הסופ"ש כבר כאן ואנחנו מרשים לעצמנו להפליג בדמיון. על אילו כלים היינו רוצים לבלות את היומיים הקרובים. ארבעת הסופרבייקים המובאים כאן לא מקבילים מבחינת קליבר. שניים מהם הם תוצר של מלחמת חימוש אדירה שהתחוללה בין דוקאטי להונדה על השליטה במסלולי הסופרבייק – מלחמה בה ניצח הדוקאטי. ההונדה לעומת זאת נחשב לסופרבייק 750 סמ"ק הטוב ביותר שיוצר אי-פעם, ותג המחיר שלו והעובדה שיוצר בכמות זעומה רק מגבירים את המשיכה שהוא מייצר. שני האחרים מעוררי תאבון באותה מידה מבחינתנו. הם אולי לא נחשקים או נחשבים כמו הדוקאטי וההונדה, אבל עדיין היינו שמחים לצאת איתם לטעימת פורענות קצרה. כאלה אנחנו, מתפשרים ולא קטנוניים.
1. דוקאטי 916 – האלוף הבלתי מעורער
הסופרבייק של שנות ה-90. הדוקאטי הזה הראה שליטה מוחלטת במסלולים (6 אליפויות עולם יחד עם מחליפו – ה-996) בידיהם של קארל פוגרטי, טרוי קורסר וטרוי בייליס. ממשיך למעשה את ההצלחה של ה-851/888 ומסכם שליטה של דוקאטי באליפות הסופרבייק העולמית של העשור ההוא. אבל עזבו את זה בצד רגע ותסתכלו על התמונה: האופנוע הזה עוצב על ידי טמבוריני לפני 21 שנה.
2. הונדה RC45 – פריט לאספנים
האופנוע שהונדה בנו במטרה אחת – לערער את השליטה של דוקאטי בסופרבייק העולמי. התוצאה היתה כלי יקר מאוד ונדיר בצורה מחרידה. רוכבים ועיתונאים הכתירו אותו כסופרבייק הטוב ביותר בסביבה, אבל הוא הצליח לרשום אליפות אחת בלבד.
3. קאוואסאקי ZX7RR – ירוק בעיניים
עוד עיצוב אלמותי. הוא אולי נראה קצת שמנמן מול סופרבייקים מודרניים, אבל הוא בהחלט מפצה על זה באגרסיביות (צמד פתחי היניקה מלפנים מרשים במידותיו גם היום). ה-ZX7 זכה להצלחה באליפויות סופרבייק לאומיות. באליפות העולמית ייזכר הקאוואסאקי כאופנוע שעל גבו זכה סקוט ראסל באליפות הרוכבים ב-1993. את אליפות היצרנים ה-ZX7 לא השיג, כשגם בשנה האמורה זכתה דוקאטי בתואר.
4. ימאהה YZF750SP – ה-YZF הראשון
שנייה לפני שימאהה המציאה את הסופרבייק המודרני מחדש היא זרקה את הכלי הזה אל מסלולי המירוצים. גרסת ההומולוגציה, ה-SP, נבדלת מהגרסה הרגילה באפשרויות הכוונון (נקודת עיגון זרוע אחורית, בולם אחורי ומזלג), קרבורטורים (זוכרים?) מסוג מגופה שטוחה, תת-שילדה פריקה עם מושב בודד ועוד. באליפות הסופרבייק העולמית האופנוע לא זכה להצלחה רבה, בלשון המעטה, אבל כמו שכבר אמרנו, אנחנו לא בררנים – אם למישהו מקוראינו יש SP כזה נשמח לקחת סיבוב.
אני יותר מתגעגע לrgv 250
לא היה אופנוע כזה
SRADDDD
חסרים כאן כמה קלאסיקות גם כאלו שהגיעו לארץ וגם כאלו שלא, הראשון הוא הונדה VTR 1000SP2 מכונה שעלתה לארץ אומנם בכמויות קטנות אבל אחת המרשימות שרכבתי עליה ולידה בסדום לפני המון שנים.
ברמה העולמית הנסיון הבאמת מרשים של יאמהה היה ה R7 מכונה שמי שראה אותה בסוף שנות ה 90 הבין מיד מה הולך לקרות, אני זוכר שעמדתי והזלתי ריר, זאת היתה הסנונית שאחריה הגיעו ה R1 ומאוחר יותר ה R6.