רכיבה ראשונה: סוזוקי DR-Z400S

צילום: אסף רחמים

• יתרונות: דו-שימושיות, יכולות שטח, פשטות, התאמה ל-A1, התנהגות, מחיר
• חסרונות: גיר 5 הילוכים, מהירות סופית, נוחות בנסיעות ארוכות
• שורה תחתונה: הדו-שימושי הקרבי האידאלי, משלב יכולות שטח גבוהות עם שימושיות יומיומית ואינסוף אפשרויות שיפורים
• מחיר: 46,000 ש"ח
• מתחרים: ימאהה WR250R, ק.ט.מ 690 אנדורו, הוסקוורנה 701 אנדורו
• נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 398 סמ"ק, 40 כ"ס, 5 הילוכים, גובה מושב 935 מ"מ, משקל מלא 144 ק"ג, מיכל דלק 10 ל', צמיגים 80/100-21, 120/90-18

מה זה?

הגרסה הראשונה של ה-DR-Z400S יצאה בשנת 2000, כמחליפה של ה-DR350S המיתולוגי. אז היה מדובר באופנוע דו-שימושי מודרני מאוד שהעלה את הרף בכמה רמות לעומת אותו DR350S של שנות ה-90. הוא הציע למשל קירור נוזל, צילינדר אלומיניום מצופה ניקסיל, מתלים טובים ויכולות שטח גבוהות, וגם האריזה הייתה סופר-מודרנית באותה התקופה – 16 שנים אחורנית. בשנת 2002 ה-DRZ, או הדרוזי כמו שהוא נקרא אצלנו, קיבל עדכון ושופרו בו הבולמים, ומאז הוא מיוצר ללא שינויים למעט עדכוני גרפיקה. בעשור שבו הוא יובא ארצה ה-DRZ היה פופולרי מאוד ונמכר בכמויות יפות. כלים רבים שופרו, החל משיפורים בסיסיים ועד להסבה מלאה לדגם DR-Z400E הקרבי, והאופנוע כיכב גם באליפות ישראל באנדורו עם הרוכבים יוני לוי, זיו כרמי, נמרוד חמו ונתי זיו, ואף זכה באליפויות.

בשנת 2010 הופסק הייבוא של ה-DRZ לאירופה ולישראל בגלל תקנות יורו 3 שסגרו עליו, שכן הוא מגיע עם קרבורטור ולא עם הזרקת דלק, ובשוק הדו-שימושיים הישראלי נוצר ואקום. ההמשך הטבעי היה שרוכבי השטח פנו לאופנועי האנדורו המקצועיים, במקביל לגדילת תרבות הפנאי בכלל ושוק האנדורו בפרט. מאז 2010 ועד היום ה-DRZ המשיך להימכר בארה"ב בדיוק כמו שהוא, ללא שינויים כלל.

כעת, כשמשרד התחבורה מאמץ גם את התקינה האמריקאית, נסללה הדרך לחזרתו של הדרוזי ארצה, ואפילו במחיר טוב יותר מבעבר – 46 אלף ש"ח, שהם כעשירייה פחות ממחירו בשנות ה-2000. ממש מסע בזמן לתקופה שבה רוב הרוכבים השתמשו בכלי אחד גם לשימושים יומיומיים וגם בסופי שבוע לשטח.

ביצועים

למרות שמדובר בכלי שמיוצר זו השנה ה-17 ברציפות, ה-DRZ מציע חבילת ביצועים מצוינת שעשויה להתאים לרוכבים רבים. המנוע בן 400 הסמ"ק מתאים בדיוק לרכיבת שטח לא אגרסיבית מדי, ובאופן טבעי לסינגל הוא גמיש. הוא גם נעים מאוד לשימוש, אם כי במצבים מסוימים הוא עלול להיות רך מדי ובעל תגובות איטיות, בעיקר בגלל מערכת הפליטה החנוקה והמשתיקה. זו הסיבה שלרוב ה-DRZ-ים שמסתובבים בארץ הוחלפה מערכת הפליטה למשוחררת יותר.

המתלים מצוינים ומתאימים בדיוק למהות האופנוע. הם רכים בתחילת המהלך וסופגים את כל בעיות השטח או האספלט העירוני, אבל ההידראוליקה שלהם בהחלט טובה, ועם מהלך ארוך הם מסוגלים לטפל ברכות ברוב הבעיות. העניין העיקרי שמפריע לרכיבת שטח אגרסיבית הוא המשקל הגבוה, אבל כל עוד משתמשים באופנוע בהתאם לייעודו – שבילים וסינגלים לא ברמת קושי גבוהה במיוחד – גם עם נושא המשקל אין בעיה. מי שכן רוצה לרכב עם ה-DRZ חזק יותר בשטח ובכל זאת לשמור על היותו כלי תחבורה יומיומי, יוכל למצוא אינסוף שיפורים להורדת משקל וחיזוק המנוע, כך שאחרי הכל מדובר בבסיס מעולה לאופנוע דו-שימושי קרבי.

איך זה מרגיש?

בהתחלה כמו מסע בזמן, כי כמעט וכבר שכחנו מה זה לרכב על DRZ, אבל מהר מאוד התחברנו. הדרוזי גבוה כמעט כמו אופנועי אנדורו מודרניים, והתנוחה על המושב השטוח והקשה מציבה את הרוכב הרבה מעל לגובה התנועה העירונית הממוצע. הפשטות המכאנית שלו בהחלט מהווה יתרון, בטח כשזה נוגע לרכיבת שטח או לתחזוקה עצמית. ככלי תחבורה עירוני הוא מצוין, גם בגלל עניין הגובה, גם בגלל המתלים הסופגים, המנוע הנעים לשימוש וזווית צידוד הכידון המצוינת. ברכיבה בינעירונית המצב פחות טוב, בעיקר בגלל חסרונו של ההילוך השישי, דבר שמגביל את מהירות הרכיבה הנוחה לעד 120 קמ"ש. פחות מתאים לרכיבות ארוכות, אבל ככלי שמשמש מהפרברים לעיר הגדולה הוא עשוי להיות מצוין.

ברכיבת שטח הוא מרגיש בדיוק כמו שהוא נראה. רחוק מאופנועי אנדורו מקצועיים, שוב – בעיקר בגלל המשקל והרכות, אבל עם יכולות גבוהות מאוד, בטח שלרוכב הממוצע. כל עוד לא מדבר במכשולים טכניים מסובכים, ה-DRZ יעבור הכל – גם בידיים של מתחיל. בכלל, למתחילים בשטח הוא עשוי לשמש כפרטנר מצוין, במיוחד אם מורידים ממנו משקל מיותר כמו אביזרי תקינה, החלפת מערכת פליטה או החלפת מיכל הדלק המתכתי לאחד מפלסטיק.

ה-DRZ הוא דו-שימושי אמיתי, והיתרון הגדול נמצא ביכולות השטח הגבוהות שלו שמגיעות יחד עם רכות וקלות תפעול. כמעט מושלם למי שבתפריט שלו נמצאים יותר טיולי שטח ארוכים ופחות אנדורו טכני.

עלויות

מחירו של ה-DRZ נקבע על 46 אלף ש"ח כולל אגרות רישוי. המחיר הזה נמוך כאמור בכעשירייה ממחירו בישראל בשנות ה-2000, בעיקר בשל הורדת מס הקנייה. המחיר הזה קצת גבוה ממחירו של הימאהה WR250R, ונמוך בכ-25 אלף ש"ח ממחיריהם של הק.ט.מ 690 אנדורו וההוסקוורנה 701 אנדורו הסופר-קרביים. במחיר הזה מדובר בעסקה משתלמת מאוד. התחזוקה מתבצעת בכל 6,000 ק"מ, ועלות התחזוקה ל-24 אלף ק"מ עומדת על כ-5,000 ש"ח.

ל-DRZ יש מקום של כבוד בשוק הישראלי, גם בגלל העבר המפואר אבל גם בגלל ההווה והוואקום שיש בסגמנט, שאותו ה-DRZ עשוי למלא בדיוק, אף על פי שמדובר באופנוע בן 17 שנים.