- יתרונות: מנוע, התנהגות, מתלים, זמישות, פאן פקטור, ורסטיליות, נוחות, מראה, מחיר
- חסרונות: זווית צידוד כידון, חום מהמנוע, ABS לא ניתן לניתוק (כי היינו חייבים לכתוב משהו)
- שורה תחתונה: סופר-נייקד יפני אמיתי שבנוי על בסיס ה-R1, לא נופל מהמתחרים האירופאים ומשלב ערך מוסף של ורסטיליות ונוחות – היפני הכי אירופאי שיש
- מחיר: 98,985 ש"ח
- מתחרים: אפריליה טואונו, ב.מ.וו S1000R, דוקאטי סטריטפייטר, ק.ט.מ סופר דיוק 1290
- נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים קרוספליין, 16 שסתומים, DOHC, הזרקה עם מצערות חשמליות, 160 כ"ס, 11.3 קג"מ, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת אלומיניום, בולמי KYB מתכווננים, בסיס גלגלים 1,400 מ"מ, גובה מושב 825 מ"מ, משקל 190 ק"ג
מה זה?
ה-MT-10 הוא האח החמישי והבכור בסדרת ה-MT של ימאהה, והוא בנוי על בסיס ספינת הדגל הספורטיבית של ימאהה – ה-YZF-R1. למעשה זוהי הפעם הראשונה שיצרנית יפנית בונה סטריטפייטר-סופר-נייקד אמיתי, כזה שמתמודד ראש בראש מול הכלים האירופאים בסגמנט, וכמה מתאים שהסופר-נייקד הזה יהיה ממשפחת ה-MT – בעיקר בגלל מה שהמשפחה משדרת.
בימאהה עשו את הדרך הארוכה כשבנו את ה-MT-10. הם לא רק הפשיטו R1, שמו כידון גבוה, עיצוב חדש וקצת סט-אפ לבולמים, אלא ממש בנו את האופנוע מחדש. כך למשל כ-40% מחלקי המנוע הוחלפו – כולל ראש המנוע כולו (שסתומי יניקה קטנים יותר, מעברים שונים, יחס דחיסה שירד מ-13:1 ל-12:1), הטלטלים, הבוכנות וגלגל התנופה הכבד יותר, וזאת כדי להשיג מנוע שופע מומנט מסל"ד סופר-נמוך. כתוצאה מכך ההספק ירד מ-200 ל-160 כ"ס. גם ניהול המנוע חדש לגמרי, כולל גופי המצערת ותיבת האוויר, ויחס ההעברה הסופי התקצר כדי שהאופנוע יהיה מהיר פחות ('רק' 250 קמ"ש), אבל שימושי הרבה יותר לכביש.
גם מכלולי השלדה עברו את כל ההתאמות והשינויים. כך למשל שלדת הזנב מאלומיניום הוחלפה לפלדה כדי להתמודד עם העומסים, הבולמים של ה-R1 קיבלו סט-אפ חדש, המשולשים חדשים – גמישים יותר, ובגדול אפשר להגיד שכל מכלול קיבל את ההתאמות שלו לטובת התאמה לכביש, לסגמנט הסטריטפייטר סופר-נייקד, ולרוח ה-MT בכלל.
מבחינת אלקטרוניקה יש מערכת ABS (לא ניתנת לניתוק!), בקרת החלקה עם 3 מצבי התערבות וניתוק, בקרת שיוט, פנסי LED, ו-3 מצבי ניהול מנוע – סטנדרט, A אגרסיבי ו-B עוד יותר אגרסיבי.
לסיום נספר שהעיצוב הוא ברוח 'הצד האפל של יפן' – הסלוגן של משפחת ה-MT, חד, קרבי, מודרני, ובעינינו נראה מצוין, אפילו שהחזית קצת רובוטריקית.
ביצועים
מאופנוע שבנוי על בסיס ה-R1 ציפינו לביצועים ברמה הגבוהה ביותר, וה-MT-10 פורע את כל הצ'קים – ובגדול. מדובר באחת ממכונות הכביש הביצועיסטיות ביותר שיש. מנוע ה-R1 המותאם הוא קודם כל סופר מעניין ומרגש בזכות תצורת הקרוספליין הלא-קונבנציונלית, אבל הוא גם שופע כוח מסל"ד רצפה, ליניארי מאוד לכל אורך העקומה, ומספק הספק גבוה שמעיף את האופנוע קדימה. לא ציפינו למשהו אחר ממנוע ליטר ספורטיבי של 160 כ"ס. מה שמעניין הוא שהמנוע הזה נשלט מאוד, ואפילו נעים לשימוש. ברוב המכריע של הזמן רכבנו על ניהול המנוע הסטנדרטי, פשוט כי מצב A, ובעיקר מצב B, פשוט אגרסיביים מדי לכביש הציבורי בתגובות המנוע שלהם (שלושת המצבים נותנים את אותו ההספק, ורק תגובת המצערת שונה)
אבל זה לא רק המנוע, אלא האופנוע כולו. מערכת המתלים מהווה פשרה מצוינת בין ספיגה ונוחות לבין ספורטיביות – גם אם מדובר ברכיבת כסאח. בכל זאת, בולמים של R1. ההיגוי מעולה, זריז מאוד – גם בזכות הכידון הרחב, הניהוג סופר-קל היציבות גבוהה – גם בסוויפרים ארוכים של 200 קמ"ש, והבלמים מספיק חזקים כדי לשתול את ה-MT-10 במקום. חבילת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר – שלא נופלת מהכלים האירופאים שמובילים את הסגמנט.
מצד אחד, כמו R1, אפשר לרכב איתו מאוד מהר על כבישים סופר מהירים, למשל בסוויפרים סופר-מהירים, והוא יציב ונשלט, אבל מצד שני הוא כל כך זמיש (אג'יל), כך שאפשר לקפל אותו על כבישים מפותלים סופר-צפופים שמתאימים לסופרמוטו, והוא יהיה קל, נשלט וידידותי, וייתן קצב שהוא לא פחות ממדהים. ככה קל לרכב עליו, וכל המכלולים, כולל המנוע – משתפים פעולה באופן מושלם.
אה, ועוד משהו – ווילי ברביעי על 150 קמ"ש!
איך זה מרגיש?
העניין החשוב ביותר ב-MT-10 הוא לא שמדובר במכונת ביצועים מטורפת, שכן זה ברור לחלוטין כשהפלטפורמה לסופר-נייקד שלך הוא YZF-R1, אלא דווקא ההתנהגות שלו בכל מה שהוא לא רכיבת כסאח על כבישים ציבוריים.
ראשית, הוא נוח מאוד. תנוחת הרכיבה זקופה, המושב נוח ומאפשר לזוז, ויש לא מעט מקום לרגליים. כמה הוא נוח? ההסבר הטוב ביותר הוא שאחרי יום רכיבה מלא בכבישים של חבל אנדלוסיה – רובם ככולם מפותלים וטכניים, חזרנו רעננים ולא כואבים, גם לא בישבן או ברגליים, וזה אחרי רכיבה אינטנסיבית של יום שלם. זה בעינינו לא פחות ממדהים.
שנית, הוא מאוד ורסטילי. כאמור, זה שמדובר במכונת ביצועים מטורפת כשלוחצים ומעמיסים אותה – זה ברור לחלוטין. אבל ל-MT-10 יש צד נוסף – השימושיות והוורסטיליות הרבה שלו. כשרוכבים איתו רגוע הוא חתלתול נשלט ונעים, וכשפותחים גז, דוחפים היגוי חזק או בולמים על הקשקש – הוא מכונת ספורט מושחזת שחיה על עומסים. זו לדעתנו הבשורה הגדולה של ה-MT-10 – שהוא יכול להיות גם וגם. גם מכונת ספורט סופר-מטריפה לכבישים מפותלים ולרכיבת קצה, אבל גם לשמש ככלי תחבורה נעים, נוח ושימושי. ואחרי הכל – הוא נראה מעולה.
עלויות וסיכום
ה-MT-10 שומר על ערכי הליבה של משפחת ה-MT, וזה כולל המחיר. בשעה ש-R1 עולה 140 אלף שקלים – ה-MT-10 תומחר בארץ ב-100 אלף ש"ח כולל אגרות. גם אם משווים אותו למתחריו הישירים בסגמנט – הב.מ.וו S1000R שעולה 113 אלף ש"ח ואפריליה טואונו שמחירו 111 אלף ש"ח – עדיין מחירו סופר-אטרקטיבי.
במחיר הזה מקבלים אופנוע שנראה מצוין ומודרני, מציע חבילת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר לכביש הציבורי, מאוד ורסטילי וידידותי למשתמש כך שיכול לשמש בקלות ככלי תחבורה שלא מתיש את הרוכב אלא להפך, ואחרי הכל – זה מגיע מיפן. לדעתנו – בדיוק בהמשך למשפחת ה-MT – זהו אחד הכלים החשובים שיצאו מיפן בשנים האחרונות – היפני הכי אירופאי שיש, ואם תשאלו אותנו – זה עשוי להיות הכלי שייתן זריקת מרץ חשובה לסגמנט הכל כך מגניב הזה – הסטריטפייטרים סופר-נייקדים. אהבנו מאוד!