התנגש ברכב מאחור – זוכה בגלל גרגר אבק

רוכב לא שמר מרחק, נכנס בחלקו האחורי של רכב שנסע לפניו וכמעט איבד את חייו. המדינה הגישה נגדו כתב אישום חמור, אך בסופו של דבר הוא זוכה לחלוטין. למה? בגלל גרגר אבק.

קריאה של כתב האישום שהוגש כנגד רוכב האופנוע אינה מותירה מקום לספק: הרוכב אשם. באחד מימי פברואר 2021 בשעות אחה"צ הרוכב נסע בכביש 4 מצפון לדרום, ולא שמר מרחק מהרכב שלפניו. בנקודת זמן מסוימת הנהג האט את הרכב, והרוכב התתנגש בעוצמה בחלקו האחורי של הרכב שלפניו. התוצאה – האופנוע התרסק, הרכב ניזוק באופן קשה, וחמור מכל – הרוכב נפצע באורח קשה, והובהל לבית החולים עם שבר פתוח ברגלו המרוסקת. קיימת אסכולה משפטית שגורסת כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגד רוכב שקיבל כבר את עונשו בדמות פציעה קשה, אך במדינת ישראל החוק לא מייחס לכך חשיבות. אי לכך, זמן לא רב לאחר מכן הוגש כנגד הרוכב כתב אישום שכולל שורה של סעיפים: אי-שמירת מרחק, נהיגה בחוסר זהירות וקלות ראש, ואישום דבר בהתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש.

השאלה היא כיצד ייתכן שבסופו של דבר בית המשפט לתעבורה זיכה אותו ושחרר את הבחור ללא כל עונש? איך תאונה בנסיבות שמצביעות על רשלנות מובהקת של רוכב מסתיימת בזיכוי מוחלט ומהדהד? התשובה לכך טמונה בגרגר אבק. הנאשם אמנם הודה בכל האמור בכתב האישום לעניין אופן התרחשות התאונה ותוצאותיה, אלא שטען טענת הגנה לפיה היא התרחשה בשל אובדן שליטה רגעי, גוף זר חדר לעינו ואילץ אותו לעצום את עיניו באופן בלתי רצוני ובלתי נשלט.

בפרוטוקול הדיון נכתב כי הנאשם העיד שרכב על-גבי אופנועו כשהוא חבוש בקסדה הכוללת משקף, ונסע מעבודתו לכיוון ביתו בנסיעה במהירות של 80-70 קמ"ש. תוך כדי הנסיעה הרגיש כי גוף זר חדר לעינו, וכתוצאה מכך איבד שליטה, ניסה לבלום את האופנוע, אך למרות זאת נכנס ברכב שלפניו בחלקו האחורי.

המדינה מנגד, באמצעות התובע המשטרתי, סירבה לקבל את טענת ההגנה של הרוכב. לדברי נציג התביעה, לאחר שהרוכב הרגיש כי נכנס לו גוף זר לעין, היה עליו לעצור בצד, אך במקום זאת הוא לא האט ועצר את האופנוע אלא המשיך בנסיעתו ואף סטה לנתיב הנגדי, כאשר לא ברור מדוע עצם את עיניו אם אכן הייתה לו קסדה. לדברי התובע "הנאשם אמנם העלה טענה של אובדן שליטה, אולם מדובר בטענה בעלמא כי ייתכן שנכנס לו ריס לעין, אולם לא מדובר בטענה מבוססת והנאשם לא הצליח להוכיחה".

כאמור, בסופו של ההליך החליט בית המשפט לקבל את עמדת ההגנה ולזכות את הנאשם. הסיבה לכך היא כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הרוכב אשם.

עורך הדין אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ומומחה לדיני תעבורה, מסביר כי סעיף 34/ז לחוק העונשין קובע כי אדם אינו נושא באחריות פלילית למעשה עבירה, אלא במקום שהייתה לו בשעה שביצע את מעשה העבירה, היכולת לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו.

לטענתו, בעת התאונה ועובר לה פעל בהיעדר שליטה. הנאשם מנמק כי בזמן הנסיעה ועובר לתאונה נכנס לו גוף זר לעין, אשר גרם לו לעצום את עיניו באופן בלתי רצוני. לדבריו הוא ניסה לבלום, אלא שבאותו זמן האופנוע סטה לשמאל – לנתיב השני, כתוצאה מאובדן שליטת הרוכב על הכלי. מוסיף הנאשם וטוען כי משפקח עיניו ניסה לבלום, אולם לא הספיק והתנגש ברכב שנסע לפניו – רכב אשר במקביל, האט מהירות נסיעתו.

לאור סעיף זה, נכתב בפסק הדין, כי תיאורו של הנאשם מתאים למצב של 'אוטומטיזם' בו פועל האדם, ללא כל יכולת פיזית של בחירה אם לפעול אם לאו. "התנהגותו של הפועל במצב של אוטומטיזם אינה נשלטת ואינה מודרכת על ידו ומה שנעשה על ידו. מעשיו מתרחשים מבלי שבידו האפשרות לבחור אם לעשות זאת אם לאו, כגון בתגובה רפלקסיבית מכנית לאירוע בלתי צפוי".

עוד צוין בפסק הדין כי הנאשם היה עקבי בגרסתו לאופן קרות התאונה, וכבר בבית החולים לשם פונה מיד לאחר התאונה ציין בפני הרופא עם כניסתו למיון: "באופן פתאומי נכנס דבר מה לעיניו איבד שליטה על האופנוע. החליק על הכביש כאשר התגלגל פעמים רבות. החליק קדימה עד אשר פגע ברכב לפניו". עו"ד ורשה מציין כי סביר להניח שלו טענה זו הייתה מועלת לראשונה במהלך הדיון, גדולים הסיכויים כי בית המשפט לא היה מקבל אותה.

למעשה ציין השופט כי "לא היה בידי הנאשם להביא הוכחה ברורה וחותכת כי אכן נכנס לו גוף זר לעין אשר גרם לו לאיבוד שליטה, אולם מצאתי כי עדותו של הנאשם הייתה אמינה ועקבית".

סוף דבר: הרוכב זוכה מחמת הספק, בגלל גרגר אבק.