דיאלים VL250 Daystar במשפט דרכים

צילום: אסף רחמים

בית משפט דו-גלגלי מחוזי

בשבתו כבית דין לקרוזרים וקאסטומים

בפני כבוד השופט ניזגם זגלוף

הנדון: דיאלים VL250  (להלן: דייסטאר)

כבוד השופט, מר זגלוף:

שלום, אפשר לשבת. אני מבין שיש לנו כאן דיון על קניין רוחני, אבל גם על משהו חומרי. הבאתם איתכם עדים ומומחים? כי הדיון כאן היום הולך להיות ענייני וקצר. חפירות תעשו אחר כך בטוקבקים. קדימה! תביעה, מה יש לכם להגיד?

מטעם התביעה: עו"ד דיוויד בן

כבודו, הנאשם הוא מתחזה. אני מוחה על כך שהדיון הזה בכלל נערך תחת הכותרת 'קרוזרים וקאסטומים'. מרשתי (להלן: הארלי-דיווידסון) מייצרת כבר מעל מאה שנה קרוזרים, והנה באים כל מיני פישרים מהמזרח ומייצרים חיקויים זולים ומאחזי עיניים, ומי שלא ממש מבין חושב שזה משהו דומה לדבר האמיתי, ולכן למרשתי נגרמת זילות, ומרוכביה נגזל הייחוד.

אני אגדיר את הייחוד של הקרוזרים של מרשתי בכך שהם מבוססים על הנדסה עתיקה, יש להם מנועי ענק חלושי הספק, הם לא נוחים, נחותים מבחינה דינמית ורועשים נורא, אבל יש להם נשמה ענקית שגורמת לאנשים להתאהב בהם ולרצות אותם במשך עשרות שנים כמעט ללא שינוי.

סניגור:

יסלח לי בית המשפט על שפת הרחוב, אבל עמיתי המלומד חי בסרט. האופנועים של מרשתו מגושמים, כבדים ויקרים, ולכן לא מתאימים לרוב האנשים. יש הרבה רוכבים רגועים שאוהבים את הרוח שמעבר לברזל, והקרוזרים הפשוטים והזולים מהמזרח עונים על כל דרישותיהם המוטוריות וגם מספקים להם את המצרך הרוחני הזה.

תובע:

באמת, תראה כמה סרטים עשו סביב ההארלים. זה אייקון תרבותי. זוכר את “Who is Zed? Zed is dead, Baby”? עכשיו דמיין את ברוס וויליס עולה על דיאלים במקום על הארלי. איזה מצרך רוחני יש פה, פארסה? הכלים האלה – ואני לא מתכוון כרגע ספציפית לנאשם, יש עוד הרבה כאלה – הם פשוט מעוררי גיחוך. כמו קאובוי שרוכב על סוס פוני. הכי הרבה כבוד יש להם כשהם חונים ומסתכלים עליהם מרחוק.

סניגור:

כבודו, אני חולק על דבריו של עמיתי. דיאלים דייסטאר הוא קודם כל אופנוע, ואופנוע טוב. אבקש להעלות לדוכן העדים את נציג החברה בארץ שיסביר על המותג והמוצר שלו.

נציג דיאלים: מר 필리핀프로젝  트는 사업비가

Daelim VL250 איילת השחר מצויד בארבעה שסתומים, DOHC, מנוע מוזרק דלק אלקטרוני עם קירור נוזלי שהוא גם חזק וחסכוני. המנוע החמיא על ידי חמשת הילוכים חלקים. בלם מפרט גבוה מול תאומי דיסק, ודיסק אחורי להבטיח כוח עצירה אופטימלי. חבילת איילת השחר היא מאוד מוכשרת בכל תחום. כידון גדול, גובה מושב נמוך ומשקל קל, להפוך את איילת השחר קל לתמרן, במיוחד בתנועה. איילת השחר הוא כמו בבית בנסיעות יומיות, כפי שהוא על נפתול בסוף השבוע באזור הכפרי .

כבוד השופט:

שמישהו יעזור לי לקום מהרצפה בבקשה. תודה. שתי שאלות לי אליך, מר 필리핀프로젝, מי לכל הרוחות לימד אותך עברית, ומה זה 'איילת השחר'?

סניגור:

אם יורשה לי כבודו, מר 필리핀프로젝  למד בעל פה את מילון 'גוגל-טרנסלייט' השלם, ו'איילת השחר' זה הפירוש של DayStar – כוכב נגה.

תובע:

בבקשה! עד ההגנה רק מחזק את טיעוני התביעה. דיאלים משתמשים באותו המנוע גם לדגם הספורט שלהם. איך זה הולך יחד עם 'הרוח הרגועה' שטענתם לה קודם? למנוע שאוהב סל"ד גבוה יש אופי ספורטיבי ולא קרוזרי, שלא לדבר על הרעש הצרוד שלו. מה עם קצת בום-בום בשביל הנשמה? שלא תטענו שאני פנאטי ואנטי כל מה שלא הארלי, ברור שאנשים ירצו משהו דומה וזול יותר, אבל יש דרך. תראו למשל את קליבלנד עם ה'הייסט' המקסים שלהם, או אפילו את הסוזוקי GN העתיק שנותן את הפרקטיקה עם קצת רוח קרוזרית, אבל הוא לא מתחזה לשום דבר. ז-ה אופנוע פשוט. אגב, עמיתי דיבר על פשטות ומחיר זול. 29 אלף שקל זה זול? תמהתני.

כבוד השופט:

זו נקודה חשובה העניין של המחיר, ותכף נשמע מה יש להגנה לטעון בנושא. את הטיעונים והטענות של התביעה לגבי אופי המנוע אני לא מקבל. מקובל היום בתעשיית הרכב להשתמש באותו מנוע לכמה פלטפורמות, והנאשם כאן לא שונה בכך מהרבה אופנועים של יצרנים קטנים וגדולים כאחד. מיד נזמן עד מומחה שבחן את הדיאלים דייסטאר כדי שיעיד על תפקודו כאופנוע, אבל קודם לכן נשמע מה יש להגנה להגיד על המחיר.

סניגור:

טענת המחיר אינה מחזיקה מים. הדייסטאר הוא בין אופנועי ה-250 הזולים שיש בשוק המקומי. הוא אופנוע וההשוואה היא מול אופנועים דומים, ולא מול קטנועים. אבל לפני שנפנה לעד המומחה שידבר על ה'ברזל', אני רוצה כמה מילים על ה'רוח'.

בניגוד לקטנועים שהפרקטיקה היא בראש מעייניהם – באופנועים בכלל ובקרוזרים בפרט יש רוח ונשמה שאנשים אוהבים. ובכן, גם בדייסטאר הקטן יש רוח של קרוזרים. הרוח הזו אומרת "בלי לחץ, קח את החיים בקלות, אל תמהר לשום מקום, יש לך זמן לטיולים רגועים, בלי חליפות עור וקסדות של אלפי שקלים. פשוט רגליים קדימה, תתרווח, תהיה נינוח. אתה לא חייב להוכיח כלום לאף אחד. קח איתך את האישה, סעו באיזי לפאב או לבית קפה או לטיול קצר, תבריקו אותו ביחד ביום שישי, בנחת ובכיף". זו אותה הרוח שנמצאת גם בהארלים של התביעה, וברזולוציה ובפרשנות קלילה יותר – גם באופנועים דוגמת הדייסטאר. לא חייבים מנוע 1,340 סמ"ק ומחיר בשמיים בכדי לקבל את הרוח הזו, והיא אינה נחלתם הבלעדית של עשירים או מכורים כבדים.

כבוד השופט:

נאה דרשת. אני מביט על האופנוע שעל הדוכן, ומקבל את טענת ה'רוח'. יש לו את זה, ואני מאמין שיש אנשים שהרוח הזו תדבר אל ליבם והמחיר בהישג ידם. אני קובע שאת מבחן הרוח הוא עובר, ועתה נפנה אל העד המומחה (להלן: הבורר) שבחן את החומר. את ה'ברזל' שבבסיס הרוח.

הבורר:

הדייסטאר בבסיסו הוא אכן אופנוע פשוט, אבל ניכר שעשו מאמץ לצייד אותו במכלולים מודרניים שיקנו לו תכונות דינמיות מתאימות לעת הזו. המנוע מספק 23 כ"ס, והוא יכול לתת בראש לרוב קטנועי ה-250, אבל זה דורש הרבה גז וסל"ד. בכל אופנוע קטן אחר הייתי אומר שהמנוע בסדר גמור, אבל כאן כל החבילה משדלת לרכיבה רגועה, והמנוע מרגיש טמפרמנטי מדי. ניסיתי לרכב על 'גלי המומנט', כלומר להחליף הילוכים מוקדם ולהישאר בסל"ד נמוך, אבל אין שם הרבה כוח, וגם לרגלית ההילוכים יש מהלך מאוד ארוך ולא מדויק.

שלישיית הדיסקים עושה עבודת בלימה טובה מאוד. הקלאץ' רך כמו חמאה ונעים מאוד לשימוש, והגריפים של הידיות נעימים לידיים. המושב עצמו נוח ורך, וגם המתלים רכים ונעימים, כך שלרכיבות קצרות הוא מאוד נוח. ברכיבות ארוכות יותר של חצי שעה ומעלה, תנוחת הישיבה העיקה לי על הגב כי אין תמיכה של הרגליים, והן שלוחות הרחק קדימה. המושב נמוך מדי לטעמי, אבל אני מבין שאלה חלק מהמאפיינים של הקרוזרים, ומי שאוהב את הסגנון מתרגל ומסתגל בסופו של דבר. זה כמו הקטע עם נעלי עקב אצל נשים. זה לא נוח או פרקטי לגוף, אבל מפנק את האגו.

התנהגות הכביש טובה, והדייסטאר יציב בפניות ובכביש מהיר. אין טענות בסעיף הזה, מלבד נטייה ליפול לתוך הפנייה בתמרונים הדוקים ואטיים. העיצוב הולך לכיוון ההארד-קור של הז'אנר הזה, עם הגלגל האחורי הבשרני ואגזוז הכרום הכפול, רק חבל שלא פתחו אותו לעוד קצת דציבלים, זה חלק מהפוזה. האיכות והגימור בינוניים למדי, ובזמן הרכיבה נשמעים רחשושים וזמזומים מכל מיני מקומות. בהרכבה הוא סביר למרחקים קצרים, אבל מעבר לזה המורכב סובל מידיות נמוכות ולא נוחות, ממושב צר ומהיעדר משענת. אולי יש כאן פתח לקסטומיזציה – התאמה אישית בעזרת אביזרים, ושיפור האופנוע בהתאם לדרישות בעליו.

בשורה התחתונה הדייסטאר הוא אופנוע בינוני ולא רע. עם מחיר נמוך יותר היה אפשר לעכל אותו יותר בקלות, אבל כאן מגיע הערך המוסף של העיצוב ושל הפוזה, ומי שמחפש את הסגנון הזה יקבל כאן בסך הכל תמורה טובה.

כבוד השופט:

אם כך אפשר לגשת לשלב הסיכומים. תובע, תתחיל אתה.

התובע:

אין לי מה להוסיף כבודו. העד המומחה סיכם בסייפא את הכל: "תמורה טובה". הולך ופוחת הדור, וקרוזר – או יש לומר 'קרוזר', מכיל מנוע של קטנוע ונמדד במונחים של תמורה. כך יאה וכך נאה. יסלח לי בית המשפט המכובד, אבל אני צריך ללכת לחנות הקעקועים ולבקש שיעשו לי קעקוע של דיאלים 'איילת השחר' על הבטן. אני מרים ידיים ומסיר את התביעה.

כבוד השופט:

אם כך, זו החלטתי: דיאלים דייסטאר הוא אופנוע בינוני. בנפח המנוע, באיכות הכללית, בביצועים, ובכל מה שקשור לצד של ה'ברזל'. אם הוא היה רק אופנוע בינוני שכזה, היה נשאר לנו לדון רק על המחיר. אבל הדייסטאר שייך לז'אנר של אופנועים שיש בהם גם הרבה רוח ויצרים, ובתחום הזה של ה'רוח' יש לו מה להציע, וראינו גם כמה יצרים הוא מעורר, לטוב ולרע. אני קובע בזאת שהדייסטאר עומד בקריטריונים של קרוזר בהגדרתם הרחבה, נותן שילוב ראוי בין הברזל לרוח – ולכן הוא אינו חיקוי או מתחזה, אלא קרוזר אמיתי.

מנוע
תצורה	צילינדר יחיד, 247 סמ"ק, 4 שסתומים, DOHC, קירור נוזל
הזנת דלק	הזרקת דלק אלקטרונית
הספק	23 כ"ס (17 קו"ט) ב-8,500 סל"ד
מומנט	2.1 קג"מ (20.6Nm) ב-6,700 סל"ד
קוטר קדח, מהלך בוכנה	73.0, 59.0 מ"מ
יחס דחיסה	10.7:1
הילוכים	5
שלדה ומכלולים
תצורה	פלדה
מתלים	קדמי: מזלג טלסקופי קונבנציונלי; אחורי: זרוע פלדה עם צמד בולמים
בלמים	קדמי: צמד דיסקים; אחורי: דיסק בודד
צמיגים	קדמי: 90/90-18; אחורי: 130/90-15
ממדים
אורך כולל	2,220 מ"מ
בסיס גלגלים	1,500 מ"מ
גובה מושב	720 מ"מ
מיכל דלק	17 ל'
משקל	180 ק"ג
תצרוכת דלק מדודה ממוצעת	25 ק"מ/ל'
מהירות מדודה	140 קמ"ש (שעון) 125 קמ"ש (GPS)
מחיר	28,800 ש"ח