- יתרונות: עיצוב ומראה, מחיר, משטח רגליים, שימושיות
- חסרונות: אבזור, מנוע רועש, אין ABS
- שורה תחתונה: סוס עבודה, קטנוע עירוני בסיסי עם לוק של קטנוע ספורטיבי; קיימת גם גרסת 200 סמ"ק
- מחיר: 13,495 ש"ח 'על הכביש'
- מתחרים: סאן-יאנג סימפוני 125, קימקו אג'יליטי 125, קימקו מובי 125
- נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 124.6 סמ"ק, 10 כ"ס, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור. צמיגים 100/90-14 ו-110/80-14, מערכת CBS – בלימה משולבת, דיסק קדמי 260 מ"מ, תוף אחורי 130 מ"מ, משקל רטוב 136 ק"ג, גובה מושב 771 מ"מ, מיכל דלק 7.5 ליטרים
- לרכיבת מבחן על סאן-יאנג ג'ט 14 – לחצו על הקישור
מה זה?
הסאן-יאנג JET 14 הוא האח הצעיר למשפחת הג'ט הוותיקה (הג'ט 2 יצא כבר ב-2002), והצטרף למשפחה ב-2017 כקטנוע חדש מהיסוד. המנוע מקורר האוויר הפשוט והזול הותאם לתקנות יורו 4 עם מערכת הזרקת דלק חסכונית, מערכת בלימה משולבת וגלגלי "14 (משם מקור ה-14 בשמו). קשה להתעלם מהעיצוב החדש הכולל משטחי פלסטיק זוויתיים, משקף רוח קצר, צמד פנסי חזית ותאורת LED בפנס האחורי.
הג'ט 14 משווק כ"קטנוע עירוני ספורטיבי". מההיכרות עם קודמיו בשושלת אין ספק לגבי העירוני, אך בקשר לספורטיבי – עם הספק מנוע צנוע, בלם תוף אחורי ומדרס רגליים שטוח, נצטרך לבדוק איזה שפן הוא יכול לשלוף מהכובע.
ביצועים
בהתנעה הראשונה של הג'ט 14, הדבר הראשון שבולט לעין – או ליתר דיוק לאוזן – הוא רעש המנוע. המנוע מקורר האוויר רועש ומחוספס, וממש לא ברור לנו איך הוא עומד בתקנות יורו 4 – אבל העיקר שהוא עושה זאת. בתוך העיר, שטח המחייה העיקרי של הג'ט 14, המנוע מספיק בהחלט ואפילו חזק יחסית. הוא מאיץ לא רע ומגיע בקלות למהירות המרבית – מעל 100 קמ"ש.
הגיר הרציף משתלב מעט מאוחר, וכשזה קורה מרגישים מכה קלה. ביציאה מרמזור זה פחות מפריע, אבל כשמגיעים לרמזור הבא ומתחילים להשתחל לאט בין טורי המכוניות הצפופים, המעבר מעמידה לתנועה מלווה במכה מורגשת. מרגע שהקטנוע בתנועה הווריאטור מתפקד יפה ומגיב בזריזות לכל פתיחת גז. הבלמים עושים עבודה טובה ועוצרים את הקטנוע ללא בעיה, אך התחושה בידיות מעט ספוגית.
הג'ט 14 סופג מהמורות מצוין. השילוב של משקל קל וגלגלי "14 בוודאי עוזרים, והרוכב לא ירגיש את רוב תחלואות הכביש העירוני – הקטנוע אמנם מזדעזע מעט ממהמורות גדולות, אך המכה לא מועברת לגב הרוכב ולא פוגעת ביציבות הכלי. כל הנתונים האלו גרמו לנו לפתח ציפיות להתנהגות ספורטיבית, אך הפנייה הראשונה החזירה אותנו למציאות – זהו כלי עירוני ללא יכולות ספורטיביות אמיתיות. ההיגוי שלו זריז ורדיוס הסיבוב מקל על המעבר בין המכוניות, אבל התחושה בפניות מהירות מעורפלת ואינה משרה בטחון.
בנסיעה בכביש המהיר הג'ט 14 מגיע במהירות למגבלותיו. עדיין אפשר לעקוף את רוב המכוניות, אבל מלבד העובדה שהמהירות הסופית מוגבלת, כבר מעל לשבעים קמ"ש הקטנוע נותן תחושה מעט מנותקת מהכביש, וב-100 קמ"ש ההרגשה היא של שיוט לצדדים. אפשר בהחלט לרכוב על הג'ט 14 באיילון, אבל הוא לא מרגיש שם בבית – בכל זאת כלי עירוני בסיסי.
איך זה מרגיש?
העלייה על הג'ט 14 קלה בזכות המדרס השטוח. הג'ט 14 מרווח למדי ויש מקום רב לברכיים, הכידון הרחב ממוקם טוב, וכל המתגים הבסיסיים נמצאים ומרגישים איכותיים יחסית למחיר הקטנוע. הצופר חזק ואינו דורש שדרוג, וצמד המראות בעלות המראה המוזר מספקות שדה ראייה מצוין – אחד הטובים בו נתקלנו – אך הן יוצאות בקלות מכיוון ומי שמשתמש במראות ימצא עצמו מכוון אותן שוב ושוב. עדיין עדיף מבחינתנו על מראות שלא נותנות כיסוי טוב. לוח השעונים נראה אסתטי, אך הוא מאוד בסיסי: מד מהירות, מד דלק, מד ק"מ מצטבר מכאני וכמה נורות. הלוח מחולק לשלושה חלקים, ובחלק השלישי יש לוגו במקום שעון נוסף. כאן בעצם מתחילים להבחין שזהו כלי תקציב בו חיסכון הוא שם המשחק.
מתחת למושב נמצא פתח מילוי הדלק, ויש תא מטען שיכול להכיל קסדה מלאה – אבל לא כל קסדה. קסדה של בוחן אחד נכנסה בקלות ושל השני לא הייתה קרובה לכך. תא כפפות קטן נמצא משמאל לכידון אך אינו ננעל. בתוכו מצאנו מכסה שנראה כמו מכסה של שקע 12V, אבל מתחתיו היה רק קדח 'הכנה לשקע'. שוב אנחנו מקבלים תזכורת שזהו כלי תקציב שלא תמצאו בו אף אבזור מיותר. משלים את אפשרות ההעמסה וו קטן מתחת לכידון. אבל את מירב המטען על הקטנוע הזה ישאו כנראה על משטח הרגליים השטוח שיכול להכיל בקלות שישיית מים או ארגז קטן. למשטח יש גם מפרצים מלפנים עליהם אפשר להניח רגליים כשהוא מועמס או סתם אם רוצים לשנות את תנוחת הרכיבה.
המושב רחב ומרווח אך כמעט ללא ריפוד. זה לא הכי נוח בנסיעות ארוכות, אבל עוזר לשמור על גובה מושב סביר מבלי לוותר על מרווח גחון, כך שלמרות שקל להגיע עם שתי הרגליים לרצפה עדיין אין לג'ט 14 שום בעיה לעלות או לרדת ממדרכות גבוהות מבלי לגרד את הגחון. בסך הכול תנוחת הרכיבה טובה למדי והקטנוע נותן תחושה מרווחת וגדולה מכפי שהוא באמת.
סיכום ועלויות
הג'ט 14 אולי נראה כמו קטנוע ספורטיבי, אבל למעשה הוא קטנוע עירוני בסיסי וזול. ההשוואה הראשונה שעלתה בראשנו כשרכבנו עליו הייתה לקימקו מובי האגדי – והג'ט לא יוצא פראייר. הג'ט 14 הוא כלי תקציב, ואפשר לראות את זה – אבל רק במבט מקרוב. אין בו שום אבזור אקסטרה ואף טיפה של פינוק, אבל הוא פונקציונלי מאוד, ועל החיסכון בתקציב מפצה תכנון חכם. אגב, הוא אולי לא קטנוע ספורטיבי במהותו, אבל הוא בהחלט נראה כזה – וזה יתרון גדול ללא מעט רוכבים, למשל לנער (או נערה) בן 16 שרוכש את הקטנוע הראשון שלו או לסטודנט שמחפש כלי זול ויעיל אבל לא רוצה שייראה כזה.
הג'ט 14 נראה כמו קטנוע יפני ספורטיבי, ואצלי בבית היה קונצנזוס בין הבנות (4, 9, ו-39) שאני צריך להשאיר אותו אצלי ולא להחזיר אותו ליבואן – לרוב הבנות נשארות אדישות לכלי המבחן שאני מביא הביתה, אבל לא לג'ט האדום.
עם עיצוב שובה עין, גלגלי "14, משטח רגליים שטוח ותג מחיר בסיסי, הוא יקרוץ לכל מי שמחפש מעט יותר מכלי עירוני מינימלי. זהו סוס שבא לעבודה אבל לבוש ליציאה. האם קם יורש לקימקו מובי? ימים יגידו.
עלויות תחזוקה
- 1,000 ק"מ – 509 ש"ח
- 4,000 ק"מ – 406 ש"ח
- 8,000 ק"מ – 1,011 ש"ח
- 12,000 ק"מ – 406 ש"ח
- 16,000 ש"ח – 1,511 ש"ח
- 20,000 ק"מ – 531 ש"ח
- סה"כ ל-20,000 ק"מ – 4,374 ש"ח
* המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
ואז אתה מגיע למחיר הטיפולים!!!
ב20 אלף קילומטר אתה תשלם על טיפולים נטו שליש ממחיר האופנוע, ועוד נספחים כמו צמיגים ברקסים וכו, והופ אתה בתוך זמן קצר בחצי ממחיר הקטנוע הצוקומוק הזה על אחזקה נטו
נו באמת? מדובר בעוד תואם PCX של הונדה. לקיוואי יש את הדגם המעולה סיטיבלייד, שהשתדרג גם הוא בהזרקה ומערכת בלימה משולבת (הדרישות של אירו 4). די עם השטויות של הפשוט, והבסיסי. אלו כולם אחל'ה קטנועים, ואם כבר עירוני ושימושי, הקיוואי מנצח במחיר, ובגדול! הקיוואי מנצח בלי שום רגשי נחיתות בנוגע לאיכות.
אתה עובד אצל היבואן ועוד יבואן לא משהו בכלל – גרוע הייתי אומר… לא להתקרב לקיוואי