רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ADX300 קרוסאובר

• יתרונות: עיצוב, אבזור, מנוע, שימושיות
• חסרונות: מתלים פשוטים, אינו ייחודי כמו שאר משפחת ה-ADX
• שורה תחתונה: קטנוע קרוסאובר בנפח בינוני, רב-גוני וברמת גימור טובה
• מחיר: 35,985 ש"ח
• מתחרים: הונדה ADV350, קימקו DT X360
• מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 278 סמ"ק, 26 כ"ס ב-8,000 סל"ד, 2.65 קג"מ ב-6,000 סל"ד, בקרת אחיזה, 4 שסתומים, SOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, מתלה קדמי טלסקופ עם מהלך 125 מ"מ, מתלה אחורי  צמד בולמים עם מהלך 120 מ"מ, דיסק קדמי 260 מ"מ עם קליפר רדיאלי 4 בוכנות, דיסק אחורי 240 מ"מ עם קליפר 2 בוכנות, מערכת ABS, אורך כולל 2,185, בסיס גלגלים 1,510, גובה מושב 7,80 מ"מ, מיכל דלק 16 ל', משקל מלא 199 ק״ג, צמיגים 120/70R15, 140/70R14

צפו בווידאו – סאן-יאנג ADX300 במבחן:

עריכה: אביעד אברהמי

מה זה?

סאן-יאנג הציגה את משפחת ה-ADX לפני שנתיים עם ה-ADX125, כלי מצוין וייחודי שאף זכה להצלחה במכירות. לפני כשנה הציגה סאן-יאנג שני אחים גדולים בנפח 300 ו-400 סמ"ק, כשהאחרון מרחיק לכת ומציע קטנוע אדוונצ'ר עם מאפיינים של מקסי-סקוטר שאין לאף מתחרה בנפח דומה.

בניגוד לשני אחיו שזכו לתכנון מקורי, ה-ADX300 מתבסס על הג'וירייד 300. יש לו את אותו המנוע, אותה השלדה ואותם המתלים. אבל זה לא סתם עיצוב חדש לג'וירייד. בסאן-יאנג השקיעו באבזור, שיפרו את רמת הגימור והוסיפו רכיבים רבים לטובת יכולות האדוונצ'ר: לאפשר רכיבות טורינג ארוכות ויכולת שטח כלשהי.

המנוע הוא אותו סינגל בנפח 278 סמ"ק המפיקכ-26 כ"ס, יש לו את אותם המתלים ואת אותו מבנה כללי. מפתח הקירבה זהה, תא הכפפות עמוק הכולל שקע USB והתא מתחת למושב זהים, וגם הבלמים זהים לחלוטין. אך ה-ADX300 מגיע עם כידון חשוף הכולל מגני ידיים, משקף צף מוכהה (ללא אפשרות כיוונון), יש לו מיכל דלק מוגדל בנפח 16 ליטרים (12 בלבד בג'וירייד), מדרס הרגליים שונה מעט, ולוח השעונים הוא מסך TFT בגודל "7 – כמו ב-ADX125. רמת הגימור גבוהה והעיצוב קרבי ונאה, והוא מגיע בשלושה צבעים: שחור, לבן, אפור, אפור מט, ואפור בטון.

במסגרת ההשקה העולמית של ה-ADX400 TG ניתנה לנו גם טעימה מה-ADX300, וכעת השלמנו את ההתרשמות על כבישי ארצנו, והרי היא לפניכם.

ביצועים

המנוע המוכר של סאן-יאנג מצוין. הוא בנפח 278.3 סמ"ק 'בלבד' ומספק כ-26 כ"ס וכ-2.7 קג"מ, הוא חלק וגמיש ומספק את הסחורה בכל תוואי רכיבה. הוא מושך מצוין ממצב עמידה ועד למעבר למהירות החוקית, ותאוצות הביניים טובות גם כן.

גם הבלמים המוכרים מתפקדים היטב. עדיין חסר לנו מעט פידבק, אך אפילו שה-ADX300 כבד מהג'וירייד ב-13 ק"ג, הם מספקים כוח עצירה טוב. בתחום המתלים היינו מצפים לקצת יותר, מכיוון של-ADX125 יש בולם אחורי יחיד, ל-ADX400 גם מתלה קדמי הפוך. למעשה לא היו לנו כל תלונות למתלים, הם סופגים היטב מהמורות, אפשרו ביצועים סבירים בפניות, ואפילו תפקדו לא רע ברכיבת השטח הקצרה. אם כך, הבולמים מספקים, אבל בתוך משפחת ה-ADX של סאן-יאנג הם חריגים ומהווים פשרה.

התנהגות הכביש הכללית טובה. היציבות סבירה וההיגוי זריז אך פחות תזזיתי משל הג'וירייד. אולי זה בזכות הכידון הרחב או השינויים בצורת המרכב, או המשקף המקוצר. הנסיעה בכל מצב היא כנסיעה על קטנוע רגיל, נוח וקל לשליטה, אך ללא יכולות משופרות כמו לשאר המשפחה ובעיקר האח הבכור – אבל ה-ADX400 TG הוא כבר באמת עולם אחר.

גם נתוני המהירות סופית וצריכת דלק קרובים לג'וירייד: עד-140 קמ"ש וצריכת הדלק המוצהרת עומדת על 29 ק"מ לליטר, מה שנותן טווח רכיבה תיאורטי של עד 470 ק"מ בין תדלוקים – יתרון משמעותי לקטנוע אדוונצ'ר / תיור.

איך זה מרגיש?

בהתיישבות הראשונה על הסאן-יאנג ADX300 הרגליים מגיעות לקרקע והכל נדמה רגיל כבכל קטנוע ("פה לא חשדתי"), אבל כשמרימים את הרגליים למדרס נזכרים שוב בג'וירייד. אמנם המדרס אינו שטוח, יש בו שדרה מרכזית שאמורה להקשיח את השלדה לטובת יכולת שטח ומיכל הדלק הגדול, אבל כמו בג'וירייד המדרס גבוה, קרוב למושב, ותנוחת הרכיבה מזכירה מעט כריעה. אך לעומת הג'וירייד, ב-ADX300 המשטח המשופע מלפנים יותר נוח. אין בו את המדרגה שהייתה במשטח הקודם ויותר קל ונוח להניח את הרגליים מלפנים וליהנות מתנוחה יותר מרווחת. הנעליים מעט בולטות מצידי המדרס בתנוחה זו אבל אין זו בעיה.

גם הכידון הרחב עוזר לאחיזה, ובסך הכל תנוחת הישיבה יותר נוחה ומרווחת. המושב המדורג מעט רך, והחלק הקדמי, של הרוכב, מעט קצר, אבל הוא רחב ותומך ומסתיים במשענת קטנה המוסווית באמצע המושב. חלקו האחורי של המושב גדול ומרווח ובעל טקסטורה עדינה שבוודאי תעזור למנוע החלקות לא רצוניות של המורכב לכיוון הרוכב.

עוד לפני שמתיישבים אפשר להתרשם מהמראה הקרבי של הסאן-יאנג ADX300. העיצוב החדש נראה מצוין בעינינו. המשקף הכהה צף מעל לפיירינג ומתחתיו פסי תאורת LED הדולקים באופן קבוע ומתחתם צמד אורות מעבר, קבועים גם כן. כשמדליקים את האורות הגבוהים אורות המעבר לא נכבים וכל הפנל מואר ומאיר כמו ביום העצמאות. המאותתים הקדמיים הגדולים צמודים לפיירינג, גם פה יש ניגוד לשני אחיו להם יש מאותתים בולטים. כל התאורה בקטנוע היא תאורת LED כמובן.

מצידה השני של מסכת החזית נמצא לוח השעונים, מסך TFT צבעוני בגודל "7, עם נורות אזהרה בצדדים ושני כפתורי הפעלה מתחתיהן. באמצעות הכפתורים ניתן לבחור את המראה או הנתונים המוצגים, לבטל את בקרת האחיזה או לבחור את שפת התצוגה. מסך מודרני, נאה, וזהה לחלוטין לזה שב-ADX125.

מתחת למסך הכידון החשוף והנאה, שיאפשר חיבור של אביזרים בקלות. בצידי הכידון צמד מראות מעוצבות שמספקות שדה ראייה טוב, ובקצה יש כמובן מגני ידיים מפלסטיק. הכפתורים על הכידון סטנדרטיים, אבל איכות הגימור גבוהה, אפילו ביחס לרמה הרגילה של סאן-יאנג, ונותנים תחושה, יחד עם שאר הפרטים שהזכרנו, של מוצר איכותי.

מתחת לכידון נמצא מפסק ההתנעה, זהה לזה של הג'ויירייד. את המפסק יש לסובב כדי להניע או לפתוח את מיכל הדלק או המושב, ומתחת לכיסוי הפלסטיק שלו יש פתח המאפשר להכניס מפתח פיזי למקרה שהסוללה במפתח הקירבה התרוקנה. המפתח הפיזי נשלף כמובן מתוך אותו מפתח קירבה.

מצד ימין יש תא כפפות ובתוכו שקע USB עם טעינה מהירה. מלמטה, על השדרה המרכזית של המדרס, נמצא את פתח מיכל התדלוק. תא המטען שמתחת למושב זהה לזה של הג'וירייד עם מקום לקסדה מלאה ועוד מקום לתיק או אביזרים אחרים. לסאן-יאנג ADX300 ידיות אחיזה למורכב, רגליות נוסע מתקפלות ורגלית אמצע ורגלית צד. הוא מגיע בצבעים לבן, שחור ושלושה גוונים של אפור. היינו שמחים לראות גם צבעים יותר נועזים, אבל מבינים שאלו הצבעים שנמכרים.

סיכום ועלויות

הסאן-יאנג ADX300, כמו רוב קטנועי הקרוסאובר, הוא גרסה משופרת לקטנוע קיים. זה כלשעצמו לא מפתיע, אבל כשמסתכלים על כל משפחת ה-ADX, על דגם ה-125 המצוין ועל דגם ה-400 הלא פחות ממהפכני – ה-ADX300 לא עומד בסטנדרט של המשפחה. יש בו שיפור ניכר לעומת הג'וירייד עליו הוא מבוסס: הוא נראה הרבה יותר טוב, איכות הגימור מעולה, יש יותר אבזור, יכולות תיור משופרות ואפילו קצת יכולת שטח. וכל זאת במחיר של קרוזים 300, אך זה יוצא כ-6,000 ש"ח יותר מהג'וירייד בשעה שה-ADX125 עולה כמו הג'וירייד 125 למרות שהוא בכלל לא מבוסס עליו.

אם מסתכלים עליו כחלק ממשפחת ה-ADX הוא ילד הסנדוויץ', לא המוצלח במשפחה כמו האח הבכור וגם לא ילד פלא כמו האח הקטן. כמו ילד-סנדוויץ' טיפוסי, הוא אף פעם לא יהיה 'הכי' במשפחה, אבל בתכל'ס בסנדביץ' החלק הכי חשוב נמצא באמצע, בין שתי הפרוסות. ועם נתונים ומחיר כאלו, ה-ADX300 עוד עשוי להיות הנמכר ביותר במשפחה.

אבל אם לא משווים את הסאן-יאנג ADX300 למשפחה שלו, אלא בודקים אותו בפני עצמו, הרי שהוא קטנוע מצוין. יש לו יכולת עירונית טובה, כמו גם יכולות 'אדוונצ'ר' לטיולים ארוכים הכוללים גם דרכי עפר כבוש. הוא זריז ונוח, מפנק ומאובזר, ויש לו מנוע טוב. הוא נראה טוב, ומהווה שיפור ניכר בכל פרמטר לעומת הג'וירייד עליו הוא מבוסס. ואפילו לעומת הסאן-יאנג קרוסים 300, הזהה במחירו, יש לו יתרונות רבים (אם כי גם כמה חסרונות כמו נפח מטען, תנוחת רכיבה ומיגון רוח). הוא קטנוע מוצלח ונותן תמורה ריאלית למחירו.

קהל היעד שלו הוא מי שמחפש קטנוע בינוני רב-שימושי, שיוכל לשמש לניוד בעיר ובין ערים, לטיולים, וגם למעט שטח – את זה הקרוזים לא יספק לגמרי. למי שמחפש קטנוע קרוסאובר איכותי שנראה כמו חיית שטח ונותן תחושה של קטנוע איכותי, אבל עדיין זול בכמעט עשרת אלפים שקלים מההונדה ADV350. הוא ממוקם בראש הסקאלה של קטנועי ה-300 של סאן-יאנג וניצב שם בגב זקוף וראש מורם, בלי להתבייש בשורשים שלו, והוא לא ייתן לייחודיות של האחים שלו להאפיל על ההצלחה שלו בפני עצמו.

עלויות טיפולים

• 1,000 ק"מ – 771 ש"ח
• 5,000 ק"מ – 638 ש"ח
• 10,000 ק"מ – 1,022 ש"ח
• 15,000 ק"מ – 2,523 ד"ח
• 20,000 ק"מ – 1,192 ש"ח