דרך במבחן: גוש טלמונים

• נקודת התחלה: צומת שילת (כביש 443)
• נקודות סיום: כביש 5
• אורך המסלול: כ-60 ק"מ
• אתרים לאורך המסלול: הארמון ברס-כרכר (שטח B, אסור לכניסה לישראלים), שמורת דיר ניזם, נחל שילה עליון
• דגשים: המסלול עובר בשטחי C, על כל המשמעויות הנובעות מכך. בחלקים מהכביש קיימות גדרות בטיחות צמודות לכביש. קטע הכביש בין טלמון לנחליאל נתפס בידי ההתנחלויות ופתיחת השער תלויה בשומר
• כיוון מועדף: מדרום לצפון, למרות שגם הכיוון השני משובח

"אין איפה לרכב במרכז!". אם גם אתם משתמשים במנטרה השחוקה הזו כדי להישאר בסלון הממוזג, בעוד כמה שורות התירוץ הזה לא יהיה תקף יותר. מנגד, יהיו כמה יודעי ח"ן שהולכים לכעוס כי חשפנו את הכבישים הנסתרים של מערב השומרון.

המסלול מתחיל בצומת שילת שעל כביש 443, עובר דרך כבישים 446, 463, 450, 465, ומסתיים בכביש 5. בגדול זו דרך מקבילה לכביש 6, רק הרבה יותר איטית ומעניינת. כבישים מעניינים המטפסים על מורדות השומרון התלולים והמחורצים ונוף מעניין לא פחות.

מצומת שילת יוצאים צפונה על כביש 446, ואחרי מחסום חשמונאים כביש מהיר מוביל עד לפנייה לכביש 463 צמוד לישוב ניל"י. כביש 463 מתפתל על בסיס נחל נטוף בחלקו התלול והעמוק, והוא כולל כמה פניות משובחות – מהירות וטכניות כאחת. משם עולה הכביש לרס-כרכר, כפר פלסטיני שהיה אחד מהכפרים העצמאיים שהתקיימו באזור בתקופת הדמדומים שבין הכיבוש העות'מאני למצרי. הארמון ששופץ וניתן לראותו מהכביש משמש כתזכורת לתקופה זו. על אותו כביש, בסמוך לנעלה, הכביש מלוכלך בשאריות בטון ההופכים אותו לגבשושי. מתחת לנעלה, בסמוך לפנייה לביתלו, נמצאות שתי בריכות השקיה מבוטנות המאפשרות שכשוך למי שכבר התעייף מהרכיבה.

כביש 450 ממשיך לטלמון, שם תמצאו כי שער הישוב חוסם את הדרך הראשית. הכביש הופך לטכני וכולל פניות מעניינות ומשובחות. אחרי נחליאל נמצא השער השני החוסם גם הוא את הדרך הראשית. שני השערים נפתחים ונסגרים על ידי שומר היושב לידם. אחרי נחליאל חוזר הנוף התלול של נחל נטוף, כאן בתוך השמורה של דיר ניזם המשלבת חורש ארץ ישראלי עם אורנים שניטעו על ידי הבריטים. הרכיבה בתוך היער מרעננת ומעניקה נופך אירופאי לכביש הממשיך עד חלמיש.

מחלמיש כביש 465 יורד חזרה לכביש 446. בתחילה על התוואי של הדרך הקדומה המתפתלת על שפת ואדי על חכם, כביש פתלתל ומהנה העובר דרך מטעי זיתים וכרמים בהתאם לתוואי הנוף. לאחר מכן בעוקף עבוד כבר מדובר בכביש חדש שנסלל ביד אלימה דרך ההר והשאיר אחריו אספלט מהיר.

בצומת ה-T עם כביש 446 פונים צפונה לכיוון בית אריה, ושם לכיש 445 החוצה את א-לובן ויורד בתוואי מתפתל לנחל שילה – מהיפים בנחלי השומרון. בגדה השנייה פונה הכביש צפונה לכיוון פדואל ובורקין עד לכביש 5.

• יתרונות: קרוב, הרבה יותר מעניין מכביש 6, מפותל כדבעי, תנועה מועטה
• חסרונות: קצר, הרבה יותר איטי מכביש 6, אם תתקלו באקדח המכוון אליכם, השאלה אם לייזר קביל לאופנועים צריכה להיות הדבר האחרון שמעניין אתכם

טבלת ציונים

• פתלתלות: 4
• מהירות: 3
• איכות אספלט: 3
• נוף: 4
• נוכחות משטרתית: 1

האופנוע: דוקאטי מולטיסטראדה 1200S DVT

כמה מילים על האופנוע שאירח לי לחברה לכביש הזה – דוקאטי מולטיסטראדה 1200S DVT (וגם DTC, DWC, SKYHOOK ועוד רשימה של מערכות שעוברת בהרבה את מגבלת המילים שהקציב העורך).

בואו נודה על האמת – אף אחד לא קונה מולטיסטראדה (או כל סופר-אדוונצ'ר אחר) כדי לעשות איתו את הפריז דקאר. נכון, אי-שם במאה הקודמת גרסאות מוסבות של סופר-טנרה, אפריקה טווין ו-GS התחרו במדבריות צפון אפריקה. מאז העולם החליף קידומת, האופנועים השתנו, הדקאר השתנה ומדבריות צפון אפריקה כבר אינן מגרש המשחקים של המרוץ המפורסם.

נכון שיש יש קהל שקונה את האדוונצ'רים הגדולים כדי לרדת איתם לשטח (אני למשל), אבל מרבית הלקוחות מעדיפים את השימושיות, תנוחת הרכיבה הנוחה, שדה ראייה, יכולת להוסיף מורכב ומטען, הפוזה ההרפתקנית, ושאר יתרונות של האדוונצ'ר-תוררים. ועדיין יש קהל שזה לא מספיק לו, קהל שמחפש אופנוע שירגש אותו. בדיוק עבור הקהל הזה המציא המולטיסטראדה את תת-הקטגוריה 'אדוונצ'ר-תורר-ספורט'. כלים ספורטיביים הנגזרים מאופנועי ספורט, המציעים יכולות תיור ושימושיות עם מנועים, שלדה, ומכלולים הלקוחים מקטגוריית הספורט.

המולטיסטרדה נבחן כאן לא מכבר ואין טעם לחזור על הדברים, אבל יש כמה דברים באופנוע הזה שהופכים את הרכיבה עליו למיוחדת:

הגנים הספורטיביים – האופנוע הזה הכניס את הספורט עמוק לתוך קטגוריית האדוונצ'ר-תורר, והוא מוכיח את זה מחדש. החספוס של המנוע, תגובות המצערת והחיבה לסל"ד – כולם מזכירים כי מתחת לבלונד הזוהר נמצאים שורשים שחורים של אספלט שחור משוח בגומי משובח. יותר מכל המולטיסטראדה מפתה אותך לדחוף אותו חזק, לרכב עליו כמו אופנוע ספורט ולא כמו תורר. היכולת להיות כל כך מהיר ומדויק תוך שמירה על ורסטיליות של כלי שניתן לרכב איתו לעבודה, לבלות עליו ימים ארוכים בזוג ובנוחות מפנקת – מפתיעה כל פעם מחדש

ההתאמה למשתמש – דוקאטי קנו לעצמם שם של אופנועים בלתי מתפשרים, כאלו שהרוכב צריך להתאים את עצמו אליהם או עדיף שיחפש משהו אחר. במולטיסטראדה התמונה הפוכה. אין עוד אופנוע  שניתן להתאים אותו לטעמו של המשתמש בכל כך הרבה דרכים. ראשית האופנוע מגיע במספר חבילות אבזור בהתאם לשימוש. בנוסף, לבחירת המשתמש 4 מצבים – ספורט, תיור, אורבן ואנדורו, השולטים על כל אחד מהפרמטרים הבאים: ניהול מנוע, תגובת מצערת, כיול מתלים, בקרת החלקה, בקרת ווילי, ABS, ואפילו התצוגה בלוח הבקרה. מרשים, אבל זו רק ההתחלה. כל אחד מהפרמטרים ניתן להתאמה אישית לבניית חבילות אישיות שיתאימו למשתמש. אופנוע שניתן לתפור באופן אישי למשתמש, והכל מהכידון.

הטכנולוגיה – מפגן טכנולוגי שמציב רף בלתי נתפס. כמה דברים עיקריים: מערכת תזמון שסתומים משתנה, מערכת שפשוט עובדת ומייצרת טווין עם טווח מומנט זמין רחב מאי-פעם. ABS מותאם לפניות, מערכת המתלים הסמי-אקטיביים, הסקייהוק, שעובדת מצוין ומצליחה להעלים פרובוקציות, ולא משנה אם מקורם בכביש, ברוכב, או סתם באגרסיביות מוגזמת. פנסים עוקבי פנייה. גם התחום של התיור לא נשכח, ועל זה תוסיפו בקרת שיוט, חימום למושב ולידיות, הנעה ללא מפתח, חיבור מובנה לטלפון סלולרי. ואלו רק רשימות חלקיות.

לכל אלו מתלווה חיסרון לא פשוט בדמות תג מחיר של 177 אלף ש"ח (הגרסה הרגילה עולה 143 אלף ש"ח). מחיר לא זול בכלל עבור אחת החבילות המדהימות שיש לעולם הדו-גלגלי להציע.