דף הבית / גריד / מוטוגוצי V7 במבחן: רטרוספקטיבה
IMG_7488

מוטוגוצי V7 במבחן: רטרוספקטיבה

סקוטרמן לקח את ה-V7 של גוצי למבחן כעוס; ה-V7 לקח אותו למסע נוסטלגי כמו שרק רטרו יודע - מסע לזיכרונות של סקוטר; משום מה את סקוטרמן זה הרגיז

זיכרונות בעשן

סבתא שלי הייתה זוכרת לסבא חסד נעורים. כשבנות גילה היו מספרות לנכדים כמו יפות היו בנעוריהן, הייתה סבתא מוציאה תמונה דהויה מהארנק, מצביעה על סבא ואומרת "תראו כמה יפה הוא היה פעם". סבא היה מחביא חיוך קטן, והיא הייתה ממשיכה: "אבל בלי התמונה גם אני לא הייתי זוכרת את זה". ככה גם אוהדי גוצי – חלקם יודעים שלגוצי היו ימי תהילה פעם, אבל לך תזכור מה היה לפני 60 שנה, במיוחד כשמדובר באוהדים בני 40-50.

נפתח בגילוי נאות: בכל הקשור למוטוגוצי אני לא אובייקטיבי. אני שייך לאותם אוהדים של המותג שרק שמו גורם הנאה בלתי מוסברת. זה לא אומר של-V7 מצפים חיים קלים אלא בדיוק להיפך – הרעיון של מוטוגוצי הנושא את השם  V7 עם רישיון A1 גורם לי כעס. סוג של עלבון. אמנם אין לי ממה להיעלב, אבל זה לא ימנע ממני לעשות לגוצי חיים קשים.

פיאג'ו כמו אחרים הבינו כי הרבה יותר קל למלא את הקופה על ידי מכירה של הרבה אופנועים פשוטים וזולים מאשר לנסות למכור אופנועים מתוחכמים ויקרים שרק בודדים יכולים להרשות לעצמם. כמו אחרים, גם הם הבינו שהרבה יותר קל להשתמש באריזה סקסית נוטפת רמזים נוסטלגיים לעידן אחר. ואם יש לך בארון מותג אקזוטי אפוף קסם מסתורין ישן, רצוי להשתמש בו.

מוטוגוצי V7 סטון
מוטוגוצי V7 סטון

ישן מול חדש

הV7 המקורי הוצג בשנת 1967. שיא תפארתה של החברה האיטלקית שהייתה יצרנית האופנועים הגדולה בעולם בשנות החמישים היה כבר מאחוריה – שבעה גביעי אליפות גרנד פרי נחו בארון, ונוספים כבר לא יגיעו. עכשיו, תחת משבר כלכלי כבד, עברה החברה האיטלקית מיד ליד. תחת בעלותה של SEIMM הציגה מוטוגוצי מנוע חדש – טווין 700 סמ"ק, 90 מעלות בין הצילינדרים, 50 כ"ס, שני שסתומים לצילינדר. המנוע הורכב לאורך האופנוע כאשר הצילינדרים בולטים מצדדיו. מנוע זה הפך לסימן ההיכר של מוטוגוצי, ומאז ועד היום לא הוציאה החברה אף אופנוע עם מנוע בתצורה אחרת. במקור היה זה אופנוע תיור נינוח שיועד לכוחות המשטרה האיטלקיים.

האופנוע הנוכחי הנושא את השם V7 עוקב בעיצובו (ולא רק) אחר דגם הספורט שהוצג ב-1971. לאופנוע הזה היו כבר 70 כוחות סוס יפים. הוא אומנם לא יכול היה להתחרות בהונדה CB750, בקאוואסקי Z900, בלברדה 750SFC או בנורטון קומנדו, אבל בהחלט יכול היה לשאת את התואר 'אופנוע ספורט', טרם לידת השם 'סופרבייק'.

האופנוע הציע יכולות ספורטיביות לצד שימושיות , נוחות ויוקרה. כאן ועכשיו ה-V7 החדש מציע אופנוע מתחילים נחמד, איך חלפה לה תהילת עולם. פלא שאני ניגש למבחן הזה כועס ונעלב?

מכעיס. אפילו מעליב! (צילום: בני דויטש)
מכעיס. אפילו מעליב! (צילום: בני דויטש)

נשרק'ה

האופנוע קטן. לא פצפון, אבל קטן ביחס למצופה מאופנוע 750 סמ"ק. במפתיע, הוא מרווח מאוד. הכידון מעט נמוך, אבל ממוקם נכון, המושב נדיב והרגליות ממוקמות הרחק למטה. הצילינדרים ממוקמים הרחק לפנים, מספיק רחוקים כדי למנוע מפגש עם הברכיים. הקשישים מביניכם אילו רק יכלו לזכור, היו יכולים לספר על ברכיים פצועות כתוצאה מראשי הצילינדרים. באותם ימים הרוכבים היו גברים אמיתיים ולא נהגו לרכוב עם מגני ברכיים מעל המכנסיים.

התנעה קרה מגלה שלא מדובר רק בעיצוב רטרו. המנוע מסרב לעבוד לפני הגעה לטמפרטורת עבודה מתאימה. בניסיון להניע ולצאת לדרך מיד – המנוע מגמגם, מסרב להסתובב, ובכלל לא מתאים לו לעבוד כשקר. סוג של דינוזאור קדמון. תיאלצו לחכות; לא נורא לומדים להניע, לרכוס קסדה, לשים כפפות, לסיים סיגריה, ורק אז לצאת לדרך.

יציאה לדרך מגלה את מה שאפשר היה לדעת מראש: 47 כוחות סוס הם בסך הכול 47 כוחות סוס. לא הרבה ולא מעט, בדיוק מה שקובע החוק כמקסימום המותר לאופנוע 'גדול' ראשון. מנועי הטווין של גוצי מעולם לא היו ידועים כמהירי סיבוב, וגם כאן אין הפתעות. ההספק המרבי מגיע ב-6,200 סל"ד, אבל לא תרצו להגיע לשם – המנוע לא אוהב למשוך למעלה ומביע את דעתו בפסקנות. מנג,ד עם שיא מומנט המגיע כבר ב-2,800 סל"ד, אין כל סיבה להתווכח איתו. ההילוכים מחולקים מעולה, ולמעט בור קטן בין שני לשלישי אין כל בעיה לרכוב על המומנט. התיבה עצמה נוחה לתפעול, מדויקת וחלקה. למרות הכל, כאשר אני מוריד קסדה אפשר לגלות חיוך קטן. יש משהו קסום במנוע הנינוח, באווירה הקלאסית שמשרה האופנוע ובסטייל המתלווה להופעה.

החיוך המטופש המלווה אותי מרגיז. אני אמור לכעוס על השימוש הציני בעבר המפואר בכדי לקושש עוד כמה יורו לקופת המזומנים של פיאג'ו. כדי למחוק את החיוך יש שתי דרכים – לשתות מיץ לימון או לרכוב על האופנוע החלש והקטן לאילת בליווי אופנוע עם הספק כפול. אני בוחר בדרך השנייה.

רגע, זה רטרו או וינטג'?
רגע, זה רטרו או וינטג'? (צילום: בני דויטש)

בוקר של חמסין

בבוקר יש לי יותר זמן להתעכב על קווי המתאר. העיצוב מאופק, לא רטרו צעקני אלא עיצוב שקט בטוב טעם. על המיכל המפוסל ניצב בגאון הלוגו המפורסם של מוטוגוצי.

תקראו לי דילטנט, אבל עבורי השם של הסמל המעטר את מיכל הדלק הוא נשר. אם יש לכם בעיה עם זה אתם מוזמנים לטקבק, להוסיף הפניות, סימוכין ולפתוח בדיונים מעמיקים. בשבילי נשר. כל זה לא ימנע ממני  לסגור חשבון עם החצוף הקטן.

שלהי דקייטא קשים מקייטא, אמר וידע מי שאמר. לרכוב בעיצומו של אוגוסט לאילת דרך כביש 12 זה לא רעיון טוב. בטח לא על אופנוע חלש, מקורר אוויר, שנועד לשימוש עירוני, וכל זאת לצד ליטר מודרני עם הספק גבוה פי 2.5. עכשיו נראה מי יחייך בסוף היום.

האופנוע קל משקל יחסית – 189 ק"ג הממוקמים נמוך בשלדה ותורמים רבות לתחושת הביטחון. ההיגוי ניטרלי ונוסך ביטחון. מרווח ההטיה נראה לקוי בעיקר בשל הרגליות הנמוכות, אבל בפועל זה כמעט ולא הפריע, כל עוד הכביש מפולס.

כבישים משובשים ממהרים לחשוף את ערוות המתלים, ובעיקר את המתלה האחורי. סליחה, האחוריים. גבשושיות או פסי האטה מביאים את הצמיג האחורי להתנתק מהכביש ולרחף קלות. סימן להאט טיפה ולהיכנס לזון של האופנוע. מנגד אילולא הניתוק הזה מהכביש, לא הייתי מרגיש כלל את קיומה של מערכת בקרת האחיזה המודיעה על קיומה בכל ניתוק מהכביש.

אופס, זה המקום בו הלודיטים, ויש הרבה כאלו בין אוהדי המותג, אמורים לקבל את החלסטרה. האופנוע מצויד בבקרת אחיזה אלקטרונית ו-ABS – שתי מערכות שטרם הפכו לסטנדרט בקטגוריית הרישיון הנמוכה. במחשבה שנייה, יש היגיון בהימצאותן באופנוע שמיועד לרוכבים מתחילים. בכל מקרה מדובר במערכות בסיסיות בלבד, ללא שליטה על רגישות ואפילו ללא אפשרות לניתוק. הגימור של האופנוע טוב עד בינוני – אין נפילות כואבות, אבל בהחלט אפשר להרגיש באווירת חיסכון.

את העצירה הראשונה אני עושה רק במצפה רמון. לתדלוק בעיקר שלי, האופנוע הרבה פחות צמא. עם מיכל של 22 ליטר וטווח של כמעט 350 ק"מ בין תדלוקים, הוא היה יכול למשוך עוד. מעבר למילוי נוזלים מהיר אין סיבה אמיתית לעצור. שנינו עדין רעננים.

בפיתולים של כביש 12 אנחנו כבר מכירים אחד את השני. לא מדובר באופנוע ספורטיבי, אבל בהחלט בכלי בעל יכולות נאות ובעיקר קל לתפעול. אנחנו זורמים בין הפיתולים בקצב מהיר. ההתנהגות מאוד צפויה והגוצי מקפיד שלא להפתיע. הוא פשוט מתריע מראש על המגבלות שלו.

כביש 12 עד הרגליות!
כביש 12 עד הרגליות!

פחית של צהריים

ארוחת בוקר מאוחרת באילת ויוצאים חזרה בצהרי היום. הקצב מהיר יותר – רוצים להגיע הביתה. הספקות לאט לאט נעלמות ובמקום משתלטת ההכרה. למרות שמדובר באופנוע מתחילים צנוע, בסתר ליבי רציתי שימלא אחר המסורת המהוללת של גוצי. להיתקע, לגרום לרוכב לקלל, להכאיב. רציתי לסבול, לשנוא את האופנוע, אבל הגוצי אכזב, ובגדול. אחרי למעלה מ-700 ק"מ אני נינוח למדי (לא יותר מדי), אין שרירים חבוטים ולא כאבים. נסעתי הלוך וחזור לאילת עם אופנוע שמיועד לנסיעות עירוניות, חזרתי רענן (כמעט), ואפילו נהניתי מהדרך. משהו בתוכנית השתבש!

קלאסה

עידון זו בדיוק המילה הנכונה לתיאור ה-V7. אופנוע מנומס, מאופק ושקול. מתחיל בעיצוב הרטרו הסולידי מבלי לגלוש לדרמה או להגזמה (מי שיחפש את הדרמה ימצא את מבוקשו בדגם הרייסר המוחצן ויפה כשלעצמו), וממשיך להתנהגות צפויה ונשלטת שלא תאיים על אף רוכב וגם לא תגביל יותר מדי. ההיגוי הניטרלי מאפשר להפנות את האופנוע בקלות, ומרכז הכובד הנמוך תורם ליציבות ולביטחון. כל עוד הכביש לא משובש מדי, גם המתלים יספקו את הסחורה. המנוע שופע אופי, מרגיש ייחודי, נותן תחושת רטרו אותנטית ומכניס את כל החבילה לקונטקסט הנכון.

התוצאה היא כלי מאוזן, שגם רוכבים ותיקים המחפשים את הסטייל והאווירה ימצאו בו עניין. אופי וחוויה ייחודית במחיר של ביצועים ואנונימיות מסוימת.

IMG_7475

 

מפרט טכני

מנוע 
תצורהוי-טווין אורכי, 744 סמ"ק, 2 שסתומים לצילינדר עם מוטות דחיף ונדנדים, קירור אוויר
הזנת דלקהזרקת דלק אלקטרונית עם בקרת החלקה
הספק48 כ"ס (35 קו"ט) ב-6,200 סל"ד
מומנט6.1 קג"מ (60Nm) ב-2,800 סל"ד
קוטר קדח, מהלך בוכנה80.0, 74.0 מ"מ
יחס דחיסה-
הילוכים6
שלדה ומכלולים
תצורהעריסה כפולה מפלדה
מתליםקדמי: מזלג טלסקופי בקוטר 40 מ"מ, מהלך 130 מ"מ
אחורי: זרוע אלומיניום עם צמד בולמים בעלי כיוון עומס קפיץ, מהלך 111 מ"מ
בלמיםקדמי: דיסק בקוטר 320 מ"מ עם קליפר קבוע 4 בוכנות; אחורי: דיסק בקוטר 260 מ"מ עם קליפר צף 2 בוכנות; מערכת ABS
צמיגיםקדמי: 100/90-18; רחורי: 130/80-17
ממדים
אורך כולל2,203 מ"מ
בסיס גלגלים-
גובה מושב790 מ"מ
זווית היגוי-
מפסע-
מיכל דלק22 ל'
משקל מלא ללא דלק189 ק"ג
מחיר על הכביש כולל אגרות59,601 ש"ח

אודות סקוטרמן

סנילי, מתבלבל בין הגז לקלאץ' ובין ההילוכים לבלם. אם רק היה זוכר את הדרך הביתה היה מפסיק לרכוב...

עשוי לעניין אותך

286874

ק.ט.מ דיוק: משפחה דוכסית (וחוליגנית) ותיקה ומסועפת

הדוכס של ק.ט.מ נמצא איתנו כבר 25 שנים, וכיום הוא שונה לחלוטין מהדגם המקורי; משפחת הדיוק של ק.ט.מ - מה-125 סמ"ק ועד ל-1290 האימתני

6 תגובות

  1. גוגל אומר שאין דבר כזה "שלהי דקטייא קשים מקטייא".
    יש רק "שלהי דקייטא קשיא מקייטא"…

    • דינגו, אתה צודק. שיכול אותיות. היה צריך להיות מקייטא. לגבי קשיא, העדפתי להשתמש בתרגום לעברית. בכל מקרה תודה רבה.

  2. אה כן – המבחן כתוב מעולה, ואפילו למדתי 3 דברים חדשים (דילטנט, לודיט, חם בסוף הקיץ) אז בכלל בונוס לקראת השנה החדשה.
    שנה טובה!

  3. ממש אהבתי, המבחן כתוב ברוח האופנוע וזה יצא מגניב לגמרי!
    חסרה לי טבלה של טיפולים.
    אולי גם איזה סרטון?

    • עוד מספר דברים:
      1. מספר התמונות מאכזב ממש.
      2. אין איזכור לקיטים מהיצרן שניתן להרכיב על האופנוע. קיט רייסר משנה ממש את האופנוע!

  4. כבעלים גאה של מוטוגוצי נור׳ג אני יכול להעיד על אופיו המיוחד של המנוע הממכר הזה , מתון, חזק , והחלטי. (המנוע הזה מיצר מצב שאין סתירה במישפט הזה ! ) אומנם אצלי הכוח צמח בכימעט 3 פעמים,אבל האופי נישאר דומה ל v7 '
    רמת הגימור בנור׳ג גבוהה בהרבה כניראה , אבל גם המחיר בהתאם .
    ללא ספק אחד הכלים הנוחים ביותר שהיו לי !

    היתי שמח עם גוצי היו מיצרים גירסה מחוזקת ל v7 משהוא שיעמוד על 70-80 כוח סוס , זה לדעתי היה מושג באותו הנפח או אולי עם תוספת של 50 cc . ומבלי לגדיל משמעותית את המישקל והמידות הכלליות .
    ניראה לי שיש בהחלט מקום לדגם כזה בשוק .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Single Sign On provided by vBSSO