אלפרדו גומז והקיר

צילום: רונן טופלברג

לרכב צמוד עם רוכב בסדר גודל עולמי זו תמיד חוויה. כשמדובר באלוף זו חוויה כפולה ומכופלת, וכשזה קורה כאן אצלנו, בישראל, על אחת כמה וכמה. כבר יצא לנו לרכב עם כמה חיות כמו סיריל דפרה, דיוויד נייט, סמולי ארו, ג'ובאני סאלה, ועוד כמה רוכבים בסדר גודל כזה. תמיד אחרי רכיבה כזו נשארנו המומים.

בשבוע שעבר רכבנו כתף לכתף עם אלפרדו גומז, רוכב הוסקוורנה בתחרויות אקסטרים-אנדורו וסופר-אנדורו שהגיע ארצה כאורח של עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל. את מה שהיה לו להגיד לנו, תוכלו לקרוא כאן. נישת האקסטרים-אנדורו מתפתחת מאוד בשנים האחרונות והופכת להיות פופולרית – לרוכבים ולקהל, וקבוצת הרוכבים ששולטים בסצנה הם רובם ככולם טריאליסטים שרוכבים טריאל מגיל מאוד צעיר. ההסבה לאקסטרים-אנדורו טבעית, החיבור של טריאליסטים לאנדורו נראה טוב, והקהל אוהב את זה. גם רוכבי האנדורו אוהבים את זה, ואפשר לראות את זה בשטח, בתכלס, כשהרוכבים זזים יותר ויותר לכיוון האנדורו הטכני.

אנחנו רוצים לספר לכם על חוויה אחת עם גומז, ביום הרכיבה השלישי והאחרון שלו בארץ. פרק רכיבת סינגלים קצר והגענו למקום העצירה. ואנחנו, חבורה של עיתונאים ישראליים, חייבים לאתגר את הבחור. "אלפרדו, בוא!". "אלפרדו, תעלה את זה!", כשהכוונה לקיר סלע בגובה של כ-3 מטרים עם גישה בלתי אפשרית בצורה של בור עם עפר. מצחקקים מתחת לכובע ובטוחים שהוא הולך לעשות פה פדיחות, או לפחות להתחמק באלגנטיות, אבל בתוך תוכנו בטוחים שהוא יעלה את זה. "כמה אתה משלם?", גומז מתבדח.

כאן היינו עדים לתהליך הלמידה הקצר של אלוף עולם. גומז נעמד לפני הקיר – נעמד מעמד – עומד על האופנוע הסטטי כמו בטריאל, בוחן את הקיר כמה שניות, נותן מכת גז, משחרר קלאץ', ועם המון עבודת גוף הוא למעלה, כמעט בלי להחליק את הגלגל האחורי. כל הקהל בהיסטריה, מוחא כפיים. איך לעזאזל הוא הצליח לעלות את זה. גומז מסובב את האופנוע 90 מעלות ימינה, מתקדם ומוצא מקום נוח לרדת בחזרה לעם.

אבל זה לא נגמר פה. עכשיו שוב – נעמד אל מול הקיר, מכת גז, והאופנוע למעלה, הפעם בקו קצת שונה. זה נראה ממש קל כשהוא עושה את זה. שוב בוחן את הסביבה, קולט מה יש סביבו, ושוב יורד.

קדימה פעם שלישית. נעמד על האופנוע, מכת גז, והוא למעלה. עכשיו הוא מנסה לטפס גם את הסלע הנוסף, כשהאופנוע מקביל אליו. גז ומשיכת כידון, והקדמי מתרומם וגומז מזיז אותו אל הסלע, ממש בהילוך איטי. גז נוסף עם המון עבודת גוף, וגם האחורי למעלה. מהצד זה נראה בלתי אפשרי – לטפס סלע בגובה מטר כשאתה עומד במקביל אליו. כפיים.

בפעמים הבאות גומז טיפס את קיר הסלע הראשון, הגבוה, סיים אותו עם קדמי באוויר, המשיך ברכיבה ובלי להוריד רגליים אל הסלע השני, טיפס גם אותו וסיים בסטייל בווילי לצלם שעמד מולו. אתם מבינים? את כל זה, טיפוס של 4-5 מטרים גובה בשני שלבים ועם גישה כמעט בלתי אפשרית, הוא עשה כשהגלגל הקדמי בכלל באוויר. שמישהו יעזור לנו להרים את הלסת מהרצפה.

אחר כך הוא השתעשע על קוביית אבן שעמדה במרכז הרחבה, מגיע אליה בסטופי, מניח עליה את האחורי או מקפיץ את האופנוע באוויר תוך כדי סיבוב, או שקפץ מסלע אל סלע בלי להוריד את הקדמי מהאוויר. שמעו, טריאל על אופנוע אנדורו בהחלט נראה טוב.

איזו רכיבה. איזה מאסטר. איזה פער בלתי נתפס בין יכולות הרכיבה שלו לבין אלו שלנו.