כתב: ע.י; צילום: רמי כהן שמלי
שנים רבות שאנו במועדון BMWGSIL מסתכלים בקנאה על תמונות וסרטונים מאירועי הטרופי של ב.מ.וו שנערכים בעולם באופן קבוע, אבל עלויות ההשתתפות והמוקדמות גבוהות מאוד, ולא הייתה יכולת להפיק כזו הפקה. עד שלפני כמה שנים ההחלטה נפלה: נעשה לנו טרופי משלנו, כאן בישראל.
את הטרופי המקומי התאמנו למידותינו הצנועות, וכך יצאה לדרך הג'ימאקנה השנתית – אירוע רכיבה שנתי שבו מתחרים הנרשמים במסלול ג'ימקאנה טכני עם פרסים ובעיקר עם אווירה מעולה.
הג'ימקאנה השנתית הייתה אחד משיאי הפעילות השנתית של המועדון. אבל עליה וקוץ בה, הג'ימאקנה הייתה תחרותית ולא קלה, ולכן לא התאימה לחלק גדול מהרוכבים במועדון – ובוודאי למצטרפים החדשים, וכאלו יש רבים. אז אחרי שש שנות ג'ימאקנה רצופות היה צריך שינוי כיוון – אירוע רכיבה שיתאים לכולם. וכך נולד ה-BMWGSIL TROPHY.
נקפוץ רגע לסוף: ללא שום ספק הטרופי היה אירוע האופנוענות המוטרף ביותר שנערך בישראל! הפקה מלאה של חברי המועדון, ללא התערבות של גורמים מסחריים וכמעט בלי תקציב. כל משתתף שילם 50 ש"ח דמי הרשמה, ולא היו יחצנות, נאומים או בולשיט. אופנוענות אדוונצ'רית נטו!
65 רוכבים השתתפו בטרופי הישראלי, שהתקיים בסמוך למשאבי שדה, ומעל 80 איש ואישה וילדים וטף, חמישה רכבי ליווי, שני רחפנים, ואחד רמי כהן שמלי שהפעם בא רק לצלם (ראו את הגלריה היפה).
היום הראשון של הטרופי נחלק לשלושה קטעים: הראשון תרגולות רכיבה, השני מסלול שטח אשר כלל התמודדות עם תוואי קרקע משתנים ואתגרוני שטח קלים, והשלישי רכיבת שטח לסיום היום ברחצה בעין עקב אשר בנחל צין – שהרי ידוע שאין המועדון זז לשום מקום ללא רחצה הגונה.
השכם בבוקר יצאה קבוצה קטנה וסימנה בסרטי סימון את אזור התרגולות אשר תוכנן מראש – סלאלום בין אבנים (אין תקציב לקונוסים), סיבובים הדוקים לשמאל ולימין, מעבר מסלעה שאמנם לא תוכננה מראש, אך נהגתה והוקמה בשטח, רכיבה בריבוע מסומן ופניית 90 מעלות בשימוש בלם אחורי בלבד, רכיבה ללא מצערת תוך העברת בקבוק מים מעמוד לעמוד (הלקח החשוב: בפעם הבאה זה יהיה בקבוק בירה קרה!), תחרות רכיבה איטית בין 5-4 רוכבים, ועוד. הקבוצה חולקה לשניים, כאשר קבוצה אחת מתרגלת והשנייה תומכת, עוזרת, מכוונת, ובעיקר מצלמת.
לאחר סיום התרגולים יצאו שתי הקבוצות לשני מסלולים שנחקרו והוגדרו מראש. המסלולים כללו זינוקים בעלייה מלאה בפודרה, רכיבה בשיפוע צד, מעברי מכשול שונים, ועוד.
אחר הצהרים יצאו שתי הקבוצות לכיוון שדה בוקר וירדו דרך מעלה צין לעין עקב. תענוג גדול עין עקב, וכשזה בא עם 65 רוכבים ובליווי בירה וקפה, אז התענוג גדול שבעתיים.
לפנות ערב חזרו הקבוצות לחאן, נפתחו הבירות, הפיצוחים ובקבוקי היין, והסיום היה ארוחת ערב בדואית מעולה. תוך כדי הארוחה נפרדנו ממקים המועדון ומנהלו במשך שנים רבות, איתן לייבוביץ'. איתן היה ממקימי המועדון לפני 24 שנים(!), מאז ועד היום המועדון פעיל ועורך טיולי שטח ופעילויות מדי חודש.
היו שנשארו לדבר אופנועים, היו שהלכו לישון והיו כאלו שהתעלפו. אולי העייפות, אולי הבירות והלימונצלו – לא חקרנו.
בבוקר שבת רכבנו בשני מסלולי טיול – הראשון עם הקבוצה הגדולה בנחל הבשור, נחל בוקר, נחל ציפורים ונחל הרועה – מסלול יפהפה. השני לא בדיוק ענה להגדרת 'טיול'… קבוצה קטנה יותר של 11 רוכבים יצאה לחצות את חולות עגור וחלוצה. אפשר לכתוב הרבה על רכיבת חולות על אופנועי GS, והיו אופנועים מ-650 ועד 1,250 סמ"ק, אך עובדה היא שחצינו מחורבות חלוצה, דרך רחובות בנגב, קניון הלס המקסים והמיוחד ועד נחל לבן בואכה באר מילכה אשר בפתחת ניצנה.
40 ק"מ של דיונות חול משגעות, שאם מקפידים על חוקי הרכיבה בחולות, טסים עליהן בכייף גדול. כן גם נופלים לפעמים, אבל בחול זה פחות נורא…
ה-TROPHY BMWGSIL הראשון הגיע לסיומו, והוא היה חוויה מיוחדת במינה. חברות, ערבות הדדית, עזרה ללא תנאי, אהבת השטח ורכיבת שטח, זוהי תמצית מועדון BMWGSIL – ובפעם הזו כל אלו היו בגדול, כמו תמיד בעצם.
בין אופנועי הב.מ.וו GS שהשתתפו היו אופנועים בני 40 שנה ואופנועים בני 40 יום, ומדהים לראות אותם רוכבים אחד לצד השני ומבצעים את אותה הפעילות ואותו המסלול.
חברי מועדון BMWGSIL רוצים להודות דלק מוטורס ולרן בוזנח על התמיכה רבת השנים, לדניאל ועמוס מנהלי המועדון, וכמובן למשתתפי הטרופי של 2023. נתראה בטרופי 2024.