הבימוטה DB1 היה הראשון ששיתף פעולה עם דוקאטי, והוא נחשב לאחד מאופנועי הספורט המוצלחים והנמכרים של חברת הבוטיק הקטנה מאיטליה.
בימוטה היא חברת אופנועים איטלקית שנוסדה בשנת 1973 על ידי ולריו ביאנקי, ג'וזפה מורי ומאסימו טמבוריני, וכפי שניחשתם לפי ההדגשות, מכאן השם בימוטה – ההברה הראשונה של שם המשפחה של כל אחד מהמייסדים. המפעל נמצא בעיירה רימיני שבצפון איטליה, ומיומו הראשון מייצר אופנועים אקזוטיים עם שלדות מייצור עצמי ומכלולי קצה מסביב. כל המנועים מסופקים מחברות שונות (סוזוקי, הונדה, ימאהה, דוקאטי, ובדור הנוכחי קוואסאקי), למעט ניסיון לא מוצלח לבנות מנוע בתוך הבית ב-V-DUE 500 – הדו-פעימתי שכמעט ופירק את בימוטה. לבימוטה יש כמובן היסטוריה ארוכה של מרוצים, גם ברמה העולמית. האופנוע המוכר ביותר של אותן השנים הנוסטלגיות הוא כמובן הטזי, שידוע בזכות (או בגלל) מערכת היגוי ייחודית ולא קונבנציונלית בחלקו הקדמי.
הפעם נתמקד באופנוע ספורט שהוצג בשנת 1985 והיה הראשון (מיני רבים) שקיבל מנוע מדוקאטי, ולכן השם: D בשביל דוקאטי, B בשביל בימוטה ו-1 – תנחשו לבד. המנוע הנבחר היה מבוסס על ה-SL פאנטה, שהוא עצמו אחד מהאופנועים החשובים ביותר בהיסטוריה של דוקאטי. יחידת כוח בתצורת L-טווין מקורר אוויר עם שני שסתומים לצילינדר ומערכת שסתומים דזמודרומית. 649 הסמ"ק מקוררי האוויר המקוריים גדלו ל-748 סנטימטרים מעוקבים עם חמישה הילוכים, 62.5 כ"ס ב-7,500 סל"ד ומומנט של 6.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד. המנוע שימש כגורם נושא עומס ותרם לשלדה הייחודית של בימוטה, שקיבלה את הכינוי 'כלוב ציפורים' – בזכות מבנה הצינורות. לא שזה שינה משהו, כי הפיירינג האטום כיסה והסתיר אותה.
בולמי הזעזועים הגיעו ממרזוקי, עם מזלג קדמי קונבנציונאלי בקוטר 41.7 מ"מ ויכולות כיול מועטות, כמו-גם האחורי. החישוקים היו במידות של פעם – 16″ מלפנים עם צמיג במידת 130/80, ו-16″ מאחור עם 160/80. צמד דיסקים מלפנים בקוטר 280 מ"מ סיפקו את יכולות הבלימה, ועוד אחד של 260 מ"מ מאחור. המשקל היה קל, כיאה לאופנוע אקזוטי, ושם את המאזניים על 160 ק"ג יבשים, וזה על בסיס גלגלים קצרצר של 1,380 מ"מ.
אחרי השנה הראשונה והחלבית – עם קרבורטור של 36 מ"מ ומערכת פליטה מנומסת – הוצגה בשנה השנייה גרסת ה-S, שכבר הגדילה את המאייד ל-40 מ"מ ושחררה את כל הדציבלים האפשריים ועוד כמה סוסים. עוד שנה עברה, וגרסת ה-DB1SR כבר יועדה למסלולי המרוצים עם יותר נשימה וכוח. עד לסוף תקופת הייצור (והחלפתו ב-DB2 עם מנוע של 900 סמ"ק) נמכרו מעל ל-600 יחידות (פלוס עוד כמה עשרות בנפח של 400 סמ"ק שהלכו רק לשוק היפני), מה שמיתג אותו כמוצלח, בטח עבור חברת בוטיק קטנה, וגם עזר לבימוטה להרים את הראש מעל למים הפיננסים שאיימו להשבית אותה באותה העת.
היה שם גם אופנוע עם מנוע BMW/Rotax 650cc.