FullgaZ אופנועים, קטנועים וכל מה שגז
הבנלי 654 היה נייקד ספורטיבי שיוצר בתחילת שנות ה-80 והיה אמור לתת מענה לסיפור ההצלחה של הונדה מאותן השנים.
בתחילת שנות ה-70 הציגו בהונדה את אחד האופנועים החשובים בהיסטוריה – ה-CB500 Four. הוא היה כל כך מוצלח ורווחי עבור היצרנית, שכולם רצו להצטרף לקטגוריית הספורט בנפחים הבינוניים. היום נקרא לזה נייקד-ספורט, אך לאופנועי הספורט בתקופות האלה לא היה פיירינג. בשנת 1979 הגדילו בהונדה את הנפח ל-650 סמ"ק, וזו השנה בה הוצג בתערוכת מילאנו הבנלי 654.
היום אנחנו מכירים את בנלי דרך בעלי הבית הסינים. בשנת 2005 המותג – הכושל והמסובך כלכלית בזמנו – נרכש על-ידי קבוצת Qianjiang הסינית, והמשמעות המיידית הייתה הזרמת כספים רבים לשיקום החברה ולפיתוח דגמים חדשים. עם הרכישה על-ידי הסינים והזרמת הכספים החלו בבנלי בפיתוח של עשרות דגמים חדשים, כשרובם בנפחים קטנים ובינוניים. המחקר והפיתוח נשאר באיטליה ומתבצע על-ידי אנשי בנלי, אולם הייצור עצמו עבר לסין כדי להוזיל עלויות. בתקופה הנוכחית בנלי מייצרים אופנועים מוצלחים ורווחיים.
אבל עוד לפני כן, בנלי נוסדה בעיירה פזארו שבאיטליה בשנת 1911 – מה שהופך אותה לאחת מחברות האופנועים הוותיקות ביותר (קראו על ההיסטוריה של בנלי). לאחר הרבה גלגולים ומאבקים פנימיים בין האחים, המותג נרכש על-ידי דה טומסו, שם שמשויך בעיקר לרכבים. באותה העת הוא גם הוסיף לעגלת הקניות שלו את המותג מוטו גוצי. לאחר הרכישה דה טומסו סימן לעצמו כמטרה את הונדה, שמוזכרת בפתיחה. הזרמת מזומנים מסיבית הובילה לקפיצה טכנולוגית שהציגה אופנוע משותף עם פלטפורמה אחידה, שנמכר תחת שני המותגים בנפחים של 354 סמ"ק (GTS 350), 504 סמ"ק (500 קוואטרו) ו-654 סמ"ק.
המנוע היה בעל ארבעה צילינדרים בשורה ובנפח של 603.9 סמ"ק מקוררי אוויר. ההספק עמד על 60 כוחות סוס ב-8,700 סל"ד והמומנט על 5.1 קג"מ ב-7,000 סל"ד. המשקל המלא של 190 ק"ג (מיכל דלק בנפח 12 ליטר) הגביל את המהירות המרבית המוצהרת ל-185 קמ"ש. הבולמים הפשוטים כללו מזלג קונבנציונלי פשוט מלפנים וצמד בולמים מאחור. חישוקי ה-18″ היו עם שני דיסקים פשוטים בקוטר 285 מ"מ מלפנים, ועוד אחד בקוטר 260 מ"מ מאחור. היום אנחנו כותבים על אלקטרוניקה ועל בקרות – אבל לא רק שלא ידעו מה זה בשנות ה-80, אלא היה מגזין שהקדיש פסקה שלמה על מכסה מיכל הדלק שננעל עם מפתח.
הביצועים היו טובים ובהחלט ברמה של ההונדה CB650, וגם ההתנהגות. מה שפגם בכל החבילה הוא המחיר הגבוה יותר שנדרש עבור ה-654, וכן האמינות, כפי שגילו מעט הישראלים שרכשו אותו בשנות ה-80. מחשמל שלא רצה לעבור בחוטים, לשמן שלא רצה להישאר במנוע, לחלפים שלא רצו להגיע לארץ.
בשנת 1981 הוצגה גרסת הספורט, שנבדלה בעיקר בכידון נמוך יותר ובמושב שטוח יותר. התמחור בישראל, בניגוד לאירופה, היה נמוך יחסית, אך הרוכשים שציפו לקבל הונדה איטלקית ניסו להיפטר ממנו והשוק שלו קרס, סיפור דומה באירופה.
הייצור של הבנלי 654 פסק בשנת 1985, והיה למעשה אחד הגורמים לכניסה מחודשת לפשיטת רגל.
בארץ לדעתי נמכר בעיקר ב 1986
הכרתי מכונאי מדופלם אחד שכלי כזה ממש התפרק לו לגורמים תוך כדי בדיקת האופנוע במהלך נסיעת המבחן…:-)
"המחקר והפיתוח נשאר באיטליה ומתבצע על-ידי אנשי בנלי, אולם הייצור עצמו עבר לסין כדי להוזיל עלויות".
אתם לא מעודכנים, כנראה שנרדמתם על האף.
הסינים היום מובילים בטכנולוגיה ברמה העולמית, ובגלל שכל הפטנטים של האופנועים הם פגי תוקף, הסינים מעתיקים חוקית אחד לאחד (הם לא צריכים אישור של אף אחד), הסינים מייצרים באיכויות מותאמות למחיר(חוסכים במקומות הנכונים), ונגמר הסיפור של לשלם על מותג (הסינים קנו מותגים קורסים. הסינים לא מחייבים את הלקוחות במותגים האלה, רק משתמשים בהם לפריצה לשוק המערבי…הפריצה הושלמה בהצלחה. אצל הסינים משלמים לפי האיכות. הסינים הביאו לאומנות את נושא החיסכון בעלויות מבלי לפגוע באמינות. זאת מומחיות שדורשת הבנה מעמיקה בתהליכי הנדסה של פיתוח, תכנון, וייצור. יש מבין?
חוץ מזה, "אמינות נמוכה" הייתה תמיד תוצאה של: (1).אנטישמיות (מפעל איטלקי ששלח לישראל סוג ב – להזכיר לכם את מלחמת העולם השנייה? ומי נלחם שם נגד מי?), (2).מכונאים בישראל שמקבלים טכנולוגיות חדשות, או מודלים חדשים, ומתעצלים לפתוח את המדריך, או מתקמצנים לקנות כלי עבודה מיוחדים לדגם…גם היום רוב המוסכים ברמה ז', זאת תופעה עולמית, גם עם קוראים להם מוסך מרכזי. תשקיעו עוד כמה שקלים באחד מהמכונאים הטובים, וכל דגם שהוא יסכים לקבל לטיפולו יהיה אמין.