מה זה?
הארד-קור של עולם מרוצי האופנועים. הרעיון הוא מעבר מסלול מכשולים קיצוניים – טבעיים בגרסה החיצונית ומלאכותיים בגרסת הפנים. הניקוד נקבע בעזרת שופט צמוד, שמעניש בנקודה על כל הורדת רגל, דימום מנוע, יציאה מהמסלול המסומן או נסיגה לאחור עם האופנוע. המנצח הוא זה שחטף הכי פחות נקודות עונשין. במקרה של שוויון נקודות מסתמכים על הזמנים שנדרשו לביצוע המסלול. בקטגוריות המקצועיות נמצא גם נתב – חבר קבוצה שמלווה מקרוב ומנתב את הרוכב בציר הנכון.
האופנועים קלי משקל ומינימליסטיים לחלוטין. אין להם מושבים משום שהרוכבים נמצאים תמידית במצב עמידה, מהלך המתלים קצרצר. הענף אינו מבוסס על כוח או מהירות, ולכן האופנועים, בעלי צילנדר אחד – שתיים או ארבע פעימות, הינם בנפחים של 300-250 סמ"ק, ומכוונים למומנט מרבי ויצירת אחיזה. על האופנוע להיות גם קליל לתמרון ותפעול. מיכל הדלק לדוגמה, שמכיל פחות מ-3 ליטרים, בנוי בצורה של 'U' כדי לאפשר מרכז כובד נמוך וסימטרי.
יצרנים בולטים בתחום הם גאס גאס, בטא, שרקו, סקורפה, אוסה ועוד. לאחרונה התבשרנו על קטגוריה חדשה של ה-FIM לטריאל חשמלי, שמכניס אותנו לעידן חדש.
לא מעט רוכבי שטח התחילו את הקריירה – בגילאים חד-ספרתיים כמובן – בעולם הזה. מהרוכב נדרשות יכולות-על של שיווי משקל, איזון, שליטת מצערת ומכלולים, תזמון, תכנון, או בקיצור – טכניקה מושחזת ומחודדת. האלוף הטרי של הסופראנדורו, קודי ווב, התמקצע בעולם הטריאל לפני שעבר לעולם האנדורו. שמות עבר מפורסמים כוללים את חורדי טארס הספרדי שזכה בשבע אליפויות עולם (ועוד תשע אליפויות מקומיות) בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. דאגי למפקין הבריטי (בתמונה בראש הידיעה), שבא משושלת מכובדת של רוכבי טריאל, זכה בסוף שנות ה-90 בחמש אליפויות עולם רצופות של האולמות (Indoor) ושבע אליפויות רצופות באליפות העולם של החוץ (Outdoor). השם החם של תקופתנו הוא טוני באו הקטלוני בן ה-31, שמחזיק ב-11 אליפויות חוץ ומספר זהה של אליפויות פנים – כולן מקבילות, רצופות ועדכניות (2017-2007)!
ישראל
למרות שיש דגמי טריאל למספר יבואנים, קהילת הטריאל בישראל מחתרתית למדי ונחבאת אל הכלים, ואין עדיין תחרויות מסודרות בתחום. כנראה שיש בזה משהו שלא מצליח לדבר אל חזירי הגז הטיפוסיים. יחד עם זאת, התחום, שעדיין נמצא בחיתוליו בישראל, נמצא בעלייה, ועם התנופה שבה הוא נמצא הרמה עולה ובעתיד יהיו גם תחרויות מסודרות.
צפו בתקציר אליפות העולם 2018:
בישראל, בדומה לשאר מדינות העולם הספורט נישתי.
סצנת הטריאל העיקרית החלה בשלהי 2011 עם יבוא הטריאלים של גאסגאס כאשר אחריהם לא היה יבוא מסודר של כלים עד 2017.
כיום מספר רוכבי הטריאל בארץ נמצא במספר שיא (כמה עשרות רוכבים פעילים). ישנם רכיבות שבועיות קבועות ואימונים רבים.
רמת הרכיבה בארץ אומנם נמוכה יחסית לעולם אבל עם כניסת הצעירים והילדים, בנוסף להדרכות הרבות שאליהם יוצאים חלק מהרוכבים הבוגרים, מביאים לעלייה הדרגתית של רמת הרוכבים.
תחרויות (ארועי) טריאל עדיין אין, מלבד אירוע שהיה בשנת 2012 ואורגן ע"י יורם לביא. אבל השנה בפעם הראשונה יצאה קבוצה ישראלית לתחרות טריאל של 3 ימים בספרד.
עתיד הענף נמצא כמובן אצל הילדים והצעירים. בקרוב (מאוד) אף ייחל ייבוא טריאלים של בטא לילדים! מה שיכניס ילדים לתחום שהיה עד היום מוגבל לכלים החשמליים האוטומטיים.