סוזוקי חוגגת 40 שנות פעילות בישראל, ולציון הדרך הזה יש משמעות מיוחדת, שכן סוזוקי הייתה היצרנית היפנית הראשונה ששברה את החרם הערבי על ישראל וייצאה אופנועים לכאן, כשאחריה הגיעו שאר היצרניות והחל שטף המותגים הגדול שהפך את ישראל למדינה ככל המדינות. לכבוד נקודת הציון החשובה, רכבנו במסלול מוטורסיטי על גבי אחד האופנועים האייקוניים של אופנועי הספורט בכל הזמנים – הסוזוקי GSX-R750 המקורי של שנת 1985 – כשלצידו רכבנו על GSX-R600 חדש ומודרני.
בשנות ה-70 אל תוך שנות ה-80 של המאה הקודמת היה בישראל מדבר מוטורי בכל הקשור לדו-גלגלי. אופנועים היו מוצרים נדירים ביותר של משוגעים לדבר, כשהשוק הדו-גלגלי הישראלי היה פצפון וכלל וספות של פיאג'ו ואופנועים בריטיים ישנים שנשארו מתקופת המנדט. היו ניסיונות לייבא ארצה מותגים כמו דוקאטי, בנלי ומוטוגוצי, אבל אלו היו תקופות קצרות שמעולם לא צלחו. אופנועים יפנים – ובכללם אופנועי שטח או אופנועים דו-שימושיים – הגיעו ארצה בדרכים-לא-דרכים ובקומבינות שאותן רק הראש הישראלי יכול לייצר. כך למשל, 'אופנוע מתייר' היה שם קוד לאופנועים שהוברחו לארץ עם ניירות מחו"ל ומצאו את עצמם משמשים לבנטינים משוגעים לדבר שהתעקשו לרכוב על כלים יפניים.
הסיבה למדבר המוטורי הייתה בעיקר החרם הערבי על מדינת ישראל, שמנע מיצרניות רכב ואופנועים יפניות להגיע לארץ. חברות בסוף שנות ה-70 חברות רכב החלו לשבור את החרם, אך בתחום האופנועים התהליך לקח קצת יותר זמן. יצרנית האופנועים היפנית הראשונה ששברה את החרם הייתה סוזוקי, שהגיעה ארצה בשנת 1984 על-ידי חברת 'עופר' יבואנית וספה, שהפכה ל'עופר-אבניר' שאותה אנחנו מכירים היום.
צפו בווידאו -סוזוקי GSX-R750 1985 וסוזוקי GSX-R600 2024 על מסלול מוטורסיטי:
עריכה: אסף רחמים
הכניסה של סוזוקי לישראל הפכה את המותג לשם דבר בעולם האופנועים הישראלי, ולשם גנרי לאופנוע. הכניסה הזו גם פתחה את הדלת לשאר היצרניות היפניות – הונדה, ימאהה וקוואסאקי – שהגיעו ארצה בתחילת שנות ה-90, בין 92 ל-94. אבל עד אז, סוזוקי נהנתה מבלעדיות בשוק הישראלי ולמוניטין מצוין.
הכוכבים הסתדרו בשורה ליבואנית המקומית, שכן בין כמה אופנועים מצוינים שהגיעו ארצה בחודשים הראשונים היה אחד שהתבלט מעל כולם ולימים יהפוך לאייקון – סוזוקי GSX-R750 המקורי של שנת 1985. האופנוע החשוב הזה היה אחד מאבני הדרך המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של אופנועי הספורט, והוא החל שושלת מפוארת של אופנועי ספורט אייקוניים – שושלת הג'יקסרים.
בתערוכת קלן בסוף 1984, כשהח"מ היה בן 7, הוצג ה-R הראשון, זה שכאמור התחיל את השושלת המפוארת. היום הוא נראה שברירי, אבל בזמנו הוא היה הדבר הכי קרבי שבנמצא: פיירינג מלא, פנסים כפולים, מנוע ארבעה צילינדרים עם הספק של 106 כ"ס על 176 ק"ג משקל יבש. קירור אוויר-שמן והכרזה על הרצון לשלוט בעולם. אלינו הוא הגיע כבר בשנה הראשונה של סוזוקי בישראל, ומי שרצה לרכוש אופנוע ספורט אמיתי, בחר ב-R.

רכיבה על ה-R המקורי במסלול המרוצים מוטורסיטי היא זריקה אגרסיבית לעבר. האופנוע שעליו רכבנו – באירוע מיוחד שהוקדש כל-כולו לשושלת הג'יקסר – משוחזר באופן מושלם, והוא הדבר הקרוב ביותר לאופנוע של 1985 שאפשר למצוא. הוא מניע בנגיעה בסטרטר ומגיב מצוין למצערת בגלל הקרבורטורים המכוונים, הוא יושב על בולמים וצמיגים רעננים, והתחושה היא של אופנוע ישן-חדש. ולמרות זאת, קצת מפחיד לרכוב עליו על המסלול – גם כי המכלולים בסופו של דבר בני 40 שנה, בטכנולוגיה פרה-היסטורית, וגם כי זה אופנוע של אדם פרטי, והדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להחליק עם האופנוע.
אבל כן יכולנו להבין את הראש ואת הגישה, ובעיקר את ההתקדמות הבלתי נתפסת שעבר עולם האופנועים בעשורים האחרונים. לא שלא ידענו, כן? אבל לרכוב על GSX-R750 שנת 1985 גב לגב עם GSX-R600 שנת 2024 זה חתיכת כאפה מצלצלת על פער השנים, וההבדלים צורחים לשמיים. אם זו תנוחת הרכיבה, שעברה מישיבה בתוך האופנוע עם ידיים השלוחות הרחק מלפנים לישיבה מעל האופנוע הקומפקטי עם כידון קרוב שמקפל את הרוכב לתנוחה עוברית, אם זה המכלולים המכאניים כמו המנועים, המתלים והבלמים, שהגיעו לרמות גבוהות מאוד, וכמובן המערכות האלקטרוניות ששולטות היום בכלים ומגבירות את הבטיחות. לג'יקסר 750 המקורי הייתה מערכת הצתה אלקטרונית עם קידום הצתה מוגבל, וזהו. כך או כך, הרכיבה על הג'יקסר 750 של שנת 1985, ועוד על מסלול המרוצים, הייתה חוויה מיוחדת של פעם בחיים.

ה-GSX-R600 שעליו רכבנו במסלול הוא כבר משנת 2024. הוא לא נמכר באירופה מכיוון שהוא לא עומד בתקנות יורו המודרניות, והוא מגיע ארצה על-ידי האפשרות לייבא לישראל כלי רכב בעלי תקינה אמריקאית – כמו ה-DR-Z400S וה-DR650SE. יש לו ניהול מנוע מתקדם עם 3 מפות, וזהו. אין ABS, אין בקרת אחיזה, בקרת ווילי או קוויקשיפטר, ואין מסך TFT צבעוני. אותו הג'יקסר הכמעט אנלוגי לגמרי והמאוד מוכר – אצל רבים גם אהוב – רק כחדש, עם תקינה אמריקאית. זו עדיין מכונת ספורט ביצועיסטית ביותר, עם העיצוב המיוחד של הג'יקסר, עם המנוע הבשרני והמגרגר של הג'יקסר עם הסאונד הייחודי (במיוחד עם מערכת פליטה משוחררת), ועם ההתנהגות המעולה. בשנים שבהם קטגוריית הסופרספורט 600 סמ"ק הייתה בשיאה והיינו מבצעים מבחנים השוואתיים ל-600-ים היפניים – 2005, 2007 ו-2009, טרום המשבר הכלכלי הגדול ששינה את עולם האופנועים – הגי'קסר 600 היה גם המרווח ביותר מבין הארבעה. אז בסוזוקי נותנים את האפשרות לרכוש את האופנוע המיוחד הזה גם היום – ב-2025.
אז סוזוקי חוגגת בימים אלו 40 שנות פעילות בישראל, וזה קורה בתקופה חשובה, שבה היא מתעוררת מתרדמת של כעשור ומציגה דגמים חדשים על פלטפורמות חדשות, כמו פלטפורמת ה-800 החדשה שכוללת את הוויסטרום 800 ואת ה-GSX-8S. כרוכבים ותיקים יש לנו הרבה מאוד כבוד לסוזוקי, שהייתה אבן הפינה לבניין האופנוענות שנבנה כאן ב-40 השנים האחרונות ויש לה מקום חשוב מאוד באופנוענות הישראלית. יום הולדת שמח לסוזוקי בישראל!
כמוני כמוכם. הרבה זכרונות מה-R המקורי