FullgaZ אופנועים, קטנועים וכל מה שגז
צילום: בני דויטש
רוכבים: אלעד גבאי, אביעד אברהמי
- יתרונות: מנוע, הזרקת דלק, הילוך שישי, מתלים, התנהגות
- חסרונות: מערכת פליטה מקורית, גימור
- שורה תחתונה: ה-WR250F מיישר קו עם המקובל בשורה הראשונה בקטגוריה – אופנוע אנדורו מעולה ורב-תכליתי
- מחיר: 59,985 ש"ח לפני אגרות רישוי, 61,280 ש"ח כולל אגרות
- מתחרים: ק.ט.מ 250EXC-F, הוסקוורנה FE250, הונדה CRF250X, קוואסאקי KL250, שרקו SEF-R250 ו-TM EN250Fi
- נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 250 סמ"ק, 4 שסתומים, DOHC, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת אלומיניום, בולמים קדמיים קאיאבה 48 מ"מ קארטרידג' סגור – מהלך 310 מ"מ, בולם אחורי קאיאבה עם מערכת לינקים – מהלך 318 מ"מ, גובה מושב 965 מ"מ, מרווח גחון 325 מ"מ, מיכל דלק 7.5 ל', משקל מלא 118 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 130/80-18
מה זה?
ה-WR250F של ימאהה הוא אחד מאופנועי האנדורו הוותיקים והטובים שנמכרו פה. הוא יצא לראשונה בשנת 2002, ומאז כבר מספר עדכונים. ב-2003 הוא קיבל מתנע חשמלי, ב-2007 הוא קיבל את שלדת האלומיניום שהופיעה ב-YZ250F שנה קודם לכן, ומאז ועד 2014 הוא יוצר ללא שינויים משמעותיים. יש לאופנוע הזה קהל מאמינים אדוק שמאוהב בו למרות החסרונות שלו, והוא אפילו סוג של אופנוע קאלט. בנוסף, הוא Bullet Proof אמיתי, אמין ועמיד בצורה בלתי רגילה.
אבל אופנועי האנדורו התקדמו מאוד בשנים האחרונות, ובימאהה היו חייבים ליישר קו. הם עשו את זה בסוף 2014 כשהציגו את גרסת 2015 של ה-WR250F – למעשה אופנוע חדש לחלוטין שבנוי על בסיס ה-YZ של שנה קודם לכן, זה עם המנוע ההפוך. כן, ב-WR250F של 2015 יש מנוע הפוך – הוא מוטה אחורנית, היניקה מתבצעת מחלקו הקדמי והפליטה מחלקו האחורי. מבנה נכון יותר לזרימת האוויר שיוצר כמה יתרונות כמו סעפת יניקה ישרה 'דאון-דראפט' וחלוקת משקל מאוזנת יותר, גם בגלל מיקומו האחורי יותר של מיכל הדלק. יש לו גם מערכת הזרקה מתקדמת שניתנת לכיול וכיוון. בצד החסרונות – סעפת הפליטה צריכה לעשות סיבוב שלם סביב הצילינדר כדי להיות באורך מסוים שמאפשר פינוי גזים יעיל. ראש המנוע עם 4 שסתומים במקום 5 שהיו בעבר, ועוד פרט חשוב הוא ההילוך השישי – שהיה חסר כל כך בדגמים הקודמים ועתה מגיע בדגם החדש. פרט למנוע המעניין והלא קונבנציונלי יש שלדת אלומיניום קומפקטית מבעבר, בולמים קדמיים של קאיאבה מסוג קארטרידג' סגור (לראשונה ב-WR250F) ובולם אחורי משופר. לסיום יש עיצוב חדש ומודרני שמחליף את העיצוב המיושן של ה-WR מהדור הקודם.
אז יצא אופנוע חדש ומתקדם, נוצר סביבו באזז ובעלי ה-WR שמחו וכבר התכוונו לשדרג, אבל אז צצה בעיה: ה-WR250F החדש והמעניין לא עומד בתקינה האירופאית, מה שאומר שהוא לא מגיע לישראל. אכזבה גדולה. שנה עברה, וימאהה-אירופה מציגה את גרסת 2016 עם תקינה אירופאית, מה שאומר שהוא מגיע ארצה. שוב מתחיל הבאזז.
ביצועים
הביצועים של הדור הקודם של ה-WR היו ברמה גבוהה, והגרסה החדשה לוקחת אותם שני צעדים קדימה והופכת את ה-WR250F לאופנוע אנדורו מקצועי וגם מודרני. המנוע גמיש מאוד, כמו בדגם הקודם, אבל עכשיו הוא עולה קצת יותר מהר בסל"ד, וכמובן נושם היטב. הוא לא רייסרי מדי כמו כלים אחרים בקטגוריה, והוא בהחלט יעיל. הבעיה היא עם מערכת הפליטה המקורית, שכדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר חונקת לגמרי את המנוע הנהדר הזה – גם בתגובה וגם בסאונד, וגם מוסיפה למשקל. ברכיבה על אופנוע זהה עם מערכת פליטה משוחררת של אקרפוביץ' וניהול מנוע מכוון על ידי המחשב המקורי של ימאהה הבנו כמה באמת פנינה המנוע הזה, ולדעתנו מערכת פליטה חלופית איכותית היא פריט חובה ב-WR250F.
ההתנהגות משובחת. האופנוע מרגיש גבוה, רזה ואתלט, והוא קל יותר מהדגם היוצא. מערכת המתלים, שהייתה מצוינת בדגם הקודם, עושה עבודה מעולה גם פה. בין אם זה אבנים משוחררות כמו בתא השטח שעליו רכבנו ובין אם זה נחיתות מקפיצות או דרופים – ה-WR250F סופג היטב ושומר היטב על הקו ועל היציבות. ההיגוי סופר-זריז – שיפור מהותי מהדגם הקודם, ושיפור נוסף הוא ההילוך השישי, שעכשיו מאפשר לרכב מהר על שבילים בסל"ד נמוך בהשוואה לעבר. נקודה מעניינת היא שדווקא על אופנוע שמצויד במוסים במקום בפנימיות בצמיגים הרגשנו משמעותית טוב יותר, כאילו האופנוע דבוק לקרקע – בעיקר בסינגלים משובשים ובפניות. הצמיגים, אגב, הם מצלר סיקס-דייז אקסטרים, לעומת צמיגי דאנלופ שאיתם היה מגיע הימאהה בעבר.
ה-WR250F מציע חבילת ביצועים מצוינת, ובתחום הזה הוא בהחלט מיישר קו עם הקטגוריה.
איך זה מרגיש?
פחות כמו WR250F ויותר כמו אופנוע אנדורו אירופאי, בעיקר בגלל חלוקת המשקל השונה והבולם הקדמי המצוין. אם ה-WR250F ידוע בפרונט השתול והסופג שלו שנותן שפע של ביטחון, אז כעת הפרונט מרגיש קל יותר – כמו בכלים אירופאיים דוגמת ק.ט.מ, מה שהופך את ההיגוי לזריז יותר. חלק מהרוכבים יאהבו את זה (אנחנו למשל), וחלק אחר פחות – בעיקר אלו שמעריכים את הייחודיות של ה-WR250F המיתולוגי. כך או כך, ה-WR250F החדש מרגיש כעת הרבה יותר אופנוע אנדורו מודרני.
פחות אהבנו את הגימור, ומדובר על שתי נקודות: הראשונה היא כיסוי תיבת האוויר, שנמצאת כעת לפני המושב ומיכל הדלק. הכיסוי הזה נראה זול ופשוט, ולא עומד בסטנדרטים הגבוהים של ה-WR. השנייה היא חוטי החשמל, הקונקטורים והממסרים שנמצאים מאחורי הבולם האחורי וחשופים לחלוטין, בלי שום הגנה מפני פגעי השטח. לחלוטין לא מקובל, ולדעתנו עלול לגרום לתקלות חשמל בטווח הארוך.
עלויות
מחירו של ה-WR250F עומד על כ-61 אלף ש"ח כולל אגרות (59,985 ש"ח לפני אגרות). בסוף 2015 פרסמו במטרו הערכת מחיר נמוכה יותר ב-5,000 ש"ח, מה שאמור היה להפוך את ה-WR250F לעסקה סופר-משתלמת, אולם מאז השתנו דברים ברשות המסים והוחלט שרירותית שהמס על ה-WR יהיה 60% ולא 40% כמו שהרפורמה מכתיבה, ולכן מחירו גבוה יותר.
בהשוואה למתחריו, ה-WR עומד פחות או יותר באמצע מבחינת תמחור. הכלי הזול ביותר בקטגוריה, ההונדה CRF250X, מתומחר ב-56,994 ש"ח, הקוואסאקי KL250 עולה 58,200 ש"ח וה-TM EN250Fi עולה 59,500 ש"ח. מעל ל-WR250F יש את השרקו SEF-R250 שעולה 65,900 ש"ח, את הק.ט.מ 250EXC-F שעולה 67,282 ש"ח לגרסה הרגילה ו-71,319 ש"ח לסיקס-דייז, ואת ההוסקוורנה FE250 שעולה 67,385 ש"ח. בסך הכל מחיר טוב, אבל צריך לקחת בחשבון החלפת מערכת פליטה, שזה לטעמנו חובה.
בסך הכל הימאהה WR250F הוא אופנוע אנדורו מצוין שמשפר בדיוק את הבעיות של ה-WR250F הקודם ומציב אותו בשורה אחת עם חזית האופוזיציה. יש לו מקום חשוב בשוק האנדורו הישראלי, ואנחנו צופים מכירות נאות בפלח השוק הגדול הזה.
