בחודש שעבר חתם שר האוצר (הזמני) על הוראת שעה לתיקון צו תעריף המכס המאפשר הטלת מס קנייה מופחת בן 19.2% על כלים תחרותיים המיועדים לנהיגה ספורטיבית. או במילים פשוטות יותר – המס על אופנועי רישוי אפור חזר לערך המקורי של 2013 – 19.2%.
תקציר האירועים למי שלא ממש היה מחובר עד עכשיו: בתחילת 2013, עם החלת חוק הספורט המוטורי, נקבע ברשות המיסים כי מס הקנייה על כלים ברישוי אפור יעמוד על 19.2%. כל אחד יכול היה לרכוש כלי ברישוי כזה, והתוצאה הייתה מאות רבות של אופנועי אנדורו ומוטוקרוס שנמכרו בשנה הזו ברישוי אפור, כשההערכות המבוססות מדברות על כ-750 כלים. היו אלו אופנועי מוטוקרוס, שעד אז הגיעו ארצה כמוברחים ופתאום ניתן היה לרכוש אותם באופן חוקי, וכן אופנועי אנדורו, שעם המיסוי החדש מחירם ירד בעשרות אחוזים ביחס לאופנועים בעלי רישוי צהוב. ההמונים קפצו על המציאה של לקנות אופנוע שטח חדש בזול, והשטח התמלא בכלים אפורים.
אחרי שנה של מכירת כלים אפורים הבינו ברשות המיסים שהרוב המכריע של הכלים שנמכרים ברישוי אפור לא באמת משמשים לספורט מוטורי אלא ככלי שטח, ולכן החליטו שלא להאריך את צו השעה, כך שמס הקנייה עלה לשיעור של כ-80%. החלטה זו עצרה אמנם את התופעה שרוכבים שאינם מתחרים רוכשים כלים אפורים ורוכבים איתם בשטחים פתוחים ולא במסלולים, אבל יחד עם זאת הרימה בלם יד לספורט המוטורי ותקעה גם את אלו שבאמת צריכים ומשתמשים בכלים ספורטיביים. מקרה קלאסי של לשפוך את התינוק עם המים.
שנת 2014 עברה, שנה שבה לא נמכרו כלל כלים ברישוי אפור ושהספורט המוטורי נכנס לקיפאון עמוק. נכון שלא רק בגלל העלאת המס, אבל גם לזה היה חלק בתוך מכלול הדברים. כעת, בחודש ינואר 2015, נחתם מחדש צו השעה ומס הקנייה לכלים אפורים חזר לשיעור של 19.2%.
יחד עם זאת, הפעם הציבו ברשות המיסים מגבלות רציניות ברכישת כלים אפורים על מנת למנוע ממי שאינו מתחרה לרכוש אופנוע או רכב ברישוי אפור. כך למשל, ברכישת כלי אפור הרוכב יצטרך להציג אישור ייבוא מהרשות לנהיגה ספורטיבית, הצגת רישיון נהיגה בתוקף והוכחה שהוא אכן מתכוון לעשות באופנוע שימוש תחרותי.
לצערנו הרב, אנחנו כעם צריכים רגולציה קפדנית שתוודא שלא ננצל לרעה הטבה שניתנת לקבוצה מסוימת שצריכה אותה, וזה נכון לתחומים רבים בחיים במדינה הזו. אם כי סביר להניח שגם עכשיו, למרות הרגולציה, יהיו מי שימצאו את הדרכים לעקוף את התקנה ולסחור באופנועי שטח ברישוי אפור, גם אם אינם קשורים בצורה זו או אחרת לספורט המוטורי. קומבינות, נו…
אנחנו כמובן מברכים על מהלך החזרת שיעור מס הקנייה ל-19.2%, ומקווים שהפעם הוראת השעה תהפוך לתקנה קבועה. זה עשוי לקרות ביוני 2016, וזאת במידה וברשות המיסים יראו שהפעם זה עובד, ושהשטח לא מוצף בכלים אפורים. אלו צריכים להיות במקום הטבעי שלהם – במסלולי המרוצים – שם הם נוסעים כחוק כולל ביטוח.
וזה הזמן להסביר למה אנחנו נגד רכיבה בשטח פתוח עם כלים ברישוי אפור. במילה אחת – ביטוח. כלי אפור אינו מכוסה בביטוח חובה, ולכן הסיכון שהרוכב לוקח הוא עצום. אז נכון שיש ביטוחי תאונות אישיות כאלו ואחרים, שחלקם יכסה גם תאונות על אופנוע ברישוי אפור, אולם כל פוליסה שכזו היא מוגבלת בהרבה מאוד אספקטים, ובכל מקרה אף אחת מהן לא תיתן כיסוי מלא, מקיף ובלתי מוגבל כמו ביטוח החובה שעושים לכלים צהובים. לצערנו הרב, ברבות השנים ראינו יותר מדי תאונות בשטח, וראינו את ההבדלים הברורים בין מי שרכב עם ביטוח חובה לבין מי שלא, כולל מקרים קיצוניים של נכות לכל החיים. אנחנו, בכל אופן, לא חושבים שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לרכב ללא ביטוח – גם אם זה בשטח. יודעים מה? במיוחד אם זה בשטח.
עוד עניין חשוב שמתווסף לעניין הביטוח הוא מחיר הרכישה. אין ספק ש-80 או 70 אלף ש"ח לאופנוע אנדורו ברישוי צהוב זה המון כסף, חורג מכל פרופורציה וכפול ממדינות אירופה השונות. אין גם ספק שלרכוש אופנוע אפור ב-40, 50 או 60 אלף ש"ח חוסך המון ממחיר הרכישה. יחד עם זאת צריך לזכור שהתשלום הזה הוא חד פעמי, שכן בהחלפת האופנוע אחרי תקופה תצטרכו להוסיף את ההפרש, ובשני המקרים – צהוב או אפור – הוא יהיה דומה למדי.
אז מה אנחנו אומרים? מי שרוכב בשטח הפתוח, יוצא לטייל, רוכב בסינגלים, גם אם זה במקומות מבודדים – טוב יעשה אם יקנה אופנוע ברישוי צהוב וידאג לעצמו לביטוח חובה. את האופנועים ברישוי אפור תשאירו למי שבאמת צריכים אותם – למתחרים. אופנועי ספורט מיועדים לספורטאים. אחרת גם את המתנה הקטנה שקיבלנו – ייקחו לנו שוב.
הוצאת רשיון אפור