הימאהה XV ויראגו (Virago) הוצג בשנת 1981 בגרסת 750 סמ"ק וכוון ישירות לשוק האמריקאי. ההצלחה שלו גרמה לרייגן להטיל מכס מיוחד כדי לעזור להארלי דיווידסון להתחרות בו.
קטע. הפסקה הראשונה של אביעד במבחן של הב.מ.וו R18 בשנת 2020 מתאימה בדיוק לסיפור של שנת 1981 עם ימאהה. הב.מ.וו R18 (במקום זה נכתוב ימאהה XV750 ויראגו) הוא הקרוזר הגדול והחדש של ב.מ.וו (ימאהה), שמכוון ישירות לשוק האמריקאי חובב הקרוזרים הגדולים. במילים אחרות, הב.מ.וו R18 (ימאהה) מכוון ישירות להארלי דיווידסון ולאינדיאן. אם שאלתם את עצמכם למה נכנסים בב.מ.וו (ימאהה) לסגמנט נישתי כזה, שבשני העשורים האחרונים רק הולך ומתכווץ (ולראיה – הקשיים הכלכליים של הארלי; היה נכון גם בשנות -80. נולדו לסבול), אז התשובה יכולה להיות רק תצוגת תכלית. להראות לאמריקאים שהגרמנים (יפנים) יודעים לייצר אופנועים מעולים בהמון סגמנטים, והם יכולים לייצר גם קרוזר גדול. או במילים אחרות – לתקוע אצבע בעין של הארלי דיווידסון. בב.מ.וו (ימאהה, נו…) בחרו לייצר את הקרוזר שלהם כהומאז' עיצובי לאופנועי העבר משנות ה-50, רק בצורה מודרנית כמובן.
הרעיון היה ברור. בימאהה יצרו אופנוע, שאם תסירו ממנו את הסמל או תבחרו לא להרכיב משקפיים באותו היום, תתבלבלו ותחשבו שעומד מולכם הארלי אותנטי. הגרסה הראשונה של הוויראגו יצאה בשנת 1981 והשוויצה בגאון במנוע וי-טווין מבריק עם 75° בין הצילינדרים, שקוררו על-ידי אוויר. הנפח הראשון היה 750 סמ"ק (748 סמ"ק למדקדקים) עם 55 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד ו-6.5 קג"מ ב-5,750 סל"ד. הכוח הועבר אל הגלגל האחורי דרך חמישה הילוכים וגל הינע. המזלג הקדמי היה קונבנציונאלי-דקיק, לא משהו מיוחד. עם הבולם האחורי לעומת זאת, היפנים עשו טעות של טירונים. הם התקינו בולם יחיד – זה מה שהיה לאופנועי ספורט בתחילת שנות ה-80. בשנת 1984 המהנדס פוטר והטעות תוקנה, עם בולם אחורי כפול. החישוקים הגיעו בקוטר 19″ מלפנים (מידת צמיג 100/90) ו-15″ מאחור (130/90). בסיס הגלגלים עמד על 1,520 מ"מ, גובה מושב על 710 מ"מ והמשקל היבש על 225 ק"ג.
ההצלחה עלתה על הציפיות של כולם והמכירות גברו על הספורטסטר של הארלי דיווידסון שהיה קיים משנת 1957. עד כדי כך הצליח, שממשל רייגן הטיל מס רכישה של 45% על כל האופנועים המיובאים מיפן מעל נפח של 700 סמ"ק. בימאהה ניסו להתחכם והפחיתו את הנפח ל-699 סמ"ק.
משפחת ה-XV ויראגו של ימאהה צמחה עם השנים ל-10 גרסאות שונות. החל מ-125 סמ"ק, המשך ב-250 וב-535 סמ"ק (בתמונה בראש הידיעה), דרך גרסה מוקטנת ל-500 סמ"ק כך שתתאים לרישיון נהיגה עד 500 סמ"ק – כפי שהיה בישראל, ועד ל-XV1100 (עם 1,084 סמ"ק, 62 כ"ס ו-8.7 קג"מ). גרסאות ה-535, ה-500 וה-250 אף הגיעו ארצה, וחלקן עדיין מסתובבות על הכבישים.
השם ויראגו יצא מהמצבת בשנת 2007, אך הקונספט המשיך עם שמות אחרים ומכלולים יותר מודרניים כדוגמת XVS או ה-XV950 מהשנים האחרונות.
אם נחזור למבחן העדכני ביותר לב.מ.וו R18, עימו פתחנו, אז גם שורת הסיכום תופסת גם אחרי 41 שנים – ימאהה הצליחו לייצר חווית רכיבה קרוזרית אמריקאית-יפנית שאינה נופלת – ואף עולה – על המקור.