המדריך למורכבת המגונדרת

כתבה: Yafutoo-in-La-La-Land

אז רצית בן זוג עם אופנוע…

יופי, הגשמת את משאלת גיל ההתבגרות שלך. יש לך בן זוג עם אופנוע. את כבר עפה על עצמך כאילו אין מחר, מתכננת לך בראש מיני אאוטפיטים סקסיים שתעטי על עצמך בעודך חובקת את המסוקס כשאתם רכובים לעבר השקיעה, ממש כמו בסצינות הרומנטיות של 'TOP GUN'.

אז הרשי לי רגע להיות משביתת השמחות (בכל זאת, רבע פולנייה וזה) ולתת לך בפנים כמה אמיתות מטלטלות בנושא. שלא תגידי שלא הזהרתי.

*     *     *     *     *

יש לך פן? זהו, שכבר לא!

אם בן הזוג שלך רוכב אחראי, הוא ידאג לך לקסדה איכותית ומלאה, כזו שתגן על כל הפנים היפות שלך, אלה שחבל עליהן. קחי בחשבון רק שבזמן שהיא מגנה על הפנים, היא תחרב לך על הדרך את הפן המושקע שאת מקפידה לתחזק מדי כמה ימים.
'פן קסדה', מכירה? עכשיו תקבלי אותו בחינם.

חובבת עגילים? שכחי מהם. מכל סוג של עגיל, לצורך העניין – צמוד, תלוי, מטפס.

אין מצב שהתכשיט הזה שורד שנייה אחת של חבישת / הסרת קסדה. מי שלא חוותה מוט עגיל מרושע שננעץ בחלק הרך של אחורי האוזן בעודך מנסה לשווא ובאלגנטיות להסיר את הקסדה בלי לתלוש את התנוך – לא חוותה כאב מימיה.
איזה מזל שיש גם טבעות ושרשראות להשלמת המראה.

פריקית של משקפי שמש? גם סוג של בעיה.

נניח אלה של 'שאנל', שמשכנת עליהם כליה, טחול ואונה אחת של הכבד? החזירי אותם למגירה. מספיק שלקח לך זמן להפנים שאת משקפי השמש מניחים אחרי חבישת קסדת הפנים המלאה. או-אז את עלולה לגלות לחרדתך שמוטות הזוג המפונפן האהוב עליך פשוט לא נכנסים ל'אין רווח' שנשאר בין הרקות לפנים הקסדה, ואם הם כן נכנסים, גשר האף שלהם יעבור תכופות לאזור הגבות ובמהלך הנסיעה תצטרכי בכל פעם להרים את משקף הקסדה, למקם אותם שוב – וחוזר חלילה.

ובואי ונדבר שנייה על האיפור.

אם את חובבת איפור (מודה באשמה, נו…), זה בדיוק הזמן לעבור לפורמולות עמידות במיוחד, אחרת תמצאי את עצמך משאירה – מילולית – את ה'פנים' שלך על ריפודי הקסדה אחרי שנייה וחצי, או לחלופין מוצאת את האודם מרוח לך מכיוון האף – צפונה, בואכה אזור המצח.

מסקרה עמידה – נעים מאוד; נעים מאוד – מסקרה עמידה.
זוהי תחילתה של ידידות מופלאה, שכן היא עומדת להיות חברתך הטובה ביותר מרגע זה ואילך. כל זאת כמובן במידה שהתמזל מזלך ושאין לך עין ימנית, כמו אצלי, שתמיד תשמח להזכיר לך שהיא שמה פס מוחלט על איפור העיניים המושקע שדפקת ותתחיל לדמוע את עצמה למוות בשנייה שתיכנס רוח דרך משקף הקסדה המורם. במקרה הזה גם מסקרה עמידה לא תעזור ותמצאי את עצמך יורדת מהרכיבה עם איפור עין מעושן, בלי שהתכוונת. כשהדגש הוא על 'עין'. בבודדת.

גם עם העקבים יש סוג של סרט.

תכלס, אם נחשוב על זה (ויסלחו לי כאן כל הפמיניסטיות על הדימויים הסמי-פטריארכליים) – אין יותר סקסי מבחורה על עקבים שיורדת מאופנוע בתנועות חתוליות. אפעס, בפועל אין סיכוי בעולם שזה יקרה עם סנדלי עקב קוקטיים, אלא אם כן את 'קיקה', על הסט של אלמודובר.

שנני לעצמך חזור ושנן ובקול רם – האויב הגדול ביותר של נעלי העקב הן רגליות המתכת התמימות למראה שהמסוקס שלך יפתח לך באלגנטיות לפני כל רכיבה. מסתבר שהאבירות לא פסה מן העולם. נעלי העקב החדשות שרכשת – כן.

כל זאת, אגב, על סמך ניסיון מצער עם זוג מגפי 'סאמפל' שעלו לי הון. עליתי עם זוג עקבים, ירדתי עם אחד וחצי.

והתיק, מה איתו?

אם למר בחור יש טוסטוס עירוני, הרי שהסתדרת בחיים. אלה לרוב מגיעים עם תא אחסון חינני שאליו ניתן לתחוב תיקי נשים וזוטות אחרות. אבל אם נפלת על משהו כבד וספורטיבי יותר – את בבעיה חבובה!

שום תיק קלאץ' אופנתי לא ישרוד נסיעה נורמטיבית, גם אם יאופסן בינך לבין המסוקס. אל תנסי אפילו להחזיק אותו ביד, כי סביר להניח שהוא פשוט ישמש כמפרש שיקרוס בשנייה שבה תחצו את ה-100 קמ"ש. האופציה הלא אופנתית היא פשוט לאמץ את השיטה הגברית של תחיבת כל עניינייך האישיים בכיסי המעיל או המכנסיים, או לחלופין – לעבור לתיק גב. איזה מזל שאלה החליטו לעשות קאמבק מטורף ואפשר למצוא עיצובים יותר ענוגים מאשר תיקי המוצ'ילה של שנות השמונים.

אבל כל הכתוב לעיל בטל בשישים, כיוון שעדיין לא התחלנו לדסקס אפילו את עניין הגרדרובה. או ה-'אין גרדרובה', לצורך העניין. מהיום והלאה, מה שיקבע את תמהיל פרטי הביגוד שלך הוא בעיקר המעיל הממוגן.

לכאורה מדובר בפריט לבוש נחשק למדי, צמוד לגוף ומחטב בדרך זו או אחרת, אך אליה וקוץ בה – הוא אמור לשבת טוב על הגוף, משמע תתקשי ללבוש יותר מדי דברים מתחתיו.

קרי, הז'קט המחויט השווה שעפת עליו ב'זארה' – יצטרך להישאר שם. גם השמלה ההורסת משוק המעצבים לא ממש תצלח לרכיבה (או כל חצאית מתנפנפת, בהתאם), אלא אם את בקטע של 'ליידי צ'טרלי' (שזה מגניב כשלעצמו, רק לא כשיש רוח פסיכית שמנשבת לך בין הרגליים ב-120 קמ"ש).

"נו יופי", את ממלמלת לעצמך כרגע בבוז. "אפשר עדיין ללבוש מכנסיים שווים!". או, תעצרי רגע גם כאן. לא כל סוג מכנסיים. מכנסונים קצרים זה אולי פריט הכרחי בלבנט שלנו בחום יולי-אוגוסט, אבל זה לא בטיחותי בשיט. גם מכנסיים ארוכים ומתרחבים לא ממש תופסים פה, אלא אם בא לך שיתפסו בכל מיני אגזוזים, רגליות ושאר מרעין בישין.

בצר לך תיאלצי לבחור בגזרה שנצמדת מאד לקווי הגוף, אבל שלא תרגיש כמו חוסם עורקים אחרי רכיבה ממושכת בהרי ירושלים (מניסיון מר של אחת שחוותה על בשרה את תחושת הנימול שהתלוותה להורדת הסקיני ג'ינס אחרי נסיעה שכזו).

וזה מבלי שדיברנו פה על חשיבותה של החזייה. זוכרת מה קורה כשאת רצה? אז כזה, אבל הרבה יותר אלים מבחינת כוחות הפיזיקה שפועלים עלייך.

רק שמה לך את זה כאן.

*     *     *     *     *

התבאסת? לא נורא.

יש מצב שגם אם הפנמת את כל אלה והשכלת איך מתנהלים בחוכמה מבחינה אסתטית, הכל עלול לרדת לטמיון למשך לפחות שישה שבועות בהם תמצאי את עצמך סועדת את המסוקס המגובס, כי הוא שבר את הרגל בתאונה זניחה למדי.

שימי על עצמך את תחפושת המלצרית, הנהגת, הכובסת, המבשלת, האם הרחמנייה והפסיכולוגית – כי אין דבר מכמיר לב יותר מגבר פצוע.

אוי, אוי, אוי!