רויאל אנפילד מטאור 350 במבחן – היהלום שבכתר

צילום: אופק דנון

• יתרונות: מחיר, עיצוב, נוחות, קלות רכיבה, מחיר
• חסרונות: מהירות סופית
• שורה תחתונה: כאופנוע מתחילים מצוין – במחיר מצוין עוד יותר
• מחיר: 24,990 ש"ח לפיירבול, 25,990 ש"ח לסטלר, 26,990 ש"ח לסופר נובה
• מתחרים: בנלי אימפריאלה 400, אופנועי 125 וקטנועי 250 במחיר דומה
• מפרט טכני: צילינדר יחיד, 349 סמ"ק, 20.2 כ"ס ב-6,100 סל"ד, 2.75 קג"מ ב-4,000 סל"ד, קירור אוויר-שמן, הזרקת דלק, 5 הילוכים, שלדת עריסה מפלדה, מזלג טלסקופי בקוטר 41 מ"מ, מהלך 130 מ"מ, זרוע פלדה עם צמד בולמים, כיוון עומס קפיץ ב-6 שלבים, דיסק קדמי 300 מ"מ עם קליפר כפול בוכונות, דיסק אחורי 270 מ"מ עם קליפר בוכנה בודדת, מערכת ABS, משקל מלא 189 ק"ג, בסיס גלגלים 1,400 מ"מ, גובה מושב 750 מ"מ, מיכל דלק 15 ל', צמיגים 100/90-19, 140/70-17

צפו בווידאו: רויאל אנפילד מטאטר 350 במבחן

צילום ועריכה: אביעד אברהמי

השיבה מהודו

בדרך כלל רק קטנועים מרגשים אותי, אבל ההצעה לבחון את המטאור 350 זרקה אותי 20 שנה אחורנית, לטיול ההוא, והציתה מיד את הרגש. כשנה במחיצת אנפילד בולט 500 בהודו. הגעתי לשאשין במרומי ההימאליה בצפון ועד טריוונדרום לחופי האוקיינוס בדרום. נופים מרהיבים, אתרים ייחודיים, רכיבות מופלאות, אך גם רכיבות מתישות, קשות או מפחידות. שנה של חופש עם אחד מהאופנועים הטובים שהיו לי בחיי. "אַצָ'ה" עניתי להצעה וניגשתי לחפש שרוואל מתאים.

רויאל אנפילד החלה לייצר אופנועים בבריטניה בשנת 1901, לאחר שיצרה אופניים כבר 50 שנה. בשנת 1952 הועבר הייצור להודו, ושם ממשיך המפעל לייצר אופנועים עד עצם היום הזה. רויאל אנפילד מחזיקה בתואר חברת האופנועים הוותיקה בעולם עם רצף ייצור, והאנפילד בולט 350, שמיוצר מאז 1948 ועד היום, הוא הדגם עם תוחלת החיים הארוכה ביותר בעולם האופנועים. המותג בעל ההיסטוריה והמוניטין מוכר היטב בעולם ומייצר כמיליון אופנועים בשנה, כאשר עשרה אחוזים מהתוצרת נמכרים בשווקים מערביים.

האופנוע מוכר היטב, כאמור, גם למטיילים ישראלים, שקצת הוציאו לו שם רע – אך לרוב האשם הוא בחוסר הידע והחסכנות שלהם: חיפשו מציאה וקנו גרוטאה. כל עשרה דולרים שנחסכו בקנייה פירושם עוד יום בטיול, ולכן הם קונים נבלות – אופנועים המורכבים מחלקי חילוף פיראטיים וזולים באיכות הנמוכה ביותר. בנוסף, חוסר הניסיון ברכיבה ובתחזוקה לא עוזרים, והתוצאה – המון תקלות. אני מבטיח לכם שהאשם הוא לא באופנוע, ובמשך שנה נתקעתי על האנפילד שלי רק פעם אחת בגלל מפלג שהלך. בסופו של דבר, אתה מקבל את מה ששילמת עליו.

בעבר נעשו מספר ניסיונות לייבא את אופנועי רויאל אנפילד לארץ, אך הכלים לא קיבלו תמחור מספיק אטרקטיבי, ונמכרו כאופנועי נישה למשוגעים לאופנועים קלאסיים או לאותם מטיילים שחזרו מהודו. כעת הייבוא עבר ליבואנית המבוססת והוותיקה ד.ל.ב מוטוספורט, ואולם תצוגה יפהפה נפתח בתל-אביב. לכבוד יום הולדתה ה-120 מציגה רויאל אנפילד אופנוע חדש לחלוטין, המטאור 350, עם מנוע חדש ופשוט, עיצוב קלאסי יפהפה ומעל לכל – מחיר תחרותי וכדאי.

מגואה לגהה

המנוע החדש בעל נפח 349 סמ"ק, כמו הבולט הוותיק, אך הוא משתמש בפחות חלקים נעים ומקבל גם קירור שמן בנוסף לקירור האוויר. הוא בעל גל זיזים עילי יחיד המפעיל שני שסתומים, והוא מספק 20.2 כוחות סוס צנועים ב-6,100 סל"ד ו-2.7 קג"מ ב-4,000 סל"ד. עם נתונים כאלו ברור לכל שאין מדובר במנוע עתיר כוח, אבל המנוע חלק ונעים ומושך כבר מסל"ד אפס. בכביש המהיר ניתן להאט אל מתחת ל-70 קמ"ש, ובפתיחת מצערת – מבלי להוריד להילוך רביעי – האופנוע ימשוך לאיטו וללא התנגדות עד למהירות הסופית של כ-120 קמ"ש. כן, הרויאל אנפילד אינו אופנוע מהיר, אבל בהחלט מספיק לנסיעות בכבישים מהירים כל עוד נכנסים להלך הרוח המתאים. המנוע הפשוט הוא אחת הפשרות המאפשרות את המחיר התחרותי, אבל הוא פשרה לא רעה בכלל. אמנם כוחו מוגבל, אך הוא נעים לשימוש ומספיק כמעט לכל מטרה.

בנסיעה בכבישים מהירים רוב כלי הרכב מהירים מהמטאור, אבל מהר מאוד התרגלתי לרעיון ש-120-110 קמ"ש זה מה שהוא מסוגל לתת, וברגע שנכנסתי לראש הזה ולא ציפיתי ליותר נחתה עליי שלווה טרנסדנטלית והרכיבה הפכה למדיטציה רוחנית כמו באשראם במרומי באגסו-נאט. בקיצור, למרות המהירות המוגבלת, גם בכביש המהיר נעים לרכב על המטאור. יש לאנפילד מספיק נוכחות על הכביש כדי להרתיע נהגים מלחתוך אותך כמו קטנוע 125, ויש לו מספיק יציבות כדי לא לזוז מילימטר כשרכב כבישטח ענק עוקף אותך בהפרש של 50 קמ"ש.

המתלים הפשוטים – צמד טלסקופים בקוטר 41 מ"מ מלפנים וצמד בולמי קפיץ מאחור – מעט קשיחים, אבל עושים עבודה טובה בסך הכל. המטאור שומר על יציבות בכל מהירות, קל לשנות איתו כיוון, וההיגוי ניטרלי ומאוזן.

המושב מעוצב כאוכף עמוק ואינו מאפשר הרבה מקום לתנועה, אבל הוא מאוד נוח. תנוחת הישיבה ניטרלית עם גב זקוף וידיים מאוזנות, ורק הרגליים נשלחות מעט קדימה כמתחייב בז'אנר. בסך הכל המטאור 350 הוא אופנוע מאוד נוח – כמו שרוואל – ורק לאחר שעות ארוכות באוכף חשתי צורך להתנועע מעט והתחלתי לחשוב על הפסקה. שאנטי באבא.

בתוך העיר המטאור שוב מפתיע. למרות מראה הקרוזר הגדול, הוא נוח להתניידות בכרך. המנוע החלק והידידותי, ההיגוי הקל, יחד עם המשקל הנמוך וגובה המושב הנמוך גם כן, מאפשרים למטאור לחצות את הכרך בנוחות ולהשתחל בין המכוניות במיין בזאר, עד כמה שהגודל מאפשר – בכל זאת זה קרוזר, לא קטנוע. הבלמים, עם מערכת ABS כמובן, אינם אגרסיביים, אך מספקים מספיק כוח עצירה כדי לעצור את המטאור בבטחה. תיבת ההילוכים מדויקת וקלה לתפעול, כשהורדת הילוכים מתבצעת בלחיצה על מנוף לפני הרגלית השמאלית, כרגיל, אך העלאת הילוכים מתבצעת בלחיצה עם העקב על מנוף נוסף שנמצא מאחורי הרגלית. סידור מעט שונה, אבל מתרגלים אליו מהר והוא עובד היטב. המתלים כאמור קשיחים, אך משככים לא רע את תחלואות כבישי תל-אביב, וגם כשהוקפצתי לאוויר מעל מהמורה לא ספגתי מכה או תחושת אי-נעימות. אפשר לומר שחוויית הרכיבה בעיר קלה ונעימה – והמבטים מסביב הם בונוס נחמד. המטאור אינו מאוד מוחצן אך הוא בכל זאת מושך קצת תשומת לב, כמו רקדנית הודית לבושה בסארי צבעוני וצעקני – אבל צנוע.

ארוחת טאלי

הרויאל אנפילד מטאור 350 נראה כמו אופנוע קלאסי, אבל התחושה של המתגים ואיכות החומרים מודרנית לחלוטין. לוח השעונים כולל שעון אחד גדול עם מחוג ספידומטר ברור ובמרכזו תצוגה דיגיטלית המראה את כמות הדלק, השעה, ההילוך הנבחר, ושלושה מדי מרחק בתצוגה מתחלפת: אחד קבוע ושניים ניתנים לאיפוס. החלפת התצוגה מתבצעת בלחיצה על כפתור שעל צידו השמאלי של הכידון – פטנט נחמד שעדיין לא מוצאים בכל אופנוע, בטח לא בטווח המחירים הזה. ליד השעון המרכזי יש עוד שעון קטן שמראה את השעה, עד שמורידים את האפליקציה הייעודית של רויאל אנפילד, המאפשרת קישוריות בין הטלפון לאופנוע ותצוגה ברורה של הוראות ניווט במסך הקטן. האפליקציה עובדת מצוין והניווט קל ונוח, אך בינתיים קיימת רק באנגלית.

המתגים על הכידון מודרניים ונותנים תחושה איכותית, כמו גם הגימור הכללי של המטאור 350. המראות היפות מספקות שדה ראייה מצוין, אם כי במהירות גבוהה הן רועדות מדי.

המאפיין הבולט ביותר של המטאור 350 הוא העיצוב, והמטאור מגיע בשלוש רמות אבזור, כשההבדל ביניהן הוא עיצובי בלבד. הגרסה הבסיסית, הפיירבול, מגיעה בצבעים אדום או צהוב ומחירה 24,990 ש"ח. גרסת הסטלר, זו שמבחן, מגיעה בצבעי כחול, שחור או אדום, מתווספים לה משענת גב למורכב וחלקים רבים שמגיעים עם ציפוי ניקל מבריק, כמו למשל המפלט, המראות, המאותתים, תיבת מסנן האוויר וסופיות הכידון. מחירה של גרסת הסטלר 25,990 ש"ח. גרסת הסופר נובה מגיעה בצבעי כחול או חום, ולה גם משקף רוח בנוסף למשענת ולחלקים המוכספים. מחירה עומד על 26,990 ש"ח – עדיין תחרותי ביחס למחיר של אופנוע 125 או קטנוע 300 ממוצעים. כל הגרסאות מגיעות עם הקישוריות לאפליקציה ומערכת הניווט, ועם רגלית צד ורגלית אמצע – נוח ושימושי.

בום בולנט

הרויאל אנפילד מטאור 350 הוא אופנוע מתחילים קלאסי – קל לרכיבה, לא מאיים ולא יקר. זה שהוא נראה כמו קרוזר זה בונוס גדול, אבל הוא מתפקד ככלבויניק והנסיעה בו קלה ונעימה הן בעיר והן – עם מעט סבלנות – בדרכים בין-עירוניות.

אבל המטאור לא מיועד רק למתחילים. הוא גם נותן אלטרנטיבה ראויה למי שמעדיף אופנוע על פני קטנוע וזה טווח המחירים שלו. עם המראה הנאה וההיסטוריה העשירה של המותג הוא גם נותן אלטרנטיבה לחובבי קרוזרים, פלח שוק שמתחיל במחיר כפול ממחירו של המטאור (פרט לקיוואי 125 ולבנלי אימפריאל). הוא יכול לשמש לסידורים בעיר, הוא גם יסתדר מצוין עם משימות יום-יומיות בין-עירוניות ואף טיולים – כל עוד הרוכב ייכנס לראש שלו ויתאם ציפיות. ולא פחות חשוב – הוא ייראה מצוין בחניה מול בית הקפה האופנתי בעיר, כמו גם ליד הלונגי במסיבת טבע.

הרויאל אנפילד מטאור 350 נותן תחושה של מוצר מתוכנן ומבוצע היטב, ואין בו קיצורי דרך או עיגולי פינות. הוא מעלה זיכרונות מהודו ומאבותיו הבולטים, אבל הוא אופנוע מודרני לחלוטין. הוא פונה למגוון רחב של רוכבים, ובעיקר למתחילים. גם אם היה עולה עשרת אלפים ש"ח יותר הוא היה קנייה טובה, אבל במחיר הנוכחי – אופנוע קרוזר יפהפה בנפח 350 סמ"ק, עם אבזור מודרני, מחברה עם היסטוריה עשירה – וכל זה בפחות מ-25 אלף ש"ח? במחיר כזה הרויאל אנפילד מטאור 350 הוא היהלום שבכתר.

עלויות טיפולים

• 500 ק"מ – 775 ש"ח
• 5,000 ק"מ – 775 ש"ח
• 10,000 ק"מ – 960 ש"ח
• 15,000 ק"מ – 775 ש"ח
• 20,000 ק"מ – 1,384 ש"ח
• סה"כ ל-20 אלף ק"מ – 4,669 ש"ח

*המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.