נוסטלגיה: הונדה VFR1200F

בהונדה משכו ומשכו את היצירה המופלאה שנקראת VFR750 ולאחר מכן ה-VFR800 האייקוניים, אבל הדגם כבר התחיל להתיישן, בטח כשהעולם הפך להיות יותר קיצוני לתחום הספורט או לתחום התיור. המחליף הגיע בדמותו של ה-VFR1200F.

כבר סיכמנו והראינו שאחד האופנועים המוצלחים והמצליחים ביותר של הונדה בכל הזמנים הוא ה-VFR800 על כל גלגוליו, כאופנוע באופן כללי ובתחום הספורט-תיור ספציפית. אבל גם הקסם הזה דינו להסתיים באיזשהו שלב, ולכן תמיד יש צוות שתפקידו לחשוב קדימה. מה העולם ירצה בעוד כך וכך שנים. הצוות הספציפי של הונדה הגיע למסקנה שמה שהעולם רוצה זה יותר – יותר נפח, יותר כוח ויותר גודל.

ולכן – ולמרות שהוצג במקביל ל-800 – הוצג לשנת 2010 ה-VFR1200F. מנוע ה-V4 המופלא והלא שגרתי עלה, צמח, תפח וגדל ל-1,237 סמ"ק עם 16 שסתומים. למנוע היה גל-זיזים עילי יחיד שנקרא בשפת הונדה Unicam, והוא פתח את שסתומי היניקה עם דחיפים ישירים ואת שסתומי הפליטה בעזרת נדנדים – תצורה שהגיעה מדגמי ה-CRF ומטרתה להצר את ראש המנוע. המצערות היו חשמליות, כלומר ללא תיווך של כבל בין המצערת למנוע. המנוע הפיק 173 כוחות סוס ב-10,000 סל"ד ו-13.1 קג"מ ב-8,750 סל"ד, והכוח עבר לגלגל האחורי דרך גל הינע וסיפק מהירות מרבית מוגבלת ל-282 קמ"ש.

השלדה הייתה מאלומיניום וגובתה עם מזלג קדמי הפוך ודק יחסית בקוטר 43 מ"מ, שכמו האחורי סיפק כיוונים בסיסיים בלבד. היו חישוקי בקוטר 17″ עם צמיגים במידות 120/70 ו-190/55, מערכת בלימה איכותית שכללה שני דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאלים, ודיסק יחיד מאחור בקוטר 276 מ"מ, ובנוסף מערכת משולבת לבלימה עם ABS. מבחינת אלקטרוניקה – כלום. זאת אומרת ABS, בלי בקרת אחיזה (בדור הראשון) ואפילו בלי מערכת מחשב דרך שתספר ותסביר כמה טווח עוד נשאר על מיכל הדלק. המיכל הכיל 18.5 ליטרים, אבל עם מנוע V4 צמא, טווח הרכיבה לא היה בחלק של היתרונות בסיכום המבחן, עם צריכת דלק ממוצעת של כ-14 ק"מ לליטר וטווח של 300 קילומטר בלחץ. בהונדה הציעו אותו גם עם תיבת ה-DCT האוטומטית כפולת המצמדים, שבזמנו לא הייתה כזאת מובנת מאליה.

ה-VFR1200F היה אופנוע ספורטיבי, וממש לא אופנוע ספורט. יכולות גיהוץ וסגירת מרחקים מעולה, עם תנוחת רכיבה ומושב נוחים, אבל עם 270 ק"ג, זריזות לא הייתה חלק מהעניין. מה שכן, בהונדה כמו בהונדה – ידעו טוב מאוד לכייל את השלדה, ומי שרצה לתת בגז בפיתולים גם ידע ליהנות.

בשנת 2012 בוצע עדכון ששייף את הפינות החדות שהפריעו לבוחנים בדור הראשון – כמו מושב נוח יותר, פנסי LED, בקרת אחיזה שתשתלט על הכוח הרב, ועוד חצי ליטר במיכל הדלק. לא התייחסנו לזה עד כה, כי כיום דווקא התרגלנו, אבל העיצוב היה חלק מנקודות הלעג והביקורת של ה-VFR1200F, במיוחד עם החלק הקדמי והפנס הענק. הוא לא היה רב מכר בעולם, ובטח לא בישראל במחיר נדרש של 150 אלף ש"ח, אבל עדיין המשיך להיות אופנוע ספורט-תיור מוערך עם ביקוש ער כמשומש, כשהשלטר ירד על פס הייצור בשנת 2016.

בהתבסס עליו הוצע VFR1200X קרוסטורר העוד יותר מוזר – את זה נשמור לפעם הבאה.