המס על אופנועים ברישוי אפור ירד בחזרה ל־19.2%

אחרי כשנה של שיעורי מס קנייה גבוהים על כלים ברישוי אפור ושל חוסר ודאות בספורט המוטורי הישראלי, ברשות המסים פרסמו אתמול (ג', 19.5.26) את התקנות המעודכנות בנושא מיסוי על רישוי אפור, בהוראת שעה שתוקפה עד מאי 2028, שבמסגרתה המס על אופנועים ברישוי אפור יירד בחזרה ל־19.2%. במקביל, הושתו הגבלות דרקוניות על ספורטאים ברכישת אופנועים ברישוי אפור, כמו אופנוע אחד לספורטאי בכל שנתיים, השתתפות ב־8 פעילויות רשמיות בשנה, והגבלות על מכירת כלי ברישוי אפור כיד שנייה – הגבלות אשר יקשו מאוד על ספורטאים.

בחודש אוגוסט 2025 נקבעה הוראת שעה חדשה אשר ביטלה את 'הטבת המס' לכלים ברישוי אפור והשיתה הגבלות נוספות על רכישת כלים ברישוי אפור לספורטאים. במסגרת הוראת השעה החדשה קפצו שיעורי המס על כלים ברישוי אפור והושוו לשיעורי המס על כלים ברישוי צהוב, כלומר מ־40% על כלים בנפח 125 סמ"ק ועד 60% לאופנועים בנפח גבוה – מה שהלכה למעשה גרם לעצירה כמעט מוחלטת של מכירת כלים ברישוי אפור לספורטאים ולקיפאון בשוק האופנועים ברישוי אפור, למעט כלים קטנים.

במסגרת הוראת השעה החדשה, שעליה חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנכנסה לתוקף אתמול (ג', 19.5.26), ושתוקפה עד חודש מאי 2028, שיעור המס יורד בחזרה ל־19.2%, אולם כאמור הוטלו מגבלות דרקוניות על ספורטאים ברכישת אופנועים ברישוי אפור.

המגבלה הדרקונית ביותר לספורטאים היא הגבלה של אופנוע אחד לספורטאי בכל שנתיים. זהו מצב כמעט בלתי אפשרי, שכן ספורטאים מקצועיים מחזיקים יותר מאופנוע אחד – למשל אופנועים לאימונים ואופנוע ראשי לתחרויות – וכן אופנועים שונים לקטגוריות שונות. בנוסף, הבלאי על אופנועים תחרותיים הוא גבוה, ולעתים ספורטאים מקצועיים מחליפים את האופנוע פעמיים ואף שלוש פעמים בשנה. ההגבלה הזו של אופנוע אחד בכל שנתיים לכל ספורטאי מגבילה את היכולת של ספורטאים לשמור על טריות האופנוע ולהשתתף בכמה קטגוריות. נציין כי ישנה החרגה לסעיף הזה כשספורטאי יוכל לרכוש יותר מאופנוע אחד בכפוף לאישור מיוחד מהרשות לנהיגה ספורטיבית, וכך יוצא שהרשות לנהיגה ספורטיבית תהפוך לגוף האוכף.

הגבלה נוספת היא השתתפות בשמונה פעילויות רשמיות בשנה – מרוץ או ימי אימון רשמיים על המסלול. הרוכב יעביר את הדיווח לרשות לנהיגה ספורטיבית, שתעביר הלאה אל רשות המסים. ספורטאי שלא ישתתף בשמונה פעילויות בשנה ישלם את שיעור המס המלא כאילו היה מדובר באופנוע ברישוי צהוב.

ההגבלה האחרונה נוגעת להעברת הבעלות על כלי משומש ברישוי אפור, כשמעתה יש צורך באישור של הרשות לנהיגה ספורטיבית על כל העברת בעלות. מאידך, בוטל הצורך באישור עורך־דין על העברת בעלות, ומעתה סוחרים יוכלו להעביר בעלות זמנית על תו סחר, במו בכלים ברישוי צהוב, מה שלא היה קיים עד עכשיו וגרם למצב שאופנוע משומש שעמד אצל סוחר היה רשום על הבעלים הקודם עד המכירה לבעלים החדש.

כפי שכתבנו בעבר, אין זה מתפקידה של רשות המסים לפקח ולאכוף את הוראת השעה אלא רק לקבוע אותה. הגוף האוכף צריך להיות אחד מגופי האכיפה, כמו משטרת ישראל. כך נוטלת לעצמה רשות המסים סמכויות לא לה, והתוצאה היא מכה קשה לספורט המוטורי הישראלי ולספורטאים עצמם.

שנית, ברשות המסים רואים בשיעור מס של 19.2% כהטבה, שכן זהו שיעור מופחת ביחס לכלי תחבורה ברישוי צהוב. אולם זוהי טעות גדולה, שכן לא מדובר בכלי תחבורה אלא במכשירי ספורט, לצורך העניין כמו מחבט טניס או אופני כושר. הכלים הללו מיועדים למסלול בלבד, והם אמורים להגיע אל הסלול על־גבי נגרר ולא לנסוע בכביש הציבורי. ושוב, את האכיפה על־כך צריכה לבצע המשטרה ולא רשות המסים.

דבר נוסף, ההגבלה של כלי אחד לספורטאי לשנתיים עלולה לתת מכת מוות לרוכבים המקצועיים, שכן הבלאי ברכיבה תחרותית הוא עצום, ורוכבי ברמות הגבוהות מחליפים אופנוע אחת לכמה חודשים, ולעתים מחזיקים כמה אופנועים לאימונים ולמרוצים. לא מדובר במכונית פרטית שאותה מחליפים בכל שלוש שנים. נראה שברשות המסים מתייחסים לאופנועי מרוץ מקצועיים כאל כלי־תחבורה, ואין מי שיסביר את גודל הטעות ואת גודל העוול שמעשה לספורטאים ולספורט.

אז מס הקנייה אמנם ירד ל־19.2% (בהוראת שעה לשנתיים, מה שאומר שגם המצב הנוכחי הוא זמני ולא קבוע), אבל ההגבלות החדשות יקשו מאוד על ספורטאים בפעילות השוטפת.