FullgaZ אופנועים, קטנועים וכל מה שגז
השם המלא של היצירה, לפני שאנחנו מתרגמים לעברית, הוא Münch TTS 1200 Mammut והוא היה שיא היצירה של חברת האופנועים הגרמנית מונך.
כמו בכל סיפור אגדות של חברות אופנועים בוטיקיות, פרידל מונך (Friedel Münch) הגרמני היה מכונאי וטיונר פרילנס שעבד בשנות ה-40 בחברת אופנועים קטנה מגרמניה בשם Horex, שהתמחתה באופנועי מרוץ. בשנת 1956 החברה פשטה רגל ומוניך רכש את כל מה שנשאר ממנה, לרבות הזכויות להמשיך ולייצר רפליקות של אותם הורקס'ים, לכיוון סגנון הקפה-רייסר.
האופנועים של מונך נבנו והורכבו בעבודת יד עם מטרה להיות קלים, חזקים ומהירים. בשביל כל זה, וגם בשביל להיות מיוחדים, חבר מונך לחברה שכנה – NSU. זו הייתה חברה גרמנית לייצור אופנועים ומכוניות מהמאה ה-19, שלימים נרכשה על-ידי פולקסווגן ואוחדה אל תוך אאודי. בישראל הכרנו את ה-NSU פרינס 4 שנמכר כאן בשנות ה-60. אז לתוך שלדה של נורטון הכניס מונך את מנוע ה-NSU מקורר האוויר בנפח 996 סמ"ק. זה נתן הספק, הנתון לבחירת הלקוח, של בין 44 כ"ס ו-52 כ"ס, עם משקל של כ-220 ק"ג ובלם תוף קדמי עצום בקוטר 10″, שהיה סימן ההיכר של מונך ונמכר גם לקבוצות מרוץ שונות.
בשנת 1966 מונך יצר את ה-Mammut (ממות'; ממותה), כשמנוע ה-NSU שהוזכר מתחזק ל-55 כ"ס ונכנס הפעם לשלדת צינורות מייצור עצמי של מונך. המשקל ירד מעט ל-217 ק"ג והמהירות המרבית עלתה ל-185 קמ"ש. בלם התוף המפורסם הגיע כמובן לכאן, עם כיסוי ממגנזיום. כל יחידה שנמכרה נבנתה לפי מידות ודרישות הלקוח – כך שאין בעולם שני עותקים זהים. אחד המאפיינים היה השרשרת שנעה למעשה בתוך הזרוע האחורית בתוך אמבט שמן קבוע. לשיא הגיע מונך בשנת 1968 עם ה-Münch4 1200 TTS.
המנוע נלקח מה-NSU TTS, מנוע חדש לזמנו בנפח של 1,177 סמ"ק מקוררי אוויר. עם 88 כוחות סוס שהושגו ב-6,000 סל"ד ושנשמו דרך שני קרבורטורים גדולים בקוטר 40 מ"מ. ל-TTS היה 4 הילוכים, מזלג רגיל מלפנים וצמד בולמים מאחור, חישוק 19″ מקדימה ו-18″ מאחור ומהירות מרבית של מעל ל-220 קמ"ש. ההספק היה גבוה מדי לחישוק שפיצים רגיל מאחור, ולכן סימן ההיכר של מונך היה חישוק יצוק ממגנזיום, לטובת העמידות והסבילות. מיכל הדלק וכיסויי הצד נבנו מאלומיניום קל משקל, כשרוב שאר החלקים נבנו ממגנזיום. הבעיה הייתה שכל החיסכון הזה במשקל התקזז עם המנוע הכבד, ששם את המאזניים על יותר מ-310 ק"ג. מעבר למשקל, בעיה קריטית נוספת הייתה המחיר האסטרונומי, שהיה פי 3 מהב.מ.וו R69S לדוגמה – אופנוע שלא היה זול בפני עצמו. עוד בעיה, קטנה אמנם, הייתה השמדה תמידית של הצמיג האחורי, שהתקשה להתמודד עם כל הכוח והמהירות.
וכמובן, מי אם לא ג'יי לנו שיציג את הממותה הפרטית שלו:
