ק.ט.מ אדוונצ׳ר 950 / 990 הוא אדוונצ'ר מוטה שטח המבוסס על דגם הראלי של ק.ט.מ מהעבר, שבאחת התצורות שלו גם ניצח את ראלי דקאר בידיו של פבריציו מאוני הגדול. האופנוע הזה יוצר עשור שלם, ובקרב מעריציו הוא נחשב אופנוע קאלט של ממש. אחת הבשורות האמיתיות שלו הייתה מנוע ה-LC8 – הטווין הראשון של ק.ט.מ.
במהלך המבחן האחרון שערכנו לאדוונצ'ר הקרבי של ק.ט.מ, ה-790 אדוונצ'ר R, עלתה ההקבלה לדגם האייקוני והותיק של ק.ט.מ, שלמעשה התחיל בשנת 2003 את כל ליין משפחת האדוונצ'רים של האוסטרים. ק.ט.מ הייתה מוכרת באותם השנים כחברה המייצרת אופנועי שטח קשוחים עם מנועי סינגל חזקים. דגם האדוונצ'ר, שפותח כרפליקת ראלי רייד, נתן לק.ט.מ את האפשרות להתנסות עם תצורת מנוע לא שגרתית עבור החברה ובסגמנט חדש לגמרי.
פיתוח המנוע המדובר ארך כשנה, כשהדגש ניתן על משקל נמוך וממדים קומפקטיים. ה-LC8 הוצג במקור בנפח של 942 סמ"ק, כאשר שני הצילינדרים הגדולים הועמדו בזווית של 75° ויצרו מנוע וי-טווין חזק וגמיש. כאמור, בשנת 2003 הוצג האדוונצ'ר 950 אשר הציג בגאון את המנוע הסופי. 98 כ"ס ב-8,000 סל"ד וכ-10 קג"מ ב-6,000 סל"ד יצרו פנינה מוטורית מלהיבה, שהוזנה על-ידי זוג קרבורטורים. דגם הראלי האמיתי – הק.ט.מ 950 ראלי – כבש את הדקאר רק שנה לפני כן בידיו של פאבריציו מאוני ז"ל ונתן את הילת המנצחים הכה-חשובה שנתנה לדגם את הסיפתח למכירות. אנדוקטה מעניינת היא שהשליטה של מאוני והווי-טווין הייתה כל כך דומיננטית, שבשנה שלאחר מכן תקנות הדקאר אסרו השתתפות של אופנועים עם יותר מצילינדר אחד בתואנה של מהירות ובטיחות.
מערכת המתלים של WP כמובן הורכבה על האדוונצ'ר, כאשר מלפנים המזלג בקוטר 48 מ"מ עם מהלך של 210 מ"מ (ו-247 מ"מ בדגם ה-S, שלאחר מכן הפך ל-R ונבדל בעיקר במהלך מתלים ארוך). האדוונצ'ר שקל כ-200 ק"ג ללא דלק.
בשנת 2006 הוגדל המנוע ל-999 סמ"ק (הדגם נקרא כמובן 990 אדוונצ'ר), ומערכת הזנת הדלק הוחלפה מקרבורטורים להזרקת דלק בעוד ההספק עלה ב-8 כ"ס ל-106 כ"ס – למעשה אותו המנוע שהגיע ב-990 סופר דיוק המטורף. תוכנת ניהול מנוע חדשה תוכנתה וכן גל ארכובה חדש, שאמור לעדן את המנוע ולהפחית וויברציות. למעט גרסת ה-R, שגם הגדיל את הספק המנוע ל-115 כ"ס והאריך את מהלך המתלים, דגם זה הגיע עם ABS שהוסיף כמעט 10 ק"ג למשקל האופנוע. לתת נופך מדברי, וגם בגלל אילוצי שלדה ומבנה, בק.ט.מ הרכיבו צמד מיכלי דלק בצידי האופנוע, עם שני פתחי תדלוק נפרדים, שסיפקו יחדיו נפח דלק של כ-20 ליטרים. מיקום הדלק הנמוך במיכלים גם סיפק מרכז כובד נמוך לשיפור היציבות. בשנת 2011 ה-990 עבר מסכת עדכונים שריככו אותו מעט בגזרת המושב, שיפרו את המיגונים ובעיקר השוו את ההספק של הדגם ה'רגיל' ל-R, עם 115 כ"ס. 2013 הייתה שנתו האחרונה, והוא הוחלף על-ידי ה-1190 אדוונצ'ר R.
הק.ט.מ 990 אדוונצ'ר היה אופנוע קשה, קשוח וללא פשרות, שפנה יותר לרוכבי אדוונצ'ר-שטח מאשר יריבו העיקרי דאז, הב.מ.וו R1200GS. יחד עם זאת, גם יכולות הכביש שלו היו גבוהות, למרות חישוקי "21 ו-"18. המנוע והמכלולים הפגינו אמינות ועמידות גבוהה יחסית, ומה שחשוב בשוק הישראלי – סחירות וביקוש גבוה, למעשה עד היום. דגמי 950 בודדים הגיעו לישראל, אך מדגמי ה-990 נמכרו עשרות רבות אשר ממשיכים לנוע עד היום בכבישי ושבילי ישראל. מי שרכב על ה-990 אדוונצ'ר, ובטח מי שרכש אחד, יכול היה בסיטואציות מסוימות בשטח להרגיש את רוחו של פאבריציו מאוני והדקאר בדגם שלו, וזה תמיד היה סוד הקסם של ה-990, בטח לעומת מתחריו או מחליפיו המודרניים. אופנוע קאלט.
צפו בווידאו – הסיפור של ה-990 אדוונצ'ר: