הסכום האסטרונומי ששווה יד של הייטקיסט

פסק דין שניתן לאחרונה מציף פעם נוספת את פערי השכר בחברה הישראלית, שבאים לידי ביטוי גם בפסיקת גובה הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים: איש הייטק שאיבד את ידו בתאונה, יפוצה בסכום עתק של כ-8 מיליון שקלים, וזאת על אף שקיימות כיום מקלדות שמאפשרות גם לקטועי ידיים עם פרוטזות להמשיך בעבודתם כסדרה.

הסיפור הזה מתחיל בשנת 2016, אז מהנדס בכיר נפגע בתאונת דרכים והובהל לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה. בבית החולים אובחן כי הוא סובל מפגיעה משמעותית בבית החזה ובירידה דרסטית של אספקת דם ליד ימין. הוא הוכנס בבהילות לניתוח, אולם חרף מאמצי הרופאים להציל את ידו, בסופו של דבר לא נותרה להם ברירה והם נאלצו לקטוע את כולה.

לאור חומרת הפציעה והיקפה מינה בית המשפט שלושה מומחים רפואיים על מנת לאמוד את חומרת הפגיעה האורתופדית, הנפשית, והכאב ממנו סבל. הבחור לא חדל להתלונן בפני האורתופד על כאבים עזים שהוא חש באזור הגדם ועל התגברות של כאבי פנטום ביד ימין. בסופו של דבר קבע הרופא כי שתי התאונות הסבו לבחור נכות בשיעור מצטבר של 90%. לצד קביעה זו, נדרש גם הפסיכיאטר לאמוד את נזקיו של התובע, שהוערכו על ידו בשיעור של 15%. לדבריו, לתובע יש קושי להסתגל לנכותו בגין הקטיעה והסבל מהכאבים, והיא הביאה למצב רוח ירוד, אובדן התחביב של רכיבה על אופנועים, הפרעות שינה ופיטורים. לצד זאת, בכל הנוגע לאומדן חומרת הכאבים מהם סבל, קבע מומחה נוסף כי נכותו עומדת על 30%.

במסגרת כתב התביעה ציין בא כוחו כי קודם לתאונה הועסק הבחור כמהנדס תוכנה בכיר ומנהל מערכות מחשוב בחברה שעוסקת במסחר בבורסה. לדבריו, חרף חומרת הפציעה הוא ניסה לשוב לעבודה סדירה, אך קשיי הריכוז והכאבים הכריעו אותו. גם התסכול נוכח מצבו הרפואי עשה את שלו, מה שלבסוף הביא אותו לעזוב את מקום עבודתו, ולמעשה להיפלט כליל משוק העבודה.

מנגד ציינה הנתבעת, חברת הביטוח, כי אין עוררין שנגרמה לבחור פגיעה תפקודית, אך זו אינה חמורה כפי שהוצגה, שכן שיעורה עומד על 40% בלבד. בנוסף, צוין כי על אף אופי הפציעה, הוא לא איבד באופן מוחלט את כושר השתכרותו, שעומד לטענתה על כ-15 אלף שקלים בחודש. לדבריה, קיימים כיום פתרונות שמאפשרים גם לקטועי יד לשוב ולהשתלב במעגל התעסוקה באמצעות שימוש במקלדת מותאמת.

ומה פסק בית המשפט? ובכן, השופטת חדוה וינבאום וולצקי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב דחתה את עמדת המבטחת וקבעה כי התאונה הפכה את התובע לחסר סבלנות ולמתוסכל, מה שהוביל אף לפירוק התא המשפחתי שלו. בנוסף צוין בפסק הדין כי אמנם ברמה התיאורטית קיימת אפשרות שזה יעשה שימוש במקלדת ייעודית, אולם כאביו העזים מונעים זאת, וממילא לא די בכך על מנת להעלותו שוב על פסים של עבודה סדירה.

סוף דבר – הנתבעת חויבה לפצות את התובע ב-7,779,445 שקל בניכוי תגמולי ביטוח לאומי בסך 985,000 שקל.

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מציין כי עיקר הפיצוי שקיבל התובע שולם בגין הפסד כושר ההשתכרות. בית המשפט ציין כי שוק ההייטק מאופיין במשכורות גבוהות לעובדים בו, ומצד שני פיטורים מוקדמים מגיל הפנסיה הרגיל. הוא מחויב בחדשנות, ולעתים קרובות מעדיפים בו עובדים צעירים על פני הוותיקים. אי לכך, ראתה לנכון השופטת להעמיד את הפיצוי רק בגין רכיב זה על סכום של כ-4 מיליון שקלים.

קישור לפסק הדין.