מה עובר על סוזוקי?

סוזוקי הודיעו על פרישה מאליפות ה-MotoGP, זאת לאחר שזכו באליפות בעונת 2020. מה באמת עובר על החברה שלא נמצאת באף אליפות מרכזית – כביש או שטח – ושלא חשפה אף דגם חדש באמת במשך תקופה ארוכה?

לאחר מסכת שמועות שרצו בפאדוק של אליפות ה-MotoGP, הודיעו בסוזוקי באופן רשמי על קיום משא ומתן מול דורנה (החברה שמפיקה את האליפות) שיוביל לפרישה מלאה בסוף העונה הנוכחית. להבדיל מהפרישה בעונת 2012, שנועדה לבניית אופנוע מרוץ מוביל (סוזוקי חזרו בעונת 2015), כאן בסוזוקי מתרצים את הפרישה במצב הכלכלי הנוכחי והצורך בלנייד את הכספים שמושקעים בחטיבת המרוצים לכוח אדם ופיתוחים טכנולוגיים. אגב, נכון להיום יש לסוזוקי חוזה עד לסוף שנת 2026, וכעת מדובר על משא ומתן מול דורנה לשחרור מהחוזה. דורנה מצידם טרם הגיבו להחלטה, אך הרוכבים ואנשי הצוות האחרים כבר מנהלים שיחות בקבוצות אחרות.

בסוזוקי נכנסו למרוצים עולמיים בשנת 1960, בתקופת מרוצי האי-מאן, והניצחון הראשון הגיע בשנת 1962 עם Ernst Degner, שגם זכה באליפות ה-50 סמ"ק באותה השנה. לסוזוקי יש 7 אליפויות בקטגוריה הבכירה, החל מ-1976 ו-1977 עם בארי שין, 1981 עם מרקו לוקינלי, 1982 עם פרנקו אונצ'יני – כולם רוכבים על הRG500. בשנת 1993 עם קווין שוונץ על ה-RGV500, וב-2000 עם קני רוברטס ג'וניור. האליפות האחרונה הגיעה בשנת 2020 עם חואן מיר וה-GSX-RR, כשבן קבוצתו, אלכס רינס, סיים במקום השלישי את העונה.

בעונת 2017 ביקרנו את פאדוק סוזוקי בסבב באסן וראינו בעיניים את סדר הגודל הנדרש להפקה. ידוע שמאחורי כל רוכב עומדת אופרציה גדולה, אבל ה-MotoGP עבר בעשורים האחרונים מטמורפוזה אדירה והפך למערכת אדירה של הפקה בין-לאומית, עם אינספור זרועות, כללים, תקנות, ובעיקר כסף. הרבה מאוד כסף. גם כסף שיוצא, אבל בעיקר כסף שנכנס. דורנה, החברה המפיקה את מרוצי ה-GP, התאימה את ה-MotoGP לרוח התקופה והפכה אותו למקצועי, צבעוני, סקסי, נחשק, וכן – גם יקר. מאוד יקר.

ככל שמתקדמים בפיתוח, כך עולה יותר כסף לקזז פחות זמן. ברמות הגבוהות, קיזוז של עשיריות ומאיות של שניות עולה מיליונים רבים של יורו. עכשיו קחו כל קבוצה שרצה בצמרת ותתחילו להבין כמה מזומנים צריכים להישפך, וביחס ישר שעות פיתוח, כדי שהאופנועים שלה יתחילו לדגדג את הרמה התחרותית הגבוהה.

ואז נשאלת השאלה: למה? מה גורם ליצרנית כזו או אחרת להשקיע כל כך הרבה כסף במרוצים? אילו יתרונות היא מקבלת מההשקעה העצומה הזו? והאם הכסף מחזיר את עצמו? ובכן, התשובה הפשוטה לשאלה האחרונה היא לא מוחלט. אבל התשובה המקיפה הרבה יותר מורכבת, שכן השתתפות במרוצי GP, מעבר ליחסי ציבור ליצרנית, מאפשרת ליצרניות לפתח טכנולוגיות שחלקן תגענה בסופו של דבר גם לאופנועים הסדרתיים של החברה. ואם כבר דיברנו על סוזוקי, אז דוגמה מהתקופה האחרונה תהיה תזמון השסתומים המשתנה שהגיע ממנוע ה-MotoGP ישירות אל הסוזוקי GSX-R1000 מהדור האחרון.

אז מה קורה עם סוזוקי ה'אזרחית'?

עם יד על הלב, מתי בפעם האחרונה ראינו משהו באמת רלוונטי, חדשני או יוצא דופן מסוזוקי? בסגמנט הכביש יש את הגרסה העדכנית ביותר של ה-GSX-R1000R מ-2018, ששדרג את ה-K5 מ-2005. מתי באמת הם היו בטופ? תקראו את הסקירה של שושלת הג'יקסרים מהדגם מפוצץ המוח ב-1985 ועד לנוכחי כאן, ותראו שחוץ מאבולוציה מוצלחת לא באמת היה כאן משהו שמוביל קטגוריה. באופנועי הספורט יש את ה-GSX1300RR היאבוסה ה'חדש', שלא כזה שונה מהמקורי של 1999. בסגמנט הפורח והמרוויח של האדוונצ'ר הם תקועים במקום עם הויסטרום 1050 מ-2020, שחוץ מעיצוב לא באמת חידש לעומת קודמיו, ולא יכול לדגדג מבחינת יכולות, מכלולים ואלקטרוניקה, את המתחרים המודרניים. למעשה בסוזוקי עדיין מציעים את ה-DR650, שלא ממש השתנה מאז שנת 1996. בסגמנט הנייקד – עוד קופת מזומנים ליצרנים – יש את ה-GSX-S1000, שכבר ב-2014 היה פשוט יותר ממתחריו. הקטאנה, שבנוי על בסיסו, רק מביא עיצוב שונה. לסוזוקי אין שום נציג בסגמנט האנדורו, ודגם המוטוקרוס אינו משתווה למתחריו, ושנים שאינו נמצא באליפויות הנחשבות. קטנועים? אין.

סוזוקי נוסדה בשנת 1903 כיצרנית של מכונות אריגה. בשנות ה-50 הם הפכו לסוזוקי מוטור והתחילו בייצור של אופנועים ורכבים. בדומה לעולם האופנועים, גם בכלי הרכב היא לא נושאת בשורה, לא מובילה ולא מחדשת באף תחום. לוותיקי הרוכבים הישראלים יש לשם סוזוקי ערך סנטימנטלי רב כי סוזוקי הייתה הראשונה שפרצה את החרם הערבי באזור וחשפה אותנו לאופנועים שלנצח יישארו בזיכרונות שלנו – לראייה, תראו כמה פעמים הקדשנו לסוזוקי מקום של כבוד בטור הנוסטלגיה, ויש עוד הרבה דגמים שלא הזכרנו.

ההווה ובטח העתיד של החבר'ה היפנים יחייב אותם להרבה תעוזה והשקעה כלכלית, כולל הקצאת משאבים רבים להתקדמות בתחום החשמלי (דיווח אחרון לגביהם עלה רק בשנת 2020 בהקשר הזה). למרות שסוזוקי יחסרו לנו, אנחנו מקווים שהיציאה מעולם המרוצים תצליח לשרת את הכלים שאנחנו יכולים לקנות בסוכנויות המקומיות.