FullgaZ אופנועים, קטנועים וכל מה שגז
חטיבת HRC (ר"ת Honda Racing Corporation) של הונדה בנתה בשנת 1987 גרסת מסלול עם רישוי כביש למטרות הומולוגציה. רק 3,000 יחידות נמכרו, והן נחשבות כיום לאחד מאופנועי האספנות הנדירים והמבוקשים ביותר.
בטור הקודם התמקדנו בהונדה VFR750 שהיה דגם ספורט-תיור אשר הוצג בשנת 1985 עם מנוע V4. הפעם נתמקד באח החורג – ה-VFR750R – שנועד לדבר אחד בלבד: לאפשר להונדה להשתתף באליפות הסופרבייק העולמית החדשה. בשנת 1988 התחילה סדרה חדשה במרוצי המסלול שקיבצה אופנועי כביש משופרים בכבדות. בהונדה החליטו שצריך לבנות אופנוע חדש לשם כך, ולצורך אישור האופנוע בסופרבייק נדרשים היצרנים להומולוגציה – שזה תהליך המאפשר התאמה של הדגם לסדרת המרוצים. כלומר, בהונדה נדרשו למכור כמה מאות דגמי מרוץ דומים עם רישוי כביש.
בהונדה כאמור בחרו לא להשתמש ב-VFR750F מאליפות הסופרבייק האמריקאית, אלא לפנות לכיוון ה-RVF750 F1 מתחום מרוצי הסיבולת, שהביא לא מעט ניצחונות בידיהם של ווין גארדנר וג'ואי דאנלופ. הבחירה במנוע V4 נקבעה מראש, עם 90° בין הצילינדרים, ארבעה שסתומי טיטניום בכל אחד מהצילינדרים, 748 סמ"ק, קירור נוזל עם שני רדיאטורים, גלי זיזים עם מסבים כדוריים, גל ארכובה בפעולה של 360°, ארבעה קרבורטורים בגודל 38 מ"מ, 118 כוחות סוס צנועים ב-11,000 סל"ד ו-7.1 קג"מ ב-7,000 סל"ד. אם נתעכב רגע על נתון ההספק, אז היה ברור שמי שירכוש אותו לשימושי מסלול, כבר ירכוש (בנפרד) גם את קיט המרוצים שמעלה את ההספק ל-130 כ"ס ומעלה על-ידי קרבורטורים שונים, רדיאטור גדול, וגם שינויי גיאומטריה דרך זרוע אחורית קצרה יותר למסלולים צפופים. המשקל היבש עמד על 180 ק"ג, עם שימוש בפיירינג מפיברגלאס.
השלדה הייתה מסוג עריסה כפולה, עם מזלג קדמי טלסקופי ובולם אחורי של שוואה. ל-RC30 הייתה זרוע אחורית חד-צידית, שלמרות ששקלה יותר אפשרה החלפות גלגל קלות ומהירות. מידות החישוקים היו מעט מוזרות עם 17″ מלפנים (במידות 120/70) ו-18″ מאחור (170/60) שזכו לביקורת בגלל מבחר קטן מדי של צמיגים המתאימים למידה האחורית. בחשיבה על הרייסרים, רפידות הבלם וגלגלי השיניים צוידו בגישה קלה ושליפה מהירה. בהונדה חיברו את הקליפר האחורי לשלדה באמצעות לינק מיוחד בשביל למנוע תנועה של הגלגל מעלה בעת האטה.
ההשקעה של הונדה הוכיחה את עצמה, ובגדול. פרד מרקל זכה בתואר בשנתיים הראשונות של הסדרה, וה-RC30 כיכב בעוד מרוצים ואליפויות שונות כמו האי מאן, מקאו ועוד. בסך הכל נבנו – בעבודת יד, לא פחות – 3,500-3,000 עותקים (תלוי במאגר המידע) שחלקם שומש כבסיס לימי מסלול ולתחרויות וחלקם נקנה בידי אספנים.
בהונדה הפסיקו את יצורו של ה-VFR750R RC30 ב-1990, ואקזמפלרים מאותה שנה יכולים להימכר כיום סביב 30,000 יורו ויותר. ההונדה VFR750R (RC30) היה כלי נדיר שריכז בתוכו את כל הכוחות והיכולות של מהנדסי הונדה, ובמבחן הזמן הוא עדיין אחד הכלים היפים והמוצלחים.
צפו במגזין RevZilla רוכב על ההונדה RC30 לעבודה:
