מחיר ביטוח החובה יעלה – וההשלכות מסוכנות

כתב: אסף ורשה

לפני כחודש הודיעה רשות שוק ההון והביטוח על כוונתה לעדכן את תעריפי הביטוח של 'הפול' לדו-גלגלי בשיעור של עד 10%. זאת, בין היתר, בשל העלייה במספר תאונות הדרכים בהן מעורבים רוכבים, והזינוק בסכומי הפיצוי ששולמו בעקבותיהן. כפועל יוצא, פרמיית ביטוח החובה צפויה להתייקר במאות שקלים, כתלות בנתוני הרוכב.

הנחת העבודה היא שההתייקרות בתעריפי הביטוח תגדיל עוד יותר את מעגל הרוכבים ללא ביטוח חובה. במהלך החודש האחרון נדון הנושא במסגרת פורומים מקצועיים שונים של ענף הדו-גלגלי. כבר היום עלות פרמיית פוליסת החובה הופכת את הביטוח ללא נגיש עבור לא מעט רוכבים שידם אינה משגת לשלם סכומים שחוצים לעתים את רף 5 אלפי השקלים בשנה. מדובר על צעירים אך לא רק – גם בעלי משפחות שמתקשים לסגור את החודש ולא יכולים לממן זאת. קרוב לוודאי שהתייקרות הפרמיה תיאלץ עוד ועוד רוכבים ליטול את הסיכון העצום של רכיבה ללא פוליסת ביטוח חובה.

לחששות האלה יש עיגון עובדתי במציאות: לפני מספר שנים מצא מבקר המדינה ש-49% מכלל רוכבי הדו-גלגלי נוסעים ללא ביטוח חובה. בנוסף, במסגרת דיון שנערך בכנסת בשנת 2018, כהכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק לתיקון פקודת רכב מנועי (מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח), צוין בין היתר כי  50%מרוכבי הדו-גלגלי עושים ביטוח רק לתקופת הטסט, ובשאר הזמן רוכבים בלי ביטוח. במעמד הדיון ציין ניר ברטל מרשות שוק ההון כי מדובר על לא פחות מ-50 אלף רוכבים מחוסרי ביטוח.

יו"ר הוועדה דאז, ח"כ רחל עזריה  ציינה גם היא: "ההיקף של הלא מבוטחים צריך להטריד אותנו יותר ואני מאמינה שלמחיר הביטוח יש חלק בזה".

את אומדן מספר הרוכבים ללא ביטוח יש להצמיד לנתון נוסף: היקף המעורבות של רוכבים בתאונות דרכים ותוצאותיהן. מנתוני עמותת אור ירוק עולה כי במהלך השנים 2022-2013 נהרגו 587 רוכבים, כאשר מספר הנפגעים באורח קשה עומד על לא פחות מ-5,144. בסך הכל, כולל פצועים קל, מדובר על 21,493 רוכבים. החיבור בין הנתונים האמורים מייצר תמונת מצב מבהילה – מאות רוכבים שנפגעים, ובהיעדר ביטוח חובה נאלצים להתמודד בכוחות עצמם עם ההשלכות הפיננסיות של חיים בצל נכות.

הבעיה חמורה מכפי שנדמה: מחקר של ארגון הבטיחות בדרכים האירופי שיצא בחודש שעבר וניתח את מספר ההרוגים והפצועים בתאונות במעורבות דו-גלגלי ממונע לאורך עשור, גילה כי ישראל זוכה במקום האחרון מבין מדינות אירופה המשתתפות, עם עלייה הדרגתית של 6% בכמות ההרוגים בעשור (2021-2011). במדינות אירופה רבות – למשל שוויץ, בלגיה ואפילו יוון – נרשמה באותה תקופה דווקא ירידה של מספר אחוזים.

פסיקות בתי המשפט מספקות פתרון חלקי לבעיה:  במקרה שבו התאונה אירעה בעקבות רשלנות מובהקת של צד ג', רשאי בית המשפט להטיל את חובת הפיצוי על המזיק, אף שקיימת חובת ביטוח חובה לניזוק. המציאות מלמדת כי ישנם לא מעט מקרים בהם מצא לנכון לעשות כן בית המשפט, אולם לא מדובר על רשת הצלה עליה ניתן לסמוך. ראשית, לשופט יש מרחב שיקול דעת והוא רשאי כמובן שלא לפסוק כך. שנית, רבות מהתאונות מוגדרות כתאונות עצמיות, ללא מעורבות של גורם נוסף.

ומה הפתרון? מבחינה אקטוארית, לחברות הביטוח אין ברירה אלא להעלות את הפרמיה. על-פי הדוחות הכספיים של הפול לשנת 2021 הפסדי הפול לשנה זו הסתכמו לסך של כ-384 מיליון ש"ח (אופנועים – 344 מיליוני ש"ח, כלי רכב אחרים – 40 מיליוני ש"ח). הפסד זה, שגדל בשנים האחרונות עקב הגידול בעלויות הביטוח, ושכאמור ממומן על ידי כלל ציבור המבוטחים בביטוח חובה במדינה, מחייב עדכון תעריפים בפול. אלא שצריך להסתכל על המציאות מבעד לזווית רחבה יותר: הנזק השנתי למשק כתוצאה מהעומס בכבישים הוא כ־35 מיליארד שקלים – כך קובע דו"ח מחקר מיוחד של מרכז המחקר והמידע בכנסת. בנק ישראל, קרן המטבע הבינלאומית וה־ OECD קבעו זה מכבר כי הגודש בכבישים הוא הבעיה החמורה ביותר של ישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות. נזק זה צפוי לעמוד, על פי הערכות של כלכלנים מהאקדמיה, על כ־74 מיליארד שקלים כבר בתוך כעשור, ולהאמיר לכדי 100 מיליארד שקלים עד לשנת 2040.

אי לכך, ברור כי למדינה יש אינטרס מובהק להפחית את מספר המכוניות ולעודד מעבר לשימוש בדו-גלגלי. זאת בין היתר לאור העובדה כי כל רוכב שנפגע ולא רכש ביטוח נופל כאבן ריחיים על צווארה של המדינה שנאלצת לתמוך בו.

מהלך אפשרי להקטנת היקף הבעיה הוא להקל במיסוי המוטל על כלים חדשים, מה שיוביל להוזלת מחירים, ובהתאם – יותיר יותר כסף בכיסם של הרוכבים תוך שיתאפשר להם לרכוש ביטוח חובה. אפשרות נוספת היא סבסוד חלקי של הפוליסה, אולם לשם כך על הממשלה לסמן זאת כיעד לאומי.

כך או אחרת, מדובר על סוגייה אקוטית, ממנה אסור להתעלם ועל משרדי האוצר והתחבורה, לשלב ידיים, על מנת לספק פתרון.

הכותב הוא יו"ר משותף של פורום הנזיקין, מומחה בדיני ביטוח.