הקאג'יבה פרימה משנות ה-90 סיכם את כל האקזוטיקה מדגמי הספורט של דוקאטי וקאג'יבה לתוך אופנוע 50 סמ"ק אדום, שנראה כמו הדבר האמיתי.
בתוך עדר דגמי הסוזוקי TS50X ו-W, הימאהה DT50 וקטנועי השתי פעימות של שנות ה-90, נכנס גם דגם ספורט איטלקי ואקזוטי, או יותר נכון מיני-ספורט. הפרימה מבית קאג'יבה הוצג בשנת 1992 והגיע לישראל מספר שנים לאחר מכן. המנוע בנפח 49.8 סמ"ק היה דו-פעימתי כמובן ומקורר נוזל. אין נתון הספק מדויק, אך הוא היה איפשהו בין 7 ל-8 כוחות סוס עם מהירות מרבית מוצהרת של 100 קמ"ש. לגיר היו שישה הילוכים, ההתנעה התבצעה דרך מתנע חשמלי, והמשקל היבש עמד על 89 ק"ג.
הדבר המרשים ביותר בו היו המכלולים האיכותיים כדוגמת מזלג השוואה ההפוך בקוטר 32 מ"מ עם החלק העליון בגוון זהב, בלם הדיסק הקדמי בקוטר 260 מ"מ יחד עם עוד אחד בקוטר 220 מ"מ מאחור, זאת כאשר הכלים הדו-גלגליים הנפוצים דאז היו עם בלמי תוף. לפרימה היו חישוקי "16 ועיצוב ששילב צמד פנסי תאורה מלפנים שנלקחו בהשראת המיטו 125 של קאג'יבה וזנב של הדוקאטי 916. מתחת למושב האחורי הסתתר פתח התדלוק של המיכל בן 7.5 הליטרים, שכלל גם 1.7 ליטר של רזרבי ומוקם בחלקו האחורי של הכלי. מתחת למיכל הדלק המזויף הסתתר פתח אחסון שהיה קטן מדי לקסדה מלאה, אך היה שימושי מאוד. הצבע היה אדום-דוקאטי קלאסי. בדיוק מה שנער בן 16 צריך.
מבחינת ביצועים הוא לא התבלט יותר מכלי הקרוס של אז, כלומר קיבל בראש מכולם. הבלמים היו הרבה יותר טובים ממה שהיה נהוג אז, ובמקטעים מסוימים ברחובות העיר ניתן היה לדמיין שזה מסלול מרוצים עם ניסיונות להוריד ברך לאספלט. הייצור פסק בשנת 1999, כשבאיטליה היה דגם מקביל בנפח של 75 סמ"ק בין השנים 1995-1993. לא הרבה נמכרו בישראל, כאשר מחיר הרכישה היה גבוה יותר מהדגמים היפניים ויכולות התחזוקה של בני 16 והמוסכים דאז השפיעו על השרידות. כמו גם תאונות לאלו שניסו לחקות את קווין שוואנץ ומיק דוהאן.
הקאג'יבה פרימה היה כלי שונה ומרשים באותה התקופה, והדבר הכי איטלקי שניתן היה לרכוש בגיל תיכון.
הכלי הכי יפה בעיר
מזכיר שביציאה מהתיכון אצלנו הייתה כיכר וכמו בן 16 אופייני עם אופנוע כביש "מטורף" החלטתי לנסוע מהר ויהי מה..
הקדמי החליק כל כך הרבה שאין לי עד היום מושג איך לא נמרחתי על האספלט
לא לשכוח שהתחיל את מורשת מרוצי הכביש בישראל ושימש ביחד עם האפריליה rs והסוזוקי וולף לבסיס מרוצי אופנועי הכביש 50 סמ"ק
אחחח זיכרונות…