- יתרונות: קונספט, עיצוב, התנהגות דינמית, אבזור ואלקטרוניקה, גמישות מנוע
- חסרונות: מיגון רוח
- שורה תחתונה: ה-F 900 XR הוא אדוונצ'ר-ספורט איכותי וטכנולוגי בנפח בינוני שעשוי להיות מתאים מאוד לשוק הישראלי
- מחיר: הערכה – בין 90 ל-110 אלף ש"ח, בהתאם לרמת האבזור
- מתחרים: ימאהה טרייסר 900, הונדה NC750X, דוקאטי מולטיסטראדה 950
- נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 895 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, מערכת הזרקה עם מצערות חשמליות ובקרת אחיזה, 2 מצבי ניהול מנוע (אופציה ל-4 מצבים), 105 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 9.4 קג"מ ב-6,500 סל"ד, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת פלדה במבנה מונוקוק עם מנוע גורם נושא עומס, מזלג טלסקופי הפוך בקוטר 43 מ"מ, מהלך 170 מ"מ, זרע אלומיניום עם בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ הידראולי ושיכוך החזרה (אופציה ל-ESA), מהלך 172 מ"מ, צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים 4 בוכנות,דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, מערכת ABS להטיה, אורך 2,160 מ"מ, בסיס גלגלים 1,521 מ"מ, גובה מושב 825 מ"מ (אופציה: 775 עד 870 מ"מ), מיכל דלק 15.5 ל', משקל מלא 219 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
- אבזור ואלקטרוניקה: פנסי LED היקפיים, מסך TFT, פנסים קדמיים מתכווננים לפנייה, 4 מצבי רכיבה, בקרת אחיזה, בקרת החלקה MSR, בקרת בלימה, ABS להטיה, בולם אחורי מתכוונן חשמלית (עומס קפיץ ושיכוך החזרה), מפתח קרבה KEYLESS, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט, ידיות מחוממות, מגני ידיים, רגלית אמצע.
צילום ועריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
הב.מ.וו F900XR הוצג בתערוכת מילאנו האחרונה יחד עם אחיו לפלטפורמה – ה-F900R הנייקד. הקונספט הוא של אדוונצ'ר-ספורט לכביש, עם גלגלי "17 ספורטיביים – למעשה אח קטן ל-S1000XR המוצלח והביצועיסט. וכך גם העיצוב וגם הקונספט בהתאם לאח הגדול.
בבסיסו של ה-F900XR נמצא מנוע הטווין המקבילי של ב.מ.וו מסדרת ה-F, שלאחרונה גדל מ-800 ל-850 סמ"ק, רק שכאן הוא גדל עוד קצת – ל-895 סמ"ק. עם הגדלת הנפח טיפסו גם המומנט וההספק, שכעת עומדים על כ-9.4 קג"מ ועל 105 כ"ס – שהם 10 כ"ס יותר מאשר של ה-F850GS למשל, אם כי כבר ב-4,500 סל"ד יש כמעט 9 קג"מ – מה שאומר מנוע גמיש למדי. זהו אמנם טווין מקבילי, אך הזווית שבין פיני הארכובה וסדר ההצתה עומדים על 270 ו-450 מעלות, מה שיוצר מנוע מעניין, עם חספוס בסאונד ובתחושה.
השלדה הראשית מבוססת על זו של ה-F850GS (גשר מפלדה), כשמלפנים יש מזלג הפוך ומאחור זרוע דו-צידית עם בולם יחיד, ויש אופציה מאחור למתלה החשמלי של ב.מ.וו – ESA. מהלכי המתלה – 170 מ"מ מלפנים ו-172 מ"מ מאחור. שלדת הזנב – גם היא מפלדה – פריקה ומחוברת עם ברגים. מיכל הדלק, בנפח 15.5 ליטרים, עשוי מפלסטיק מרותך. הצמיגים במידות ספורטיביות של 120/70ZR מלפנים ו-180/55ZR17 מאחור. גובה המושב הסטנדרטי עומד על 825 מ"מ, אם כי ניתן להגביה או להנמיך את גובה המושב גם על ידי מושבים תחליפיים וגם על-ידי מערכת המתלים – מ-770 מ"מ ועד 870 מ"מ. המשקל המלא – 219 ק"ג כולל נוזלים ודלק.
ה-F900XR מציע כמות עצומה של מערכות אלקטרוניקה ובקרות, אולם חלקן מגיעות כאופציה בתשלום, והלקוח יכול לבחור אילו מערכות הוא רוצה באופנוע שהוא מזמין. לארץ ככל הנראה יגיעו 2 או 3 רמות אבזור של מערכות, כשבכולן הבקרות הבטיחותיות יגיעו במלואן וברמה הגבוהה ביותר. כך או כך, ה-F900XR החדש, יחד עם אחיו ה-F900R, מציעים בגרסה המאובזרת ביותר את כל המערכות שבב.מ.וו יודעים לספק על אופנועי היוקרה שלהם, וזה מרשים ביותר כשמדובר באופנועים מקטגוריית הביניים פלוס.
ביצועים
נתחיל במנוע. הטווין המקבילי הוותיק של ב.מ.וו מקבל פה תוספת כוח משמעותית של 10 כ"ס, אבל זה לחלוטין לא מספר את הסיפור, שכן העניין העיקרי פה הוא המומנט – או יותר נכון עקומת המומנט השטוחה. המומנט המקסימלי עומד אמנם על 9.4 קג"מ ב-6,500 סל"ד, אבל כבר ב-3,000 סל"ד מקבלים פה כמעט 8 קג"מ – מה שאומר שיש כוח זמין בכל סל"ד, כלומר מנוע סופר-גמיש. זה למעשה השיפור הגדול ביחס למנוע ה-850 של ה-GS, ובוודאי מנוע ה-800 הישן. ואכן, ברוב שלבי הרכיבה מצאנו את עצמנו נמצאים על הטווח שבין 3,000 ל-5,000 סל"ד, ושם היה לנו את כל הכוח שלו נדרשנו, כולל ליציאות חזקות מפניות – הדוקות או פתוחות.
רק לעתים רחוקות הצטרכנו למשוך את ההילוכים ולהגיע למחוזות ההספק, וזה קרה בעיקר כשהאצנו חזק בקו ישר, למשל בעלייה לכביש המהיר כשרצינו לבדוק כמה חזק ה-F900XR מאיץ. נציין שהגמישות הרבה של המנוע מאפשרת תצרוכת דלק מצוינת של כמעט 20 ק"מ/ל' בתנאי המבחן התובעניים. עוד נציין שגל הארכובה – בזווית וסדר הצתה של 270-450 מעלות – נותן חספוס נעים וגם סאונד מיוחד, אף על פי שתקנות יורו 5 – שבהן עומד ה-F900XR – חונקות את מערכת הפליטה כמעט לחלוטין.
מבחינת התנהגות דינמית, ה-F900XR הוא אדוונצ'ר-ספורט קל וזריז, כשההיגוי סופר-מהיר וזריז, ויחד עם זאת הכלי יציב ומשרה ביטחון. ברוב הזמן רכבנו על מצד ניהול אופנוע דינמיק, אשר בין היתר מאט את עבודת הבולם האחורי ומייצב יותר את הזנב – להתנהגות ספורטיבית ויציבה יותר. כשרצינו קצת יותר נוחות וספיגה, העברנו למצב כביש וקיבלנו זנב רך יותר.
כאדוונצ'ר ספורט קומפקטי ודינמי, תענוג גדול לרכוב איתו בכבישים מפותלים , ושם הוא זורח אולי יותר מבכל מקום אחר. כל כך קל לקפל אותו אל תוך הפניות, ולנו זה היה יותר מהנה במיוחד כשהכבישים הפכו לטכניים ומקופלים יותר – אז גילינו כמה כיף זה לקפל את ה-F900XR לתוך הפניות. אופנוע זמיש ודינמי מאוד, וזה לא מפתיע בהתחשב בממדים ובקונספט.
שאר המכלולים עובדים היטב. הפרונט אמנם לא מתכוונן, אולם הוא טוב למדי כבר במצבו המקורי, סופג מצד אחד וקשיח מספיק מצד שני. הבלמים הקדמיים עם הקליפרים הרדיאליים מספקים נשיכה בריאה ועוצרים את ה-F900XR ללא דרמות, והגיר מדויק מאוד, מחולק נכון בין ההילוכים, והוא עובד חלק לשני הכיוונים עם הקוויקשיפטר.
איך זה מרגיש?
כאדוונצ'ר-ספורט, תנוחת הרכיבה ב-F900XR היא זקופה ונוחה, אבל ההפתעה היא בממדים. כשיושבים על ה-F900XR התחושה המתקבלת היא כשל אופנוע קטן וקל יותר מהרושם שמקבלים כשמתבוננים עליו מהצד. הקלות הזו, אגב, באה לידי ביטוי גם בזריזות ההיגוי ובדרך שבה ה-XR פונה.
המושב נוח למדי, וגם אחרי יום רכיבה אינטנסיבי, שכלל בעיקר כבישים מפותלים אך גם כמה כבישים מהירים ועירוניים, הגוף והישבן היו במצב טוב ולא כאבו. מאידך, מיגון הרוח לא ממש הצליח לבודד את ראש הרוכב מרוח הפנים – גם כאשר העלינו את המשקף למצבו הגבוה. נציין לחיוב את מנגנון הרמת המשקף, אשר נוח מאוד לתפעול – גם תוך כדי רכיבה.
הממשק החדש של ב.מ.וו לתפעול כל מערכות האלקטרוניקה, שאותו הכרנו בשנים האחרונות בדגמים אחרים של החברה, עבר בשלמותו גם ל-F900XR, והוא נוח ואינטואיטיבי מתמיד. הממשק הזה כולל את הכפתורים והגלגלת שעל בית המתגים השמאלי, כשכל התפריטים והפונקציות מופיעים במסך ה-TFT הצבעוני – שכאמור גם אותו אנחנו מכירים משאר דגמי ב.מ.וו. אהבנו במיוחד את מצב הספורט במסך, שמציג – מלבד את הנתונים הרגילים – גם את זווית ההטיה ימינה ושמאלה, את עוצמת הבלימה ואת רמת ההתערבות של בקרת האחיזה.
מלבד זה, הדגם עליו רכבנו בהשקה העולמית בספרד כלל את כל הבקרות וכל המערכות האלקטרוניקה שניתן לקבל עם ה-F900XR. כך למשל, ישנם 4 מצבי ניהול אופנוע במקום 2, כשהתוספת היא של דינמיק (מצב ספורטיבי יותר במנוע, במתלה האחורי, בבקרת האחיזה וב-ABS), ודינמיק פרו שאותו הרוכב יכול לכוון כרצונו ולשמור בזיכרון. יש גם ABS ובקרת אחיזה מתקדמים – שניהם להטיה, ויש קוויקשיפטר לשני הכיוונים שעובד מצוין וחוסך את השימוש בקלאץ'. יש גם בקרת שיוט, שעשויה להיות שימושית למי שמבלה הרבה זמן בכבישים בין-עירוניים ישרים וארוכים, ויש חימום לידיות וחיישני לחץ אוויר בגלגלים.
אחד המאפיינים שיותר אהבנו הוא הפנסים המתכווננים לפנייה. למעשה לא מדובר בפנסים מתכווננים פיזית, אלא בפנסי LED שנמצאים בצדדים ונדלקים בהטיה של 10 מעלות ויותר. התאורה הזו פותחת תאורה לפנייה בזמן הטיה, וזה פיצ'ר מצוין, וגם קל ליישום כשיש כלי שמצויד ביחידת מדידת אינרציה IMU כמו ה-F900XR.
לארץ, כאמור, יגיעו ככל הנראה 2 או 3 גרסאות ברמות אבזור אלקטרוניקה שונות וברמות מחיר שונות. כך או כך, מבחינתנו זה מצוין שגם באופנוע מקטגוריית הביניים, בב.מ.וו משקיעים את מלוא האלקטרוניקה האפשרית – למי שמעוניין בכך.
פרט לאלקטרוניקה בב.מ.וו אבזור אופציונלי נוסף ורב. כך למשל יש מושבים גבוהים ונמוכים, ארגזים, משקפים, פנסים, רגלית אמצע, וגם ציוד רכיבה כמו חליפות, כפפות ומגפיים – כולם תואמים ל-XR.
סיכום ועלויות
הב.מ.וו F900XR הוא מסוג האופנועים שמשלבים מצוין שימושיות ופונקציונליות של כלי תחבורה יום-יומי, עם אופנוע טיולים לסופי-שבוע, וגם עם יכולת ספורטיבית לא מבוטלת. מצד אחד הוא נוח למדי ומאפשר רכיבה ארוכה בנוחות ובנינוחות, בתנוחת רכיבה זקופה ותומכת, ואם מרכיבים עליו אבזור כמו סט ארגזים – אז גם לטיולים ארוכים לבד או עם בת זוג. מצד שני הוא בעל יכולות ספורטיביות שמאפשרות תקיפת כבישים מפותלים בהנאה מרובה, והוא זורח ככל שהכביש הופך לטכני ומפותל יותר. בנוסף לאלה, הוא כלי תחבורה מצוין – יעיל ושימושי, עם קלות תפעול מרובה וידידותיות למשתמש. כלומר ה-F900XR סופר-קל לרכיבה, וזה קורה גם בזכות הממדים הקומפקטיים והמשקל הנמוך יחסית לסגמנט.
הרוכב הישראלי אוהב מאוד אופנועים פונקציונליים שיודעים לבצע משימות רבות, בעיקר אופנועי אדוונצ'ר או אדוונצ'ר-ספורט, ויוכיחו את זה נתוני מכירות האופנועים שמציבות במקומות הראשונים לא מעט אופנועים כאלה – במיוחד בנפחים בינוניים. מהבחינה הזו, ה-F900XR של ב.מ.וו נכנס לתוך סגמנט לוהט.
הדברים שמייחדים את ה-F900XR בתוך הסגמנט הזה הם בראש ובראשונה מערכות האבזור האלקטרוני והבקרה הרבות שמותקנות בו – למעשה כל מה שבב.מ.וו יודעים לזרוק על האופנועים שלהם – אבל גם היכולות הדינמיות והאיכות הכללית הגבוהה. כמובן שעל כל אלו צריכים לשלם, ולכן, כאמור, לארץ יגיעו ככל הנראה כמה גרסאות, ברמות מחיר משוערות של 90 עד 110 אלף ש"ח.
בטווח המחירים הזה, עם היכולות הדינמיות ועם כמות האבזור האלקטרוני שהוא מציע, ה-F900XR עשוי להיות אחד הכלים החשובים של ב.מ.וו בישראל בשנים הקרובות. אנחנו, בכל אופן, מאוד אוהבים אותו, וחושבים שהוא אחד הכלים הראויים לכבישי ישראל ולרוכב הישראלי.
הכותב היה אורח של ב.מ.וו בהשקה העולמית בספרד.
כל הנתונים והמפרטים, בעצם מעמידים אותו מול טרייסר 900GT, אבל עם תוספת של 20,000 שח. לא יודע אם יש ערך מוסף.
למה אתם לא מדברים על הצמיגים, אני כרוכב מאוד חשוב לי הצמיגים של האופנוע ואיך האופנוע מגיב איתם, היה עוזר מאוד אם הייתם נותנים נגיע בעניין. עם מה האופנוע מגיע מהיצרן ואיך הוא מגיב איתם.
האופנוע מגיע עם מישלין רוד 5 או ברידגסטון T30, קצת מאכזב מחברה כמו במוו שאומרת לקונה שיקבל מה שיקבל ואי אפשר לבחור, אישית מעדיף את המישלין לפי דעתי הם הצמיגים הטובים יותר, בהשקה בספרד האופנועים היו מצויידים עם המישלין.
תודה רבה על התגובה, אני עם טרייסר 900 וגם החלטתי להרכיב את המישלין. מקווה שבחירה נכונה
איך אפשר להשוות לטרייסר
לטרייסר אין כמעט מערכות בטיחות מתקדמות כמו ל BMW
שווה 20,000 יותר? יגידו הקונים כמה הם מוכנים להשקיע בבטיחות ובאביזרי נוחות
ואני מצטט מהכתבה –
אבזור ואלקטרוניקה: פנסי LED היקפיים, מסך TFT, פנסים קדמיים מתכווננים לפנייה, 4 מצבי רכיבה, בקרת אחיזה, בקרת החלקה MSR, בקרת בלימה, ABS להטיה, בולם אחורי מתכוונן חשמלית (עומס קפיץ ושיכוך החזרה), מפתח קרבה KEYLESS, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט, ידיות מחוממות, מגני ידיים, רגלית אמצע
אם לוקחים את הגרסה המאובזרת ביותר של ה-XR, אז היא אכן מפוצצת מערכות אלקטרוניות מתקדמות, והטרייסר 900 רחוק שנות אור אחריו מהבחינה הזו, וביחס ישר גם במחיר, אבל 2 דברים:
1. ל-XR יש גם גרסאות בסיסיות יותר, מאובזרות משמעותית פחות, שגם יעלו הרבה פחות.
2. כקונספט, שניהם יושבים בול על אותו הסגמנט – אדוונצ'ר-ספורט בנפח 900 סמ"ק עם גלגלי "17 – ולכן הם מתחרים ראש בראש על אותו פלח שוק.
נראה אחל'ה אוופנוע.
רק לא ממש ברור לי מה ה NC750X בכלל בהשוואה. חלשלוש ואנמי. נראה לי שהוא צריך קטגוריה מעצמו.
נראה לי יותר ה KTM1090.
הייתי אומר שובו של הSMT990
כנראה שאת ה SMT990 לא יוכלו אף פעם לחקות, כך מפי יודעי דבר.
אופנוע שעל פניו נראה מושלם לכבישי הארץ. מתחרה ראוי למולטיסטראדה 950
למרות שהדוקאטי מגיע גם עם אופציה למצב של אנדורו כלומר עם יכולת שטח כלשהיא.
ממש מתלבט ביניהם. לפני קניה.