשקט, שלא ייעלב לי. 156 קמ"ש כמהירות מרבית זה יכול להיות יפה מאוד, אבל בשביל זה צריך ירידה ארוכה והתכנסות מאחורי מגן הרוח, כך שזה לא ממש רלוונטי. מהירות שעון של 140 קמ"ש זה מה שמקבלים ממצערת פתוחה עד הסוף בכביש שש, וה-GPS מתייצב במקביל על 126. בעליות יש מספיק מומנט לשמור על 120-130 בשעון, ובסך הכל אפשר לעשות איתו בינעירוני מהיר בלי בעיה, אבל ההרגשה היא שמגיע לקטנוע הזה עוד קצת כוח. בעצם לא עוד קצת, עוד הרבה. קטנועי ה-300 המודרניים כבר יצאו מהמסגרת של 250 מחוזק, וכאן זה בדיוק מה שמקבלים. מה שלפני חמש שנים עוד היה מקובל איכשהו, מרגיש היום מיושן וחסר.

SR300 – כן מר פול גז, שמעתי כל מילה. תכלס אתה צודק. אני יכול להסתדר גם עם כפול הספק ממה שנתנו לי שם באיטליה, אתה בטח יודע את זה ומכיר את הנקסוס 500, נכון? אבל אני אשאל אותך שאלה אחרת – אתה היית מוכן לשלם עוד חמישים אחוז במחיר בשביל עוד כוח? אותי תפרו בתור חבילה שנותנת התנהגות כביש ספורטיבית ברמה גבוהה, אבל עם תג מחיר של קטנוע פשוט ורגיל. זו קומבינציה שלא תוכל למצוא אצל אף אחד אחר, ואם כבר הזכרנו את הנקסוסים, אז המחיר שלי נמוך ביותר מחמישייה מאותו נקסוס 300 שאני מחליף אותו, אז מה רע? כאילו קיבלת ביטוח חובה מלא לשנה בחינם, לא ככה? אתה יכול גם להוסיף למערכת השיקולים הזו את העובדה שהמנוע שלי מוכר ומוכח, זקוק לטיפולים רק כל עשרת אלפים ק"מ, והמכונאים שלכם כאן מכירים אותו טוב מהאיקסאבו שמסתובבים כאן באלפים. אז קבל: ספורטיביות, נוחות, מחיר, אמינות, תחזוקה זולה. אני חושב שיש לי מה להציע לרוכבים שאוהבים לרכב וליהנות מהרכיבה, אבל לא יכולים להרשות לעצמם אופנוע מכל מיני סיבות.

פג"ז –  הכל נכון, ובכל זאת – ב-2014 מצפים מקטנוע פרימיום שיהיה בו ABS. בקרת אחיזה יכול להיות גם נחמד, ואם נחזור לענין הכוח – אני מאמין שניתן לסחוט ממנוע 278 סמ"ק עוד קצת כוח. שיהיה קצת רזרבות לעקיפות ושיוט טיפה יותר רגוע, שלא נדביק את המצערת לעצר כל הזמן.

SR300 – תדביק, תדביק. לא מזיז לי. המנוע שלי יכול לעבוד על המקסימום שלו כל היום בלי בעיה, אבל הנה – כביש שש כבר נגמר. תסלח לי, אבל המרחקים אצלכם מגוחכים והכבישים מלאים מצלמות מהירות, אז אולי עדיף לך ככה. זוכר את הבורגמן השמן שעקף אותנו בזלזול קודם? שים לב איך אני מביא לו אותה בעקיפה מהצד החיצוני של הפנייה במחלף, הנה… עוד שנייה… למה אתה סוגר גז, למה?! פראייר שפן. חשבתי ש'פול גז' זה לא רק שם. כנראה שטעיתי. אם אתה נותן פול-גז רק בכביש ישר וסוגר בפניות, אין לך מה לחפש אצלי. תמצא לך איזו בטטת-מנהלים ארוכה ותסלבט כמו באוטו. טוב, עזוב – עוד מעט נגיע לפיתולים של הגלבוע, שם תהיה לך הזדמנות לתקן את הרושם.

פג"ז – תשמע… תראה.. אנחנו עוד לא מכירים מספיק טוב, ואפילו שאתה נראה מבטיח ומעורר אמון, בכל זאת אתה קטנוע ואני עדיין לא סומך עליך במאה אחוז. תן זמן להתרגל, טוב? הנה, את הפנייה הזו בעלייה לגלבוע אנחנו לוקחים כבר פעם שלישית. אסף מחכה עם המצלמה בדיוק באמצע הפנייה – הגז פתוח, הרגליים חובקות את השדרה הגבוהה, גב טיפה כפוף אל הכידון, מבט אל היציאה… וואו! איזה יופי של איזון ואחיזה! קו כמעט מושלם…

SR300 – פראייר!

פג"ז – מה?! הייתה השכבה כמעט עד הרגלית, קו מדויק, כיף. נהניתי דווקא…

SR300 – פראאאאיייייר! תעיר אותי כשתסיימו את מה שאתם עושים, כי רכיבה ספורטיבית זה לא.

פג"ז – יאללה, נעשה את הפנייה שוב, הפעם בלי לסגור גז בכניסה. תחזיק טוב את הכביש אפריליה! וואו!! יושב כמו אופנוע הקטנוע הבן אלף הזה.

SR300 – כחחחחחחחחח…

פג"ז – מה?! עוד פעם אתה צוחק עלי? לא יכול להיות!

SR300 –  הפעם לא. זה היה הקול של רגלית האמצע שהתחככה בכביש. שים לב לזה שהרגלית שלי נמוכה ואל תגזים, כי אז האחורי יכול לאבד אחיזה ושנינו לא רוצים שזה יקרה.

פג"ז – מממ… אז אם רוכב לא כל כך ספורטיבי כמוני מצליח תוך כמה שעות לגרד רגליות בכביש מפותל, מה יש לך להציע לרוכב ספורטיבי באמת? לאחד צעיר ומוכשר יותר, שרוצה נניח להעביר איזה בוקר שישי במסלול הצפוף של כוכב יאיר. מה תגיד לו, שהרגליות שלך נמוכות?

SR300 – לא. אני אגיד לו שיעשה בדיוק מה שעשו בעלי נקסוס 500 ו-300 שרצו למצות את הקטע הספורטיבי. שיוריד את רגלית האמצע ויקבל עוד אחלה של מרווח הטיה. שם אני חותם על 'סגירת צמיג' בלי שום הפרעה.

פג"ז – סבבה, השתכנעתי. אם לא אכפת לך, אני אקשיח קצת את הבולמים האחוריים כי יש לנו מנהלתית בהרכבה לכיוון נצרת. אנחנו נאכל שם חומוס, אתה תקבל את ליטרת הבנזין שלך, ואז נסתובב קצת ונשלים צילומים.

יום ראשון בבוקר – תל אביב, בכניסה לסוכנות אבניר

SR300 – אני מבין שאנחנו נפרדים, אז מה אתה אומר, נהנית מהסופ"ש? תן איזה סיכום קצר.

פג"ז –  סיכום נמצא בטבלה שלמטה, אבל מה שהטבלה לא מעבירה היא חוויית הרכיבה, ועל האפריליה SR MAX 300 בהחלט יש כזו. הוא נראה נהדר, מתנהג מעולה, וההרגשה עליו היא כמו על כלי גדול וגבוה. הוא עושה את כל מה שקטנוע בנפח בינוני עושה ביום יום, אבל יש לו בונוס גדול שאפשר ממש ליהנות איתו בכבישים מפותלים בזכות התנהגות כביש מצוינת עם נטייה ספורטיבית. הוא לא באמת קטנוע חדש, אבל על כך מכפר תג מחיר שנמוך מהמקור בכחמשת אלפים שקלים. כיום הוא נמצא בצד הזול של קטגוריית ה-300, ועדיין מספק חבילה קטנועית מיוחדת, שונה, מהנה ומתגמלת. צ'או אמיגו, היה כיף.

מחירו של ה-SR MAX 300 עומד על 30,800 ש"ח כולל אגרות