נוסטלגיה: קוואסאקי KLX650C – הרגוע

בשנות ה-90 קוואסאקי הציעו בישראל שני דגמים דו-שימושיים גדולים בנפח 650 סמ"ק – KLX650C ו-KLX650R. הפעם נתמקד בגרסת ה-C שסיפקה חיים יותר נינוחים למי שגם רצה אופנוע עם יכולות כביש נוחות יותר לצד האפשרות של רכיבת שטח שטובה לנשמה.

קוואסאקי נכנסה לשוק הישראלי בשנת 1994 והציעה לרוכב המתעניין בסגמנט הדו-שימושי / אדוונצ'ר שלוש אפשרויות: ה-KLR650 הבסיסי יחסית שחי לנצח, ה-KLX650R שקיבל את כל הגנים הטובים והקרביים במשפחה, ואת ה-KLX650C המפנק יותר עם התנעה חשמלית ומעל הכל שילוב צבעים טורקיז-סגול מוזר.

לצד אחיו הדוגמן, ה-KLX650C פחות התבלט. בניגוד לגרסת ה-R – שיועדה בעיקר לשטח, עם הרבה פחות משקל, יותר סוסים, יותר מתלים, שלדה אחרת ודרישה לעצבים מברזל בשביל להתניע עם הרגל – גרסת ה-C נועדה למי שקודם כל צריך אופנוע ליום-יום וחיפש להיכנס לשטח דווקא בנקודות הרחוקות יותר של הארץ, אלו שמחייבות נסיעה ארוכה על הכביש.

המנוע היה כמובן צילינדר יחיד בנפח 651 סמ"ק, מקורר נוזל, מוזן קרבורטור. ההספק המוצהר עמד על 45 כוחות סוס (3 פחות מה-R) ב-6,500 סל"ד, והמומנט על כ-5.4 קג"מ ב-5,000 סל"ד, כשהכוח עבר אחורנית לגלגל דרך חמישה הילוכים. מערכת הבולמים הייתה גם פה של קאיאבה, עם מזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ ומהלך של 285 מ"מ (300 מ"מ ב-R), ובולם אחורי פשוט עם כיוון עומס קפיץ בלבד ומהלך של 260 מ"מ (לעומת כיוונים מלאים ומהלך גלגל של 285 מ"מ אצל ההוא הירוק). המשקל עמד על כ-153 ק"ג לפני מילוי 12 ליטרים במיכל הדלק – לא מעט יותר לעומת אחיו, פער שגם נבע בזכות או בגלל מתנע החשמלי ששדרג בצורה משמעותית את החיים.

עוד הבדלים היו בסיס גלגלים מעט ארוך יותר לעומת ה-R, מרווח גחון נמוך יותר (כאן 265 מ"מ), גובה מושב של 885 מ"מ וחישוק אחורי בקוטר 17″ לעומת 18″ ב-R. ל-KLX650C היה בלם דיסק יחיד של ניסין בקוטר 250 מ"מ, ועוד אחד אחורי בקוטר 230 מ"מ (235 מ"מ ב-R). כמו שאנחנו אוהבים לציין בטור הזה – רשימת האלקטרוניקה נשארה ריקה, גם לא ABS. כמו כל אופנוע באותה התקופה.

על המראה הפחות מושך כבר דיברנו, גם מסיכת החזית הייתה גדולה יותר. מכוער הוא לא היה, הייתה לו את הפוזה המרשימה של דו"ש שיורד לשטח עם כנף קדמית גבוה, אבל אף פעם לא התגברנו על שילוב הצבעים המוזר. המפלט היה כבד יותר והכנף האחורית הייתה שונה ו'כבדה' יותר. הוא היה טוב, אין ספק, ונתן את האפשרות לחיי יום-יום טובים עם מנוע חזק ובולמים שסופגים הכל. בשטח הוא היה פחות טוב באופן מובן מאחיו, אבל עדיין נתן את האפשרות לתפור את השבילים לאורך ולרוחב עם האפשרות לעלות ולרדת איפה שנדרש – כמו כל דו-שימושי קלאסי של אותם השנים.

מבחינת אמינות הוא חווה חיים קלים יותר, אז גם סבל מפחות בעיות, אבל הבעיה העיקרית שלו הייתה מהבית. היה לו קשה להתחרות עם גרסת ה-R, ובקוואסאקי עצמם הבינו את זה והחליטו שהפער בין ה-KLR העוד יותר פשוט, וה-R ההכי קרבי אחי לא מצדיק אופנוע שממוקם בדיוק באמצע. וכך, רק 3 שנים אחרי שהוצג, הופסק הייצור בשנת 1996.

התמונה בראש הידיעה באדיבות ridermagazine.com