נוסטלגיה: סוזוקי RMX50

הסוזוקי RMX50 הוצג בשנת 1995 והגיע לישראל מספר שנים לאחר מכן עם משקל כבד יותר מקודמיו והצלחה פחותה בשוק התיכונים.

כתבנו לא מעט פעמים בטור הזה על שנות ה-90 ותקופת אופנועי ה'קרוס' ששטפו את חניות התיכונים. דרבי סנדה, ימאהה DT50LC, הונדה CRM50, אפריליה טוארג 50, פיאג'יו טייפון ועוד. סוזוקי היו בתמונה עוד משנות ה-80 עם צמד דגמי ה-TS שהחלו להזדקן ולהתעייף.

בשנת 1995 הציגו בסוזוקי את ה-RMX50, שהגיע מהמפעל בספרד (Suzuki Motor España) וניסה לחבר את הנוער לדגמי ה-RM ממשפחת המוטוקרוס. המנוע נלקח מהוולף 50 – הנייקד-כביש הספורטיבי, והוא היה, כמובן, דו-פעימתי בנפח 49 סמ"ק, מקורר נוזל, בעל הספק של 7.2 כ"ס ב-8,000 סל"ד ומומנט של 0.68 קג"מ באותו הסל"ד. אגב, זה גם אותו המנוע שהיה ב-TS50W. חישוקי ה-21″ מלפנים ו-18″ מאחור כבר הכילו מערכות בלימה מודרניות והידראוליות עם דיסקים, לעומת תוף ב-TS-W שקדם לו. גם מערכת המתלים כבר היתה צעד אחד קדימה עם שוואה מוזהב והפוך מלפנים ומונושוק סטנדרטי מאחור.

עקב האכילס של ה-RMX50 היה משקלו – 93 ק"ג. אם נשווה את הנתון ל-77 הק"ג של ה-TS-W או 73 הק"ג של הוולף 50, נבין שהביצועים הם הראשונים שהושפעו מכך. בכביש הוא היה איטי יותר מאחיו ומתחריו, ולבני 16 זה אחד הדברים החשובים ביותר. הבולמים האיכותיים דווקא נתנו לו יתרון בשטח, והוא ידע לגהץ בצורה טובה את השבילים. הוא גם נראה גדול ומעולה – בטח בצבע הצהוב-RM שהוא הגיע והפוזה של האח של ה-RMX250 הקרבי, שגם עליו כתבתנו.

הסוזוקי RMX50 זכה להצלחה פחותה לעומת מתחריו, ונמכר במספרים נמוכים יותר. האמינות הסוזוקית המפורסמת והמכלולים החזקים שמרו עליו במשך השנים, ועד היום יש עוד כאלה שנשמרו ונמצאים במצב 'כמו חדש'. הייצור פסק בשנת 2004, וגם כך בישראל כבר לא הייתה רלוונטיות למנועים דו-פעימתיים מעשנים וצורחים בנפח 50 סמ"ק.