פינה חדשה בפול גז – 'ענפים בעולם': מעתה נסקור ענפי ספורט מוטורי שונים מעולם מרוצי האופנועים, אלו שפחות פופולריים בשיח הישראלי ונכון להיום אינם מיוצגים אצלנו.
* * * * *
מה זה?
השם אומר הכל: קחו אצטדיון ריצה שטוח טיפוסי, מלאו את המסלול האובאלי בעפר, שימו את האופנוע על הצד ותנו גז. המסלולים באורכים שבין חצי מייל (כ-800 מ') לבין מייל שלם (1.6 ק"מ).
הקטגוריות
סינגלים – מבוססים על אופנועי מוטוקרוס בנפח 450 סמ"ק עם הספקים שנעים סביב ה-60 כ"ס. נחשבת לקטגוריית הכניסה.
טווינס – שני צילינדרים בנפח 700-750 סמ"ק המגיעים להספקים של 100 כ"ס ומהירויות של 225 קמ"ש. נחשבת לקטגוריה הבכירה.
האופנועים
המוטיב המשותף לשתי הקטגוריות הוא הפשטת הבלם הקדמי, הקשחת המתלים והרכבת גלגלים וצמיגים מתאימים. בעוד קטגוריית הסינגלים, שנחשבת לקטגוריית הכניסה, מתבססת על אופנועי מוטוקרוס מוסבים, קטגוריית הטווינס מורכבת כיום בעיקרה משתי יצרניות שמייצרות את האופנועים ספציפית למרוצים אלו: הארלי-דיווידסון ואינדיאן.
סרטון מאליפות הפלאט טראק האמריקאית
בקצרה
ענף מרוצים זה התחיל בארצות הברית בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת. הגישה הייתה פשוטה ככל האפשר – ציירו מעגל בשדה ותנו גז. במהרה צברו מרוצים אלו פופולריות אדירה – גם משום שהצופים יכלו לחזות בכל המסלול מכל נקודה וגם פוטנציאל האקשן והקרבות שסיפקו המרוצים.
עד שנות ה-60 שתי היצרניות העיקריות היו – כמו היום (!) – הארלי-דיווידסון ואינדיאן האמריקאיות, אבל אז הצטרפו היצרניות האירופאיות לזירה. בשנות ה-70 המבחר גדל, כשהיצרניות היפניות החלו לשלוח קבוצות מפעל. המפורסמת מכולן הייתה קבוצת ימאהה, עם קני רוברטס על האוכף. הוא זכה באליפות בשנת 1974 והעתיק את הסגנון הייחודי לעולם ה-GP, שם היה לאמריקאי הראשון שזוכה באליפות. סגנון החלקת הזנב לתוך פנייה שינה את כל מה שהיה מוכר בקטגוריית המרוצים הבכירה והביא את הטכניקה שאנו רואים היום בידיהם של רוסי, מרקז ושות'.
שנות ה-80 היו תור הזהב של הונדה, ששמו את כל מרצם בפיתוח אופנוע ספציפי לפלאט טראק. דריכה במקום ומאבקי כוחות בין עולם מרוצי האספלט הביאו לדעיכה קלה בפופולריות, אך העשור האחרון הביא לפריחה מחודשת עם 20 מרוצים בעונה, הפזורים בכל היבשת, ושידורים חיים מחוף לחוף ברשת מרכזית. עונת המרוצים מורכבת מארבעה סוגי מסלולים:
ST (ר"ת Short Track) – מסלול שאורכו קצר מחצי מייל, דרך חצי מייל ועד מייל שלם.
TT (ר"ת Tourist Trophy) – משלב שינויי גובה, שינויי כיוון ומקפצות.
רוכב הזוכה לנצח בכל אחד מארבעת הסוגים זוכה גם בגביע הגראנד סלאם. שני הכוכבים הבולטים בקטגוריה הבכירה הם האלוף המכהן ג'ארד מיס (Jared Mees), שזכה באליפות בפעם החמישית, ובראיין סמית' (Bryan Smith), אלוף 2016 שזכה בתואר באופן דרמטי על חשבונו של מיס בפנייה האחרונה במרוץ האחרון.
גרסה מעניינת ל'ייבוא' של הפורמט היא הגרסה הספרדית, שנקראת סופרפרסטיג'יו (dtxbarcelona.com) ומכילה קאדר שמות מרשים מעולם ה-MotoGP והסופרבייק. המסלול באורך 200 מטר והוא בנוי מאדמת חרס.
לדעתנו זהו אחד מענפי מרוצי האופנועים המהנים יותר לצפייה.
מארק מרקז חוגג בסופרפרסטיג'יו