FullgaZ אופנועים, קטנועים וכל מה שגז
מה שהתחיל בשנת 1972 כ'פרויקט M1', הפך בשנת 1975 להיות ההונדה גולדווינג (GOLD WING) האייקוני שמלווה אותנו עד היום בגרסת ה-GL1800 הענקית. קשה לסכם כמעט 50 שנים של אבולוציה בכתבה אחת, ולכן נפרוס את הנוסטלגיה על הגולדווינג למספר פרקים. הפעם דור שלוש וארבע – עם המנוע בעל ששת הצילינדרים.
בפרק הקודם התחלנו עם 'פרויקט 371', הלא הוא הדור הראשון של ההונדה GL גולדווינג שהוצג בשנת 1975. הוא התחיל עם מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 1,000 סמ"ק, וגדל בשנת 1980 לדור השני שכבר נקרא GL1100, עם יותר נפח ושרירים. שלב הנייקד הסתיים באותה השנה עם גרסת האינטרסטייט שכבר לקחה את תחום התיור המפנק לעולם אחר עם פיירינג מלא, מקומות אחסון, כורסאות פינוק ומערכת שמע.
בשנת 1984 הוצג הדור השלישי (GL1200) בצבעי זהב, כראוי לשם. המנוע כבר עם 1,182 סמ"ק מקוררי הנוזל סיפק 94 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד (קפיצה מרשימה של 13 כ"ס) וכמעט 11 קג"מ ב-5,500 סל"ד. חמשת ההילוכים סודרו מחדש וקיבלו יחס העברה ארוך יותר לטובת שיוט ר-ג-ו-ע וכמעט 250 קמ"ש בקצה. המילה הידראוליקה הוצמדה למצמד החדש ולמרימי השסתומים, מה שחסך בטיפולים במוסך. מכלולי השלדה עברו בחדר הכושר, והמשקל המשיך להיות סביב 330 ק"ג (בגרסת Aspencade המאובזרת שנקראת על-שם כינוס אופנועי הקאסטום בארה"ב) – לפני כל מה שאפשר להוסיף.
נפח האחסון המכובד כלל שני תאי צד בנפח של 38 ליטרים כל-אחד ועוד תא אחורי של 63 ליטרים. עד לשנת 1986, ולמעשה מההתחלה, המנועים הגיעו כמו שהם מיפן והורכבו במפעל באוהיו. החל מאותה השנה גם המנועים עברו תהליך הרכבה בארצות הברית ויצרו אופנוע שהוא מייד-אין-אמריקה לגמרי. מערכת הקול אפשרה גם חיבור אינטרקום בין הרוכב למורכב, שגם קיבל מדרס רגליים מפנק במקום רגליות. עוד התפתחות משמעותית היא המעבר להזרקת דלק חדשנית ויקרה, שאילצה את הונדה למכור במקביל גם גרסאות עם קרבורטורים.
5,372 היחידות שנמכרו מה-GL1200 היו הקדימון ל-GL1500 של שנת 1988. זוכרים את 'פרויקט M1' משנת 1972? ובכן ששת הצילינדרים שנגנזו בזמנו הגיעו, ובגדול. 15 אבות טיפוס שונים, בעלות של מיליוני דולרים, נבנו בטרם התקבלה ההחלטה של המנכ"ל, וזאת כללה את מנוע הבוקסר עם שישה צילינדרים. הזרקת הדלק טרם הבשילה, ולכן שני קרבורטורים של 36 מ"מ הזינו את הדלק למנוע. הרבה משאבים הוקצו לתכנון קוקפיט הרוכב והמורכב, ובכללם המושבים. נעילה מרכזית נעלה ופתחה את שלושת תאי האחסון, בסיס הגלגלים הוארך, בולמי האוויר שודרגו עם קומפרסור מובנה, המשקף הוחלף, מערכת השמע שודרגה עם שליטה נפרדת למורכב, ונוסף הילוך אחורי (על-בסיס הסטרטר החשמלי) שעזר לדחוף את המפלץ לאחור ביציאה מהחניה. המנוע המוגדל סיפק 100 כ"ס ב-5,200 סל"ד ומעל ל-15 קג"מ ב-4,000 סל"ד. אה, והוא שקל 360 ק"ג לפני מע"מ. באופן כמעט אירוני, באותה השנה היה ייצוא של הגולדווינג אל יפן – מדינת האם של הונדה.
במשך השנים היו עדכונים כאלו ואחרים למושב, למערכת הסטריאו, נוספה בקרת שיוט, והבלמים שודרגו מספר פעמים (בכל זאת, המסה הזאת גם צריכה לעצור מדי פעם). הצלחה אדירה בשוק האמריקאי (וגם באירופאי, עם מאות אלפי יחידות שנמכרו ברחבי העולם) הרדימה את הונדה וגרמה לה להקפיא מצב עד לשנת 2000. את המילניום התחלנו עם ה-GL1800, ועליו כבר בפעם אחרת.
מגזין RevZilla לקח את ההונדה GL1500 גולדווינג למסע ארוך עם בית עליו:
