הזירה המשפטית: קנאביס ורכיבה

כתב: עו"ד אסף ורשה

לפני מספר ימים נכנס לתוקף תיקון לחוק שמתיר לשוטר ליטול מכל רוכב בדיקת רוק לאיתור שרידי קנאביס, באופן אקראי. הבעיה היא כי שאריות פירוק הקנאביס נותרות בגוף ימים ארוכים אחרי העישון ולעתים אף שבועות. כך נוצר מצב שבו למעשה כל מעשן קנאביס עלול למצוא את עצמו מורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם ולאבד את רישיונו לפרק זמן של שנתיים, ובמקרים מסוימים גם להישלח לכלא.

על מנת להבין את השלכות החוק החדש העלינו שורה של שאלות ותשובות שכל רוכב שמעשן מעת לעת חייב לקרוא:

מדוע החוק צריך להטריד אותי? הרי גם קודם לכן אסרו על רכיבה תחת השפעת קנאביס.

פקודת התעבורה אוסרת על רכיבה תחת השפעת סם, ובכך אין כל חדש. העניין הוא כי קודם לכן, על מנת ששוטר יחייב רוכב לעבור בדיקת דם או שתן, היה עליו להוכיח כי התעורר אצלו חשד סביר לכך. אולם כיום אין בכך עוד צורך. בדיקת הרוק מייתרת את הצורך להוכיח זאת ומספקת אינדיקציה שבהתאם לתוצאותיה יחליט השוטר האם לחייב את הנבדק לבצע גם בדיקת דם או שתן. אמנם בדיקת הרוק אינה מהווה ראיה חותכת, אולם היה והרוכב יסרב לביצועה, מבחינת השוטר התגבש החשד הסביר שיאפשר לו לדרוש ביצוע של בדיקת דם או שתן. במקרה בו הרוכב סירב לכך – הוא ייחשב כנוהג תחת השפעת סם.

אני זהיר וכמובן שלא רוכב מיד לאחר שעישנתי. אז היכן הבעיה?

תוצרי הפירוק נותרים בדם זמן רב אחרי הצריכה – לעתים גם שבועות ובכפוף למספר גורמים כמו קצב חילוף החומרים בגוף. היות והחוק לא קבע מדרג של שיעור החומר שנמצא בגוף לצורך הרשעה, אלא החליט כי כל ממצא כזה מבסס את עבירת הרכיבה תחת השפעת סם, המשמעות היא שגם אם הרוכב עישן לדוגמה לפני שלושה ימים, קיימת סבירות בלתי מבוטלת שגם בבדיקה שתיערך היום יימצאו בגופו תוצרי פירוק. בשונה מאלכוהול בו החוק קבע גבול מינימום של אלכוהול בדם (290 מיקרוגרם למ"ל) – בכל הנוגע לקנאביס המחוקק לא התייחס לסוגיה זו.

האם הוכח קשר סיבתי מובהק בין צריכת קנאביס ותאונות דרכים?

בניגוד להררי המחקרים והנתונים שקובעים חד-משמעית כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול מגדילה דרמטית את הסבירות לתאונה, כאשר מדובר בהשפעת קנאביס הדעות חלוקות, ואפילו משטרת ישראל מודה כי אין בידיה מסד נתונים שמצביע על קשר ישיר. אין חולק כי קנאביס פוגם בערנות, ורכיבה דקות לאחר עישון או לעתים אפילו שעות ספורות – מסוכנת. מחקרים שנערכו בנושא מבהירים זאת באופן חד-משמעי, אולם אין בהם התייחסות ברורה לסוגיית השפעת ריכוז החומר הפעיל על כושר הנהיגה.

עד כמה מהימנה בדיקת הרוק?

זה אינו רלוונטי, היות והמחוקק קבע כי גם אם הבדיקה יצאה שלילית ואצל השוטר התעורר חשד סביר כי הרוכב תחת השפעה, הוא יכול לחייבו לבצע בדיקת דם או שתן. בדיקת הרוק מהווה אינדיקציה בלבד.

מה הן ההשלכות של הרשעת רוכב בנהיגה תחת השפעת סם?

ראשית, כמובן שלילת רישיון הנהיגה למשך של עד שנתיים, ובמקרים מסוימים גם מאסר בפועל. אולם זה לא מסתכם בכך. ההרשעה יכולה להשפיע על נכונות חברות ביטוח לבטח בעתיד את הרוכב בפרמיה זולה. כמו כן, במקרה תאונה חברת הביטוח יכולה להתנער ממתן כיסוי ביטוחי – מצב שיכול להכניס את המבוטח לתוך סחרור כלכלי.

ומה לגבי אכיפת החוק כנגד נהיגה תחת השפעת תרופות?

לתרופות הרגעה בעלות פוטנציאל השפעה הרסני על שיקול הדעת והריכוז, אך נדמה כי איש אינו מתייחס לכך. גם לתרופות האנטי-פסיכוטיות יש השפעה חמורה על מסוגלות הנהג לאחוז בהגה בבטחה. התפרצויות זעם היא רק תופעת לוואי אחת מיני רבות שיש להן, ובכלל זה גם תופעות נוספות כמו רעד גוף קיצוני. כמויות אדירות של משככי כאבים נמכרים מדי שנה: אוקסיקודון, פרוקסט וקודאין, אך שקט. המדינה מודעת לבעיה אך האכיפה מינורית. פרופסור סמואל קרלטון, מהמומחים הגדולים בעולם לפסיכולוגיה של הנהיגה, הבהיר כי "נהיגה תחת השפעת תרופות עלולה להתגלות כ'סלולארי הבא' מבחינת בטיחות בדרכים".

אנחנו נתקלים ביותר ויותר נהגים שלצד תרופות נגד כאבים או מחלות שונות לוקחים גם תרופות נגד חרדה – כולן תחת מרשמים, ושותים כוסית לפני שהם יוצאים לכביש. זה שילוב שבעבר לא מספיק הבנו עד כמה הוא מסוכן, והולך והופך נפוץ יותר ככל שהאוכלוסייה מזדקנת.

ההמלצה החד-משמעית שלנו היא כמובן לא ליטול תרופות כאלה ואחרות ולא לעשן קנאביס בטרם עלייתכם לכביש. לא רק בגלל ההשלכות המשפטיות, אלא גם ובעיקר על-מנת לשמור על בטיחותכם.

עו"ד אסף ורשה הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ומשמש כיו"ר ועדת נזקי שיבוב ורכוש בלשכת עורכי הדין.