ארבעה חודשים עברו מאז העדכון הקודם על פרויקט הימאהה YZF-R3 שלנו – אופנוע שנרכש כחדש והוכן למרוצים. בזמן הזה רכבנו המון – גם בפצאל וגם בשדה-תימן, התחרינו בצמד מרוצים במסגרת אליפות פירלי קאפ, ואפילו עמדנו על הפודיום פעם אחת.
זמן המסלול הרב שצברנו במספר רב של אימונים אפשר לנו להבין את הדקויות שבאופנוע – אילו מכלולים דרושים שיפור, אילו דרושים כיוון, ובאופן כללי איך אנחנו הופכים את ה-R3 שלנו לטוב יותר ומתאים לנו יותר – כל זאת תחת התקנות הנוקשות של קטגוריית הסופרספורט 300 ב-FIM.
- חלק 1: בונים R3 למרוצים
- חלק 2: מתחילים לבנות את ה-R3 למסלול
- חלק 3: ה-YZF-R3 מוכן למסלול
- חלק 4: ניסוי כלים ל-R3 על המסלול
- חלק 5: ממשיכים לעבוד במרץ על ה-R3
ענייני צמיגים ומידות
כשבנינו את ה-R3 הרכבנו צמיגי דנלופ ספורטסמארט TT – צמיגי ספורט המיועדים גם למסלול. העניין הוא שהצמיג האחורי היה במידה 150/70R17, בניגוד למידה המקורית של ה-R3 שהיא 140/70R17.
לא היה לנו ספק שמידת הצמיג הזו פחות מתאימה ל-R3, משתי סיבות: ראשית, על חישוק ברוחב "4.00 כמו של ה-R3, צמיג ברוחב 150 יושב מעט צפוף ונוטה 'להתקפל'. המשמעות היא פחות שטח מגע של הצמיג עם האספלט. שנית, חתך נמוך יותר (60 במקום 70) יגרום להורדת החלק האחורי ולשינוי בגאומטריה – לרוב לרעה. הפרש הרדיוסים בין 150/60 לבין 140/70 עומד על 8 מ"מ לא זניחים בכלל, וההשפעה על ההיגוי משמעותית.
אז רכבנו עם סט הצמיגים הזה במשך כ-10 אימונים ו-2 מרוצים, ובכל מקרה את הזמן הזה לקחנו כדי להתחבר לאופנוע ולרכיבת סופרבייק תחרותית.
כשהגיע הזמן להחליף צמיגים חיפשנו צמיגים במידות המקוריות של ה-R3 – מלפנים 110/70R17 ומאחור 140/70R17. צמיגי הפירלי דיאבלו סופרקורסה SC (צמיגי מרוץ שאיתם מתחרים באליפות העולם בסופרספורט 300) עדיין לא הגיעו ארצה, לכן רכשנו זוג צמיגי קונטיננטל SM ATTACK, כשהאחורי כאמור ב-140/70. ההבדל בהתנהגות האופנוע הורגש מיד, וכבר בעלייה הראשונה על מסלול פצאל שברנו את השיא האישי. האופנוע עבד טוב יותר, גם בגלל הגאומטריה הנכונה יותר וגם בגלל יותר שטח אחיזה בצמיג האחורי. המחשבה שלנו התבררה כנכונה – רחב יותר זה לא בהכרח טוב יותר!
כיום מולבשים על ה-R3 הפירלי דיאבלו סופרקורסה SC – כאמור צמיגי מרוץ לחלוטין ואלו המחויבים לשימוש באליפות פירלי קאפ שבה אנו משתתפים, ומכיוון שמדובר בצמיגי מרוץ הדורשים חימום, רכשנו גם צמד מחממי צמיגים.
הזרקה וניהול מנוע
בחלק הקודם סיפרנו על הפאוור קומנדר שהתקנו, על המפה שבנינו, ועל השיפור בפעולת המנוע עקב כך. מאז עשינו עוד שתי פעולות: הראשונה, קיבלנו מפה ייעודית ל-R3 מהטכנאי הראשי של Racetrack.co.il ביוון – מפה שהותאמה במיוחד עבור ה-R3 וגורמת לו לעבוד חלק יותר.
השנייה, רכשנו קיט של חברת SMART MOTO לביטול מערכת ה-PAIR. זוהי מערכת שמכניסה אוויר טרי לסעפת הפליטה בעת סגירת מצערת על-מנת להפחית את זיהום האוויר, ועם מערכת הפליטה למרוצים של אקרפוביץ' היא גרמה לפיצוצים במערכת הפליטה בסגירת גז בסל"ד גבוה ('אפטר-פייר'). קיט הביטול כולל מכסה חדש, פקק לפתח הצינור בתיבת האוויר, וקונקטור חשמלי שמחליף את הקונקטור של המערכת ומונע הדלקת נורת תקלת ניהול מנוע. התוצאה – אפס פיצוצים במערכת הפליטה. העלות – 60 יורו.
השלב הבא, שמתוכנן כבר כמה חודשים אבל עדיין לא יצא לפועל, הוא הגדלת יחס הדחיסה בראש המנוע על-ידי שימוש באטם ראש דק יותר, ועל-ידי כך לסחוט עוד איזה חצי כוח סוס מ-321 הסמ"קים של ה-R3. גם זה יקרה, ואולי גם נחליף את גלגלי השיניים של גלי הזיזים לכאלו מתכווננים, כדי לשפר את זרימת האוויר בסל"ד הגבוה – בין 10,000 ל-12,000 סל"ד – מה שייתן עוד 1 או 2 כ"ס. על הדרך נחליף את גלי הזיזים לכאלו של R3 מהשנים 2015 עד 2017. כל אלו מותרים על-ידי תקנות הסופרספורט 300.
ארגונומיה ונוחות
אחד הדברים שהציקו לנו יותר מכל היה מתג ההתנעה (סוויץ') והשימוש במפתח כדי להתניע את המנוע וכדי לתדלק. חיפשנו פתרונות לכך, ומצאנו קיט של חברת DOMINO האיטלקית, ייעודי ל-R3, הכולל מצערת מקוצרת פרוגרסיבית ומתכווננת ובית מתגים ימני הכולל כפתור התנעה ומדומם חירום. הקיט נרכש (כ-100 יורו), ובהרכבת בית המתגים פירקנו את מתג ההצתה, ואת החיווט שלו העברנו למדומם החירום. כעת מדומם החירום הוא זה שמפעיל את מערכת החשמל. על הדרך חסכנו כמה מאות גרמים.
המצערת המקוצרת, אגב, עושה עבודה מעולה, והיא הכרחית מאוד באופנוע מסלול כזה משום שמהלך המצערת המקורי ארוך מדי. הפרוגרסיביות של הידית החדשה מאפשרת רגש גבוה בחצי הראשון של מהלך המצערת, והחצי השני, עד למצערת פתוחה, גס יותר ומביא את המנוע מהר יותר לפול גז. תוספת חשובה מאוד!
את הפקק המקורי של מיכל הדלק החלפנו בפקק סיני מאלומיניום שנרכש באיביי בפחות מ-100 ש"ח ועשה רושם טוב בתמונות. מסתבר שהוא לא רע גם במציאות, ועכשיו לא צריך מפתח לא למתג ההצתה ולא למיכל הדלק. אופנוע מרוץ לא צריך מפתח, ואנחנו מרוצים.
על הדרך רכשנו מחנות באיביי, גם היא מסין, מגנים למנופי הבלם והקלאץ' שמורכבים על הכידון ומונעים לחיצה על מנוף הבלם במקרה ושני רוכבים נוגעים אחד בשני. גם כאן העלות עמדה על סביב 80 ש"ח, כשהרכבנו רק את מגן מנוף הבלם – כפי שתקנות הסופרספורט 300 מחייבות. פקק מיכל הדלק ומגן מנוף הבם הקדמי הם החלקים הסיניים היחידים שרכשנו לאופנוע, ואין להם משמעות בתפעול האופנוע.
את מנופי הבלם והקלאץ' של Lightech לא רכשנו מסין, אלא מ-Racetrack.co.il. העלות שלהם כ-200 יורו, הם מתכווננים ומתקפלים, והם משפרים משמעותית את התחושה ואת הרגש בתפעול הבלם הקדמי והקלאץ'. זה אמנם יקר, אבל זו השקעת כסף שהלכה למעשה משפרת זמני הקפה – ולאורך זמן – על-ידי נוחות גבוהה יותר בתפעול המכונה.
הורדת משקל
תקנות הסופרספורט 300 קובעות משקל מינימום של 140 ק"ג ל-R3, וזאת בסיום מרוץ כשנשאר לפחות 1 ליטר של דלק במיכל. השאיפה שלנו הייתה להתקרב לכך ככל האפשר.
הורדת מתג ההצתה ובית המתגים הורידה כמה גרמים, והשלב הבא היה להוריד את הקניסטר לעיבוי אדי-דלק המחויב על-פי תקנות יורו 4. הפירוק היה קל ומהיר, ודרש איטום של צינור יציאה אחד. קלי-קלות, ועוד כמה מאות גרמים מיותרים – שלא תורמים לזמני הקפה – ירדו.
אבל הפחתת המשקל העיקרית הגיעה דווקא מהמצבר. בעוד מצבר העופרת המקורי שוקל 2.9 ק"ג, מצבר הליתיום שרכשנו בכ-400 ש"ח שוקל 400 גרם בלבד. כך במהלך אחד הורדנו 2.5 ק"ג מהאופנוע. הבונוס הוא שמצבר הליתיום קטן יותר במידותיו ממצבר העופרת המקורי, מה שהשאיר לנו נפח אחסון יפה ליחידת הפאוור קומנדר ולמחשב של הקוויקשיפטר.
מדידת משקל האופנוע לאחר כל הורדות המשקל השאירה אותנו מחויכים מאוד: עם כ-2 ליטרים של דלק במיכל האופנוע שוקל 142 ק"ג, שמחולקים שווה בשווה בין הגלגלים. לא יכולנו לבקש יותר מזה!
שיפור בלמים
אחת החולשות של ה-R3 ברכיבת מסלול הייתה מבחינתנו הבלם הקדמי, שהיה פשוט חלש מדי ודרש לחיצה חזקה מדי כדי לייצר עוצמת בלימה ראויה – זאת למרות שהחלפנו צינורות למצופים פלדה שזורה, ביטלנו את מערכת ה-ABS, הרכבנו רפידות מרוץ של FERODO והחלפנו את נוזל הבלם לכזה של מרוצים.
השלב הבא מבחינתנו היה להחליף את הדיסק המקורי הפשוט בדיסק מרוצים של ברמבו (כ-220 יורו). על הדרך רכשנו רפידות מרוץ של ברמבו מסוג Z04, שעלותן עומד על כ-160 יורו. לזוג רפידות, כן?
הדיסק והרפידות החדשים הורכבו ממש לאחרונה, ועל השיפור בעוצמת הבלימה – ככל שקיים – נדווח בפעם הבאה.
בתקופה הקרובה – עבודה על גאומטריה וכיוונים
עקב בצד אגודל אנחנו מגיעים למטרה שלנו – לבנות אופנוע מרוץ שיתאים לנו כמו כפפה ליד, בלי קיצורי דרך, בלי עיגול פינות, ושיהיה קרוב ככל האפשר לאופנועי המרוץ של הסופרספורט 300 העולמי.
בתקופה הקרובה אנחנו מתכוונים לעבוד על גאומטריה וכיווני בולמים, כדי להגיע לסט-אפ הטוב ביותר האפשרי. נבדוק שילובים שונים של כיוון גובה בולם אחורי עם כיוון גובה טלסקופים במשולשים, ונבדוק שינויים בסט-אפ של הבולמים, ובמיוחד בשיכוך ההחזרה מלפנים ומאחור. אנחנו מאמינים שאפשר עוד לשפר, ובסוף התהליך להגיע לאופנוע המסלול המושלם עבורנו. זאת כמובן במקביל לאימונים השוטפים ולשיפור ברמת הרכיבה. שני האלמנטים האלה הולכים יחד כמובן.
נמשיך לעדכן.
מגניב כמו כל הפרויקט הזה.
אבל, קבלתי הרושם שפרשתם מלהתחרות ב- SSP300 בגלל עניין החאפריות הישראלית וחוסר היצמדות לחוקי הקטגוריה. חזרתם?
תודה
1. בפירלי קאפ יש סדר ושם אנחנו מתחרים.
2. ייתכן שיתחילו לעשות סדר באליפות ישראל. אם כן – מבוא לבדוק.
3. גם אם לא היו מרוצים בכלל היינו בונים את המכונה הזו. מספיק שיש מסלולים ויש איפה לרכוב.