נוסטלגיה: ימאהה YZF-R7 – אקזוטיקה מהעבר

בשנת 1999 יצאה לעולם גרסת הומולוגציה מוגבלת ייצור של אחד האופנועים הקיצוניים ביותר שימאהה יצרו בזמנו. הנה כל מה שצריך לדעת על הימאהה YZF-R7.

שנת 1998 הייתה מאוד חשובה בתולדות ימאהה, עת הציגו גם גרסת ליטר מהפכנית לאותה העת – YZF-R1, וגם גרסת אנדורו למוטוקרוס המהפכני ששינה לכולם את התפיסה לגבי ארבע פעימות – WR400F. שנתיים מאוחר יותר הם עבדו קשה להציג לעולם את גרסת ה-600 שלהם – YZF-R6. בין לבין, בשנת 1999, יצא דגם הומולוגציה – כלומר דגם שהיצרן מחויב ליצר מספר מוגדר ממנו על-מנת שיאפשרו לו להשתתף באליפות הסופרבייק העולמית. נזכיר כי בימים ההם, קטגוריית הסופרבייק כללה כלים בעלי מנוע 4 צילינדרים עד 750 סמ"ק, ולא עד 1,000 סמ"ק כנהוג בימינו.

בימאהה הציגו בפני העולם את ה-R7, או בשם הקוד שלו – OW-02, ממנו יוצרו 500 יחידות בלבד וזהו. הדגם, גם בגלל ההצלחה המועטה של ימאהה באליפויות השונות, חמק מתחת לרדאר של רבים ונשכח עם השנים. ל-R7 היה מנוע בנפח 749 סמ"ק, גל זיזים עילי כפול וארבעה צילינדרים בשורה. מה שהיה מיוחד במנוע הוא 5 שסתומים לצילינדר, שהסתכמו ב-20 בסך-הכל. מה שמעניין הוא, שאת 176 ק"ג היבשים של ה-R7 הניעו רק 106 כ"ס ב-11,000 סל"ד וכ-7.5 קג"מ ב-8,000 סל"ד. בימאהה מכרו בנפרד שני קיטים למנוע: האחד שמעלה את ההספק ב-25 כ"ס ועלה כ-1,000$, והשני שהקפיץ ב-55 כ"ס נוספים (ל-161 כ"ס) ועלה פי 10 מקודמו, כלומר כ-10,000$. מחיר הרכישה בארה"ב דאז עמד על 32,000$.

מבחינת שלדה ומכלולים, האופנוע נשא בולמי אוהלינס ושלדה שתוכננה בהשראת דגם הגרנד-פרי שלהם (MotoGP של פעם) – YZR500. העיצוב היה קרבי ומפתה, וה-R7 קיבל ביקורות חיוביות במבחני מסלול שנערכו לו, עם דגש על חובת שיפורי המנוע, שכן בתצורה הבסיסית הוא היה חלש מדי. כל 500 היחידות נמכרו, אבל לאור ההצלחה הנמוכה יחסית של דגמי המרוצים, הדגם מעולם לא קיבל את הילת המנצחים שחשובה לקונים ואספנים. אנו לא מכירים שום דגם שכזה שהתגלגל לישראל, אבל היום – 20 שנה אחרי – הוא עדיין נראה מדהים.