נוסטלגיה: סוזוקי GSX-R750W – המעבר לקירור נוזל

בשנת 1992 הציגו בסוזוקי את הדור הרביעי של ה-GSX-R750 האייקוני, כאשר מנוע מקורר האוויר והשמן המוכר הפך את עורו וקיבל מערכת קירור נוזל. מעריצי הג'יקסר לא קיבלו את השינוי הזה בצורה טובה.

בקרב אוהדי תחום הרכבים שנת 1998 תיזכר לתמיד, שכן אז הציגו בפורשה את הדור החדש של ה-911 האייקוני, שהוצג בשנת 1964 ולאחר שנים רבות החליף את סימן ההיכר של מנוע הבוקסר עם 6 הצילינדרים מקוררי האוויר והצליל הייחודי, כאשר המיר אותם למנוע מקורר נוזל. ה-996 – כך נקרא ה-911 של אותו הדור – התקבל בפנים חמוצות בקרב אוהדי המותג, שהרגישו שבגדו בהם.

מעט לפני ולא בדיוק באותה עצימות, אבל כן עם אותן התחושות, קיבלו אוהדי הסוזוקי GSX-R750R את הדור הרביעי של הג'יקסר. אופנוע הספורט האולטימטיבי, זה ששינה סדרי עולם בשנת 1985, סיפק את כל התחושות ואת כל הכיף ממנוע ארבעה צילינדרים בשורה בנפח 749 סמ"ק. הדור הראשון, שכבר הגיע לארץ, היה עם הספק של 106 כ"ס על משקל יבש של 176 ק"ג. הדור השני משנת 1988 כבר עלה ל-112 כ"ס ו-195 ק"ג. הדור השלישי בשנת 1990 עבר למזלג הפוך ועלה ל-115 כ"ס. דגם ה-M של 1991 השמין ב-15 ק"ג ועבר לעיצוב מעולם הסופרבייק עם פנס קדמי כפול מתחת לחיפוי פלסטיק. הוא גם היה האחרון עם טכנולוגיית SACS (ר"ת Suzuki Advanced Cooling System) של קירור השמן.

ואז באה שנת 1992, ובסוזוקי רצו יותר ביצועים ויכולות בעולם המרוצים. ה-R היה בעיקר דגם הומולוגציה, זה שנועד לשרת את אופנועי המרוצים באליפויות הסופרבייק והסיבולת, וכמובן להכניס מזומנים לכיס של סוזוקי, כאשר עד לאותה הנקודה כמעט וחצה את קו ה-100 אלף מכירות. באותו זמן הוא כבר נחשב לאופנוע פורץ דרך שכולם רוצים להיות עליו. במבט לאחור, ברור ששינוי – כל שינוי – יעורר אנטגוניזם בקרב האוהדים. כאמור, ה-W הציג שינוי מאוד משמעותי למשפחת הג'יקסר ועבר לקירור נוזל (Wּ – Water). קו העיצוב המשיך את השינוי הגדול שהוצג ב-1991, למעט הפנס האחורי היחיד לעומת הכפול. המנוע עלה ל-118 כ"ס ב-11,500 סל"ד גבוהים יותר, והמומנט ל-8.2 קג"מ ב-10,000 סל"ד. הוצגה גם שלדה מחודשת ומחוזקת ב-24% על-מנת לשאת את המנוע החדש, יחד עם זרוע אחורית חדשה.

הבולמים הטובים מאוד מהדור הקודם לא השתנו, הגיאומטריה מיקמה את הרוכב מקופל עוד יותר. חישוקי ה-17″ הגיעו עם צמיגים במידות 120/70 ו-170/60 עם צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ וקליפרים בעלי ארבע בוכנות של ניסין, ודיסק יחיד בקוטר 240 מ"מ מאחור. האורך הכולל היה מעט מעל לשני מטר, כשבסיס הגלגלים נמדד על 1,440 מ"מ וגובה המושב עמד על 790 מ"מ. המהירות המרבית גירדה את ה-260 קמ"ש.

הסוזוקי GSX-R750W היה אופנוע טוב, טוב מאוד אפילו. רק שהיה קשה לקבל את השינוי הסובייקטיבי לחלוטין בתחושות לעומת דור ה-L וה-M המוצלחים מהשנתיים שקדמו. שנת 1992 הייתה שנה חשובה לסוזוקי, שהראתה שהם לא נחים על זרי הדפנה ומחפשים להמשיך להשתפר ולהתקדם. כמה חבל שחמש דקות אחר כך כל תשומת הלב עברה להונדה עם ה-CBR900RR פיירבלייד המהפכני של 1992, על 893 הסמ"ק, 122 הכ"ס ו-185 הק"ג שלו. כל זה פשוט שם את הג'יקסר W בצל.

הסוזוקי כמובן שהגיע לארץ והראה שהוא יכול להתרסק בדיוק באותה המידה בכביש סדום ערד כמו קודמיו. היו תלונות על אמינות נמוכה יותר של המנועים ומשאבת המים באותו השנתון, אבל בסופו של יום הג'יקסר המשיך את תדמית חסין הכדורים של אותן השנים, זאת אם מצאתם מכונאי שידע לכוון כמו שצריך את המנוע. ה-R של 92 היה אופנוע חשוב בשושלת של הג'יקסרים וראוי לציון מיוחד לאחר 30 שנים.