כמעט אחד מכל חמישה רוכבי אופנוע שנהרגו על כבישי ישראל בשנת 2025 – נהרג בתאונה בשוֹל. כך עולה מנתונים של הרלב"ד שמתפרסמים לראשונה אצלנו בפול גז. על־פי הנתונים, בעוד שהשנים 2022–2023 נחשבו ליחסית 'שקטות' מבחינת תאונות שוֹל בקרב רוכבים, עם 7 ו־2 הרוגים 'בלבד' בהתאמה, החל מ־2024 חלה קפיצה חדה: 11 רוכבים נהרגו בשוֹל בשנת 2024 (מתוך 106 רוכבים שנהרגו בסך הכל), וכאמור 19 רוכבים ב־2025 (מתוך 102 שנהרגו בסך הכל על כבישי ישראל) – כמעט פי שלושה משנת 2022.
הנתונים מטרידים ביותר. בשנים 2019 עד 2025 מצאו את מותם בתאונות דרכים 588 רוכבים על רכב דו־גלגלי. מתוך סך ההרוגים בתקופה זו, 75 רוכבים נהרגו בתאונות שהתרחשו בשול הכביש. נתון זה משקף שיעור של 12.8%, כלומר אחד מכל שמונה הרוגים על דו־גלגלי נהרג בשול.
בשנת 2008 גובשה הסכמה בין נציגי הרוכבים, מועדון האופנועים הישראלי, לבין אגף התנועה בראשות ניצב אבי בן־חמו: לא תתבצע אכיפת משטרה נגד רוכבי דו־גלגלי שיסעו על השול הימני בעת עומסי תנועה. ההיגיון היה בטיחותי: עדיף לרוכבים לנוע בעומס בצד מאשר להשתלב בין המכוניות. לצד זאת הוגדרו כללים ברורים: רכיבה בשול הימני בלבד, במהירות סבירה, וללא סיכון משתמשי דרך אחרים.
ההסכמה הזו עמדה בתוקפה כעשור. אבל בנובמבר 2019, אחרי שורה של תאונות קטלניות, באגף התנועה החליטו לשנות כיוון: פורסם מסמך הנחיות פנימי שכותרתו "הגברת האכיפה כנגד עבירות המבוצעות על ידי רוכבי רכב דו־גלגלי", שלמעשה ביטל את ההסכמה. עד אותו חודש נהרגו באותה שנה 63 רוכבים, שלושה מהם בשול, מספר שהציב אותה באותה נקודת זמן כשנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו־גלגלי.
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין ותעבורה, מציין כי רוח המפקד שחלחלה לשוטרים בשטח הייתה חיובית כלפי הרוכבים, והאכיפה הופעלה דאז רק במקרים חריגים במיוחד. "בפועל, הכלל היה שלא נותנים. אלא שלא מעט רוכבים החלו לעשות 'שכונה' בשול: רכיבה במהירויות גבוהות, לעתים תוך עקיפה של רוכב אחר בתוך השול, וכו'". בעקבות כך, וכפי שדווח לראשונה אצלנו באתר פול גז, באגף התנועה שינו את ההנחיה והחלו לאכוף את החוק באופן נמרץ יותר.
אלא שההחלטה הולידה תגובה מיידית. בעקבות הפרסום יצאו רוכבים לרכיבת מחאה ספונטנית בנתיבי איילון שגרמה לפקקי ענק, וכבר בדצמבר 2019, פחות מחודש לאחר ההנחיה החדשה, פרסם אגף התנועה חוברת הנחיות מעודכנת (חנ"א 9.32.88) שבה הוחזר הנוסח הקודם: אין לבצע אכיפה כנגד רוכב דו־גלגלי הנוסע בשול ימין בעת עומס תנועה. הסטטוס קוו של 2008 חזר לתוקפו.
כיום, החלת ההקלה הזו נתונה לשיקול דעת השוטר ואינה מבטלת את איסור פקודת התעבורה על נסיעה בשוליים. רוכב החורג מהתנאים צפוי לדו"ח לפי סמל סעיף 6680, "נהיגה שלא בכביש (רכב דו־גלגלי)", המוגדר כנסיעה שלא בכביש במקום בו קיים כביש, לרבות רכיבה על השול. בנוסף, אכיפה נגד רוכבים נעשית לעתים קרובות גם בגין חציית קו הפרדה רצוף, לרבות נסיעה בשול השמאלי, וכן בגין אי־ציות לתמרור 815 – מעבר על אי־תנועה צבוע.
עו"ד ורשה מדגיש כי החלטת המשטרה להימנע מאכיפה שיטתית אינה הופכת את הרכיבה בשולי הכביש לחוקית. מציאות זו מייצרת אשליה עבור רוכבים רבים כי הרכיבה מותרת, אולם הלכה למעשה, אפילו כשרוכב נוסע בשוליים בבטחה במהירות של 10 קמ"ש, ונהג מכונית רשלני סוטה לכיוונו, פוגע בו ורומס את האופנוע, האחריות צפויה להתחלק בין המעורבים. בתרחיש שבו נהג חדר לשול בשל סיבה מוצדקת, כמו ניסיון התחמקות מתאונה או תקלה טכנית המצריכה עצירה, לרוב ערכאות המשפט יטילו על הרוכב אשם תורם מינימלי, בשיעורים שבין 10% לבין 30%. לדבריו, אפילו במצבים בהם הרכב סטה מנתיבו בגלל חוסר ריכוז עקב התעסקות בסלולרי ושליחת מסרון, דבר שהביא לפגיעה ברוכב, הנסיעה בשול עדיין תוגדר בתור סיבה מהותית להתרחשותה. בשורה התחתונה, האחריות המשפטית תושת על הרוכב עקב עצם ההחלטה שלו לנסוע בשטח האסור על פי החוק.
לעומת זאת, רוכב שנפצע בגלל סטייה לגיטימית של נהג יימצא בנקודה משפטית מורכבת הרבה יותר. הפסיקה מאפשרת לנהגים הנתקלים במקרי חירום לסטות לעבר השול, למשל כאשר רכב סמוך נדחף לנתיב ומחייב ירידה לשוליים, כשנהג עוצר בפתאומיות ומאלץ את העוקב לסטות בחוזקה, או שפנצ'ר בגלגל מחייב עצירת פתע. כל תרחיש שמניעתו דורשת הסטה לשוליים יוגדר כאירוע חירום, ובמצבים אלו תיוחס לנהג אשמה שולית בלבד, אם בכלל.
זה המקום לפנות אל רוכבי הדו־גלגלי ולחדד: רכיבה על השול הימני בזמן עומס תנועה אמנם לא נאכפת, אולם היא לא חוקית. השתמשו בהטבה הזו בהגיון ובאופן סביר, רכבו על השול בזהירות ובמהירות סבירה, בלי להשתולל, בלי מהירויות גבוהות ובלי עקיפות מסוכנות. זכרו שבמקרה של תאונה על השול תהיה לכם אחריות מסוימת, ייתכן שאפילו אחריות רבה, וזכרו שכחמישית מההרוגים בתאונות דו־גלגלי ב־2025 התרחשו על השול.
FullgaZ אופנועים, קטנועים וכל מה שגז
