דוקאטי סטריטפייטר 848 במבחן

צילום: אסף רחמים; בוחן נוסף: אסף זומר

לפני 3 שנים, כשבחנו את הסטריטפייטר 1098, התפוצץ לנו המוח. קיבלנו חוויה טוטאלית של אופנוע פסיכי ובומבסטי, כשכל דבר אצלו הולך עד הסוף – המנוע החזק, הבלמים המטורפים, ההתנהגות המשובחת והעיצוב המוחצן. הסטריט' הגדול הציע חוויה מיוחדת שלוקחת את הרוכב לקצה, וכדי ליהנות מהביצועים המטורפים שלו, היית צריך להיות רוכב מצוין. או לחלופין – מטורלל.

לשנת 2012 בדוקאטי לוקחים צעד אחד אחורה כדי להרחיב את ליין הדגמים שלהם. הסטריט 1098 בגרסת ה-S היוקרתית נשאר בייצור, אבל את ה-1098 ה'רגיל' מחליף הסטריטפייטר 848 – אופנוע חדש לחלוטין שממלא טוב יותר את הוואקום שבין הסטריט הגדול והפסיכי לבין המונסטר 1100 מקורר האוויר.

כמו במעבר מה-1098, אופנוע הסופרבייק (לשעבר) של דוקאטי, לסטריטפייטר 1098, גם הסטריט 848 נשען על פלטפורמת ה-848 Evo, וגם כאן נעשו מספר שינויים במעבר. המנוע, מסוג טסטהסטרטה 11, איבד 8 כ"ס במעבר לסטריט וכעת הוא מפיק 132 כ"ס ב-10,000 סל"ד, וזאת על מנת לחזק את רצועת המומנט כדי שהמנוע יתאים יותר לאופי הסטריטפייטרי.

גם בשלדה נעשו מספר שינויים, גם ביחס לסטריט הגדול וגם ביחס ל-848 Evo. כך למשל זווית ההיגוי חדה יותר במעלה אחת מאשר בסטריט הגדול והמפסע קצר יותר. אולם זרוע אחורית חדשה, ארוכה יותר מאשר ב-848 Evo, שמתאימה יותר לצרכי הסטריטפייטר, מביאה את בסיס הגלגלים לערך זהה כמו זה של הסטריט הגדול. בשורה התחתונה, בלי כל הממבו-ג'מבו הטכני, בדוקאטי עשו את הדרך הארוכה כדי להשיג התנהגות טובה ביותר, וזה אומר לתכנן את השלדה והגאומטריה מחדש ולא להסתמך על חלקים מהמדף.

דוגמן הבית

הסטריט 848 נראה אחד לאחד כמו ה-1098, על אף שיש שינויים קטנים, והוא נראה פיצוץ. במיוחד בגרסה הצהובה של אופנוע המבחן. כתבנו את זה על ה-1098 (שזכה בתואר האופנוע היפה ביותר של מילאנו 2008, ולא בכדי), ונכתוב את זה גם כאן – השילוב של שלדת מסבך משולשי פלדה עם מנוע וי-טווין ענק ועיצוב זנב וחזית מינימליסטיים, עושה לנו את זה לגמרי, וכשזה מגיע עם עיצוב איטלקי מוקפד, זה מעלף. לא רק אנחנו חשבנו כך, אלא כל מי שנתקל בסטריט הצהוב. בהחלט אחד האופנועים היפים והסקסיים שמסתובבים כאן על הכבישים.

תנוחת הרכיבה שופרה ב-848 (וגם ב-1098 של 2012) על ידי הרמת הכידון השטוח ב-20 מ"מ מעלה. אבל עדיין, זו תנוחה מאוד קרבית שמציבה את הרוכב בשכיבה קדימה. לא כמו קליפ-אונים של אופנוע ספורט טהור, אבל עדיין מספיק שוכב כדי להעמיס על הידיים כשאין רוח תומכת. אם ייצא קיט שמקרב את הכידון לרוכב ב-20 מ"מ ומרים אותו בערך דומה – זה הדבר הראשון שהיינו קונים אם היה לנו את האופנוע הזה. המושב בסך הכל נוח ומרווח על אף היותו שטוח וקשה, אבל בגלל הזווית שלו הוא גורם לרוכב לגלוש מעט כלפי מיכל הדלק. זה לא היה כזה נורא בכלל אלמלא הברכיים היו פוגשות את צינורות השלדה המרכזיים בכל העברת משקל קיצונית כמו בלימה חזקה. בשורה התחתונה – מגנים לברכיים חובה ברכיבה כסאחיסטית.

עד כאן הביקורת. בואו נראה במה הסטריט 848 כן טוב. ראשית המנוע. אם המנוע של ה-1098 היה מתפוצץ על הרוכב ומעיף לו את המוח בכל תאוצה, כאן ב-848, באופן כמעט מפתיע, המנוע חלק, נעים ונשלט. הוא אמנם לא אוהב סל"ד נמוך, ומרגישים את זה בעיקר בתגובה המצערת הרגיזה, אבל ברגע שעוברים את המהירויות הסופר-נמוכות ומתחילים להשתמש בטווחים הגיוניים יותר, כמו 4,000 סל"ד ומעלה, מתקבל מנוע חלק ביותר, עדין וממושמע. למשל בהילוכים הגבוהים, כשמשייטים בהנאה על 140-160 קמ"ש, אפשר להתבלבל ולחשוב שאנחנו על וי-סטרום מרוב ההתנהגות החתלתולית שלו. אבל זה רק עד שתפתחו את הגז, כי אז תקבלו את 132 הסוסים שמחכים לפרוץ החוצה בתאוצה אדירה. לא חזקה וברוטלית כמו של ה-1098, אבל מספיק חזקה כדי להעלות חיוך על הפנים של כל רוכב, מבלי להפחיד.

כשמושכים את ההילוכים עד למנתק שנמצא קצת אחרי שיא ההספק, מקבלים כמובן תאוצות משכרות של אופנוע סופר ספורט, אבל הערך המוסף של המנוע הזה טמון בגמישותו הרבה, ושוב – בידידותיות הרבה שהוא מציע, וכפועל יוצא התאמתו הרבה למשתמשים מן המניין ולא רק לרוכבים חזקים ומנוסים. זה אולי המקום לדבר על מערכת בקרת המשיכה, DTC, שמציעה 8 מצבי התערבות. היא אולי מצוינת ל-1098 עם המנוע הבומבסטי שלו, אבל כאן, עם ההספק והמומנט המופחתים ועם המצערת הנעימה לשימוש, המערכת הופכת לכמעט מיותרת שכן גם על כבישים חלקים במיוחד האופנוע לא ממהר להחליק גלגל. מהר מאוד ניתקנו אותה לגמרי. במקום ה-TDC היינו שמחים לקבל מערכת ABS איכותית וספורטיבית. אולי כזו שניתנת לוויסות, ובטח לניתוק.

בתחום הגיר, גם כאן בוחרים בדוקאטי לצייד את הסטריט ביחסי העברה ארוכים, בדומה ל-848. צריך להתרגל לזה במהירויות עירוניות נמוכות, אך כשיוצאים מהעיר לכבישים הבינעירוניים הישרים או המפותלים, היחסים האלה מאפשרים רכיבה מהירה ונינוחה מבחינת מהירויות המנוע. כשצריך להאיץ במהירות, הורדת הילוך תביא את המנוע לתחומים שבוא הוא אוהב להיות. ויש גם מצמד בתפעול הידראולי איכותי ומדיוק. בגלל הגיר הארוך האופנוע יכול להגיע למהירויות מאד גבוהות, אבל אנחנו עצרנו ב-250 קמ"ש כי עוד שנייה היה נתלש לנו הראש מהצוואר בגלל היעדר מיגון רוח כלשהו.

התנהגות משובחת

אז יש כאן עיצוב מדהים ומנוע מצוין, ואפשר לעבור לסעיפי ההתנהגות. וכאן, בדוקאטי כמו בדוקאטי, מייצרים מכונת כביש שהיא לא פחות ממופלאה. היכולת להטות את האופנוע על צידו מרשימה מאוד. זה אחד מאופנועי הכביש הספורטיביים היותר זריזים שאנחנו מכירים, ויחד עם זאת הוא יודע לשמור על יציבות כיוונית בצורה מעוררת השתאות. לא ברור איך הצליחו בדוקאטי לקחת שתי תכונות מנוגדות ולשלב את שתיהן לאופנוע אחד. סביר להניח שזה גם שילוב בין הגאומטריה לבין הזרוע האחורית לבין הכידון הרחב.

אגב, בפעם השנייה שהוצאנו את הסטריט, לצורך הצילומים, הצמיג האחורי הייחודי של פירלי מסוג דיאבלו רוסו קורסה במידה 180/60, אשר פותח במיוחד לסטריט 848, כבר היה גמור לגמרי במרכזו, וזה השפיע לרעה על ההיגוי. כשהצמיג הזה היה חדש הוא סיפק אחיזה פנטסטית ויכולת היגוי אדירה. קשה לשים את האצבע ולהגיד אם המידה החדשה עם החתך הגבוה יותר (הסטנדרט הוא 180/55) אכן מספקת ביצועים טובים יותר, בטח שלא על כביש ציבורי, אבל בפירלי ובדוקאטי אומרים שכך זה על מסלולי הסופרספורט, אז יאללה לקחנו.

הבולמים מצידם מספיק קשיחים כדי לאפשר יכולות ספורטיביות ויציבות מאד גבוהות, אבל בזכות הידראוליקה מצוינת אין נעילות הידרוסטטיות באימפקטים חזקים ותחושה הספיגה מורגשת היטב גם בעבודת מתלה איטית, אך גם ובמיוחד בעבודה מהירה. זהו אמנם האח הקטן והזול של ה-1190S, אבל זה לא אומר שחסכו פה, שכן בדוקאטי השתמשו פה במכלולי איכות לכל אורך הדרך. גם הבלמים של ברמבו למשל, מצוינים, ויותר מזה – הם בדיוק במידה. לעומת הדיסקים בקוטר 330 מ"מ של ה-1098, שמספקים עוצמת בלימה פסיכוטית, כאן הבלמים בקוטר 320 מ"מ 'בלבד', ויש כאן את כל העוצמה שכל רוכב צריך, עם ערימות של רגש, והכי חשוב – בלי להפחיד. מושלם!

פחות זה יותר

אז מה בעצם עשו בדוקאטי? הלכו צעד אחורה. נתנו קצת פחות ממה שהציע הסטריט 1098. בעיקר קצת פחות מנוע, אבל גם קצת פחות בלמים, בתוך חבילת התנהגות משובחת ועם עיצוב מטריף. אבל הפחות הזה הוא בעצם יותר, כי עכשיו מנעד השימושים של הסטריט הוא רחב יותר. הסטריטפייטר 848 הוא לא פרא אדם מוטרף ופסיכוטי שמתאים לרוכבים קיצוניים בלבד כמו ה-1098, אלא מכונה ספורטיבית משובחת בעלת טווח יכולות רחב, עם מקדם ריגוש מאד גבוה, ואולי הכי חשוב – אופנוע ידידותי. ולכן הוא מתאים לקשת רחבה הרבה יותר של רוכבים.

נכון, הוא לא נוח ושימושי כמו ויסטרום 650 למשל, אבל בהחלט אפשר להסתובב איתו בעיר לסידורים או להשתמש בו ככלי תחבורה יומיומי יחיד. תצטרכו להקריב מעט בסעיפי הנוחות והשימושיות, אבל תקבלו מכונת ריגושים פנטסטית, עם יכולות ספורטיביות מהשורה הראשונה, ולזה בהחלט יש מקום בליין הדגמים של דוקאטי.

הבעיה היחידה של הסטריטפייטר 848, כמו כל אופנועי הפרימיום, היא מחירו. 119,000 ש"ח הוא יעלה. אז נכון שליטר ספורטיבי יפני עולה עשירייה יותר, והטואונו של אפריליה עם כל האלקטרוניקה שלו עולה אלפייה יותר, אבל זה עדיין סכום לא מבוטל שמשאיר את האופנוע הזה למעט מאד אנשים. חבל, כי זה אחד האופנועים הטובים, ובטח אחד היפים.