ענפים בעולם: סופראנדורו

מה זה?

ענף מוכר יותר בשם אנדורוקרוס, ובגרסת אליפות העולם – סופראנדורו. הרעיון נולד באירופה בתחילת שנות ה-2000 על-ידי מארגן תחרויות טריאל. הרעיון היה לקחת את האלמנטים של טריאל, ולשלב אופנועי אנדורו. המתארים לתחרויות הם אולמות הוקי או כדורסל, כלומר צרים וצפופים (וזולים יותר יחסית להפקה). הרוכבים מתמודדים עם מסלול שמשלב קורות עץ, בריכות סלעים, בורות מים, קפיצות גדולות, צמיגים ענקיים, בוץ, חול ועוד. מכשולים טבעיים בתוך סביבה מלאכותית. בשנת 2004 נוסדה הגרסה האמריקאית, ושלוש שנים לאחר מכן הפכה לאליפות מסודרת ויוקרתית. מאחורי זה מסתתר הגיון מסחרי, שזיהה את דלדול הצופים במרוצי אנדורו המאפשרים להם לראות מקטעים בודדים, וגם אז רק רוכב אחד בכל פעם. המארגנים אפשרו לצופה הממוצע לשבת על כיסא, תחת קורת גג, עם בירה ונקניקייה ביד, ולראות את כל האקשן.

אליפות העולם

בסוף מרץ האחרון הסתיימה עונת 2018 של אליפות העולם (כאמור, ליגת הסופראנדורו). האליפות מכילה 5 סבבים, כשכל סבב משלב שלוש תחרויות. המנצח שלקח את כל הקופה השנה היה האמריקאי קודי ווב על ק.ט.מ 350EXC-F, שלקח את התואר מאלוף השנתיים האחרונות קולטון האקר, גם כן אמריקאי, מקבוצת הוסקוורנה. האליפות מושכת את היצרנים הגדולים ששולחים את התותחים המוכרים בתחום. שימו לב לשמות שהתחרו השנה: טדי בלזוסיאק (רוכב פולני עתור תארים שזכה באינסוף תארים בעולם השטח ובאליפות העולם שש שנים ברציפות), בילי בולט, ג'וני ווקר, אלפרדו גומז, דיוויד נייט ועוד.

המרוצים נראים לעתים כמשחק פוטבול ולא כמרוץ אופנועים, וזה גם סוד הקסם שלו. ענף מאוד אגרסיבי, פיזי, חכם. אין לדעת מי ינצח כי גם המובילים נופלים, מתרסקים ושוברים בכל רגע נתון. עוד דבר מעניין הוא השילוב של שתי פעימות וארבע פעימות באותו השדה – אומנם יותר על פי החלטת יצרן מאשר רוכב, אך אין רגע שאפשר להגיד שהאחד טוב יותר מהשני.

אליפות ישראל

אין. חוץ ממספר מצומצם של מסלולים פיראטיים אין משהו מסודר, למעט מרוץ בודד שנערך לפני כ-6 שנים.

צפו בתקציר מהסבב האחרון שנערך בשבדיה וראו מה אנחנו מפסידים: